צעירים שואלים
איך עליי להתייחס לביקורת בונה?
בחן את עצמך
כולנו זקוקים מדי פעם לביקורת בונה, לעצות שיעזרו לנו להשתפר בעבודתנו או באישיותנו. מה היית עושה בכל אחד מהתרחישים הבאים?
● המורה שלך אומר לך שהפרויקט האחרון שעשית לא היה מספיק טוב. הוא טוען: ”אתה צריך להשקיע יותר זמן במחקר”.
איך תגיב לביקורת הבונה?
א. תדחה אותה. (’המורה הזה לא אוהב אותי’.)
ב. תקבל אותה. (’אני איישם את העצה שלו בפרויקט הבא’.)
● אימא שלך אומרת לך שהחדר שלך מבולגן — למרות שבדיוק ניקית אותו.
איך תגיב לביקורת הבונה?
א. תדחה אותה. (’היא אף פעם לא מרוצה’.)
ב. תקבל אותה. (’אני מודה שיכולתי לסדר יותר טוב’.)
● אחותך הקטנה אומרת לך שאתה שתלטן.
איך תגיב לביקורת הבונה?
א. תדחה אותה. (’תראו מי מדברת’.)
ב. תקבל אותה. (’אני מניח שיכולתי להתייחס אליה בצורה קצת יותר נחמדה’.)
חלק מהצעירים כל כך רגישים שהם ”נשברים” מכל ביקורת בונה, גם הקטנה ביותר. האם גם אתה כזה? אם כן, ההפסד כולו שלך! למה? כי היכולת לקבל ביקורת בונה תועיל לך מאוד כעת וגם בהמשך חייך.
אל תתעלם ממה שאתה צריך לשמוע רק כי אתה לא רוצה לשמוע את זה
מדוע אני זקוק לביקורת בונה?
כי אתה לא מושלם. המקרא אומר: ”כולנו מרבים לטעות” (יעקב ג׳:2, הערת שוליים). מכאן שכולנו זקוקים למשוב בונה.
”אני מנסה לזכור שכולנו לא־מושלמים ושטעויות הן חלק מהחיים. לכן כשמתקנים אותי, אני מנסה ללמוד מזה ולא לחזור על הטעות” (דיוויד).
כי אתה יכול להשתפר. המקרא אומר: ”תן לחכם ויחכם עוד” (משלי ט׳:9). משוב בונה יכול להועיל לך, בתנאי שתקבל אותו.
”בעבר הייתה לי השקפה מוטעית על ביקורת. חשבתי שהיא גורמת לי להיראות רע. אבל עכשיו אני מקבלת אותה ואפילו מבקשת אותה. אני רוצה לדעת איך אוכל להשתפר” (סלנה).
כמובן, קל יחסית לקבל ביקורת שביקשת לשמוע. אבל כשהביקורת מופנית אליך מבלי שביקשת אותה, זה כבר סיפור אחר לגמרי. ”הייתי המומה ומיואשת”, אומרת נטלי שקיבלה מכתב שהכיל כמה עצות נוקבות. ”כל כך השתדלתי, אבל בסוף קיבלתי רק ביקורת!”
האם משהו דומה קרה גם לך? איך ניתן להתמודד עם מצבים כאלה?
איך אוכל לקבל ביקורת בונה?
הקשב.
המקרא אומר: ”חושך אמריו יודע דעת [בעל ידע מרסן את דבריו], וקר רוח איש תבונה” (משלי י״ז:27). אל תקטע את האדם שמדבר איתך, ואל תשיב בצורה אימפולסיבית. אתה עלול לומר משהו שתתחרט עליו מאוחר יותר!
”כשמעבירים עליי ביקורת, אני נוטה להיכנס לעמדת מגננה. אבל להיפך, אני צריכה ללמוד מהתיקון ולהשתפר בפעם הבאה” (שרה).
התמקד במסר, ולא במי שנותן אותו.
אולי התגובה הטבעית תהיה להצביע על המגרעות של מי שמעביר עליך ביקורת. אבל עדיף פי כמה ליישם את עצת המקרא ”למהר להקשיב, לא למהר לדבר ולא למהר לכעוס” (יעקב א׳:19). כמעט תמיד יש אמת מסוימת בביקורת. אל תתעלם ממה שאתה צריך לשמוע רק כי אתה לא רוצה לשמוע את זה.
”כשההורים שלי היו מתקנים אותי, תמיד הייתי מתעצבן ואומר: ’אני יודע, אני יודע’. אבל כשאני באמת מקשיב להם ומיישם את עצותיהם, אני ממש רואה שיפור” (אדוארד).
שמור על השקפה עצמית מאוזנת.
העובדה שהעבירו עליך ביקורת בונה לא הופכת אותך לכישלון. זה פשוט אומר שיש לך מגרעות, כמו לכל אחד אחר. אפילו האדם שתיקן אותך זקוק לביקורת בונה מדי פעם. המקרא אומר: ”כי אדם אין צדיק בארץ, אשר [תמיד] יעשה טוב” (קהלת ז׳:20).
”חברה שלי העבירה עליי ביקורת שלא הייתה מוצדקת לדעתי. הודיתי לה על הכנות שלה, אבל חשתי פגועה. אך עם הזמן הבנתי שהיה משהו בדבריה. העצה שלה עזרה לי לזהות תחום שבו היה עליי להשתפר. כנראה שלא הייתי שמה לב לזה בלי העזרה שלה” (סופיה).
שים לעצמך למטרה להשתפר.
במקרא נאמר ש”שומר תוכחת יערים”, כלומר אדם פיקח מקבל תיקון (משלי ט״ו:5). ברגע שתקבל זאת, יהיה לך קל יותר להתגבר על הרגשות הפגועים ולעבוד על אותו תחום טעון שיפור. צור תוכנית פעולה ועקוב אחר ההתקדמות שלך במהלך החודשים הבאים.
”כדי להתמודד עם ביקורת יש צורך בכנות, כי אתה חייב להיות כן עם עצמך כדי להודות בטעויות שלך, להתנצל עליהן וללמוד מהן” (אמה).
השורה התחתונה: במקרא נאמר: ’כפי שברזל מחדד ברזל, כך מחדד איש את רעהו’ (משלי כ״ז:17). ביקורת בונה היא כלי שיוכל ’לחדד’ אותך גם כצעיר וגם כאדם בוגר.
אולי יעניין אותך גם
צעירים שואלים
האם אני פרפקציוניסט?
איך תוכל לדעת אם אתה נותן את מיטבך או חותר לאידיאל בלתי ניתן להשגה?
