יעקב 3‏:1‏-18

  • אילוף הלשון ‏(‏1–12‏)‏

    • לא רבים צריכים להיות מורים ‏(‏1‏)‏

  • החוכמה אשר ממעל ‏(‏13–18‏)‏

ג  אַחַי,‏ לֹא רַבִּים מִכֶּם צְרִיכִים לִהְיוֹת מוֹרִים,‏ שֶׁהֲרֵי אָנוּ יוֹדְעִים כִּי נִשָּׁפֵט בְּיֶתֶר חֻמְרָה.‏+  הֵן כֻּלָּנוּ מַרְבִּים לְהִכָּשֵׁל.‏*+ מִי שֶׁאֵינוֹ נִכְשָׁל בְּדִבּוּר אָדָם מֻשְׁלָם הוּא,‏ הַמְּסֻגָּל לְרַסֵּן גַּם אֶת כָּל גּוּפוֹ.‏  אִם אָנוּ שָׂמִים רֶסֶן בְּפִי הַסּוּסִים כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁמְעוּ לָנוּ,‏ אָנוּ מְכַוְּנִים גַּם אֶת כָּל גּוּפָם.‏  רְאוּ גַּם אֶת הָאֳנִיּוֹת:‏ אַף שֶׁגְּדוֹלוֹת הֵן וְנֶהֱדָפוֹת בְּרוּחוֹת עַזּוֹת,‏ הֶגֶה קָטָן מְאוֹד מְכַוֵּן אוֹתָן לְאָן שֶׁרוֹצֶה הַהַגַּאי.‏  כֵּן גַּם הַלָּשׁוֹן,‏ אֵיבָר קָטָן הִיא וְעִם זֹאת מְדַבֶּרֶת גְּדוֹלוֹת.‏* רְאוּ אֵיזוֹ אֵשׁ קְטַנָּה יְכוֹלָה לְהַבְעִיר יַעַר גָּדוֹל!‏  גַּם הַלָּשׁוֹן אֵשׁ הִיא.‏+ הַלָּשׁוֹן מְהַוָּה עוֹלָם שֶׁל עַוְלָה בְּקֶרֶב אֵיבְרֵי גּוּפֵנוּ,‏ שֶׁכֵּן הִיא מְטַמֵּאת אֶת כָּל הַגּוּף+ וּמַצִּיתָה אֶת כָּל מַהֲלַךְ הַחַיִּים,‏* וְהִיא מִתְלַקַּחַת עַל־יְדֵי אֵשׁ גֵּיהִנּוֹם.‏*  כָּל מִין שֶׁל חַיּוֹת בַּר וְשֶׁל עוֹפוֹת וְזוֹחֲלִים* וְחַיּוֹת יָם נִתָּן לְאִלּוּף,‏ וְאָכֵן אֻלַּף עַל־יְדֵי הָאָדָם.‏  אֲבָל אֶת הַלָּשׁוֹן אִישׁ אֵינוֹ מְסֻגָּל לְאַלֵּף.‏ הִיא מְשֻׁלַּחַת רֶסֶן וּמַזִּיקָה וּמְלֵאַת אֶרֶס קַטְלָנִי.‏+  בָּהּ אָנוּ מְהַלְּלִים אֶת יְהֹוָה,‏* הָאָב,‏ וְעִם זֹאת בָּהּ אָנוּ מְקַלְּלִים בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּבְרְאוּ ”‏בִּדְמוּת אֱלֹהִים”‏.‏+ 10  מֵאוֹתוֹ הַפֶּה יוֹצְאוֹת בְּרָכָה וּקְלָלָה.‏ אַחַי,‏ לֹא רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ.‏+ 11  הַאִם מֵאוֹתוֹ מַעְיָן נוֹבְעִים מַיִם מְתוּקִים וּמַיִם מָרִים?‏ 12  אַחַי,‏ הַאִם יָכוֹל עֵץ הַתְּאֵנָה לְהַצְמִיחַ זֵיתִים,‏ אוֹ הַאִם יְכוֹלָה הַגֶּפֶן לְהַצְמִיחַ תְּאֵנִים?‏+ כֵּן גַּם מַעְיַן מַיִם מְלוּחִים אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפִיק מַיִם מְתוּקִים.‏ 13  מִי מִבֵּינֵיכֶם חָכָם וְנָבוֹן?‏ יַרְאֶה נָא בְּהִתְנַהֲגוּתוֹ הַטּוֹבָה שֶׁמַּעֲשָׂיו נַעֲשִׂים בַּעֲנָוָה* הַנּוֹבַעַת מֵחָכְמָה.‏ 14  אַךְ אִם יֵשׁ קִנְאָה מָרָה+ וִירִיבוּת*+ בִּלְבַבְכֶם,‏ אַל תִּתְרַבְרְבוּ+ וְאַל תְּשַׁקְּרוּ נֶגֶד הָאֱמֶת.‏ 15  אֵין זוֹ הַחָכְמָה הַיּוֹרֶדֶת מִמַּעַל,‏ אֶלָּא זוֹ חָכְמָה אַרְצִית+ וְחַיָּתִית הַנּוֹבַעַת מִן הַשֵּׁדִים.‏ 16  כִּי הֵיכָן שֶׁיֵּשׁ קִנְאָה וִירִיבוּת,‏* שָׁם יִהְיוּ גַּם מְהוּמָה וְכָל דָּבָר נִתְעָב.‏+ 17  לְעֻמַּת זֹאת,‏ הַחָכְמָה אֲשֶׁר מִמַּעַל הִיא קֹדֶם כֹּל טְהוֹרָה,‏+ אַחֲרֵי כֵן אוֹהֶבֶת שָׁלוֹם,‏+ סְבִירָה,‏+ נְכוֹנָה לְצַיֵּת,‏ מְלֵאָה רַחֲמִים וּפְרִי טוֹב,‏+ וְאֵין עִמָּהּ מַשּׂוֹא פָּנִים+ וּצְבִיעוּת.‏+ 18  נוֹסָף עַל כָּךְ,‏ פְּרִי הַצְּדָקָה נִזְרָע בִּתְנָאֵי שָׁלוֹם+ לְעוֹשֵׂי שָׁלוֹם.‏*+

הערות שוליים

או ”‏לטעות”‏.‏
או ”‏מתרברבת”‏.‏
מילולית,‏ ”‏גלגל הלידה (‏המקור;‏ הראשית)‏”‏.‏
ראה מונחון‏.‏
או ”‏רמשים”‏.‏
ראה נספח א5‏.‏
ראה מונחון‏.‏
או אולי ”‏שאפתנות אנוכית”‏.‏
או אולי ”‏שאפתנות אנוכית”‏.‏
או אולי ”‏על־ידי עושי שלום”‏.‏