עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

פרק ב׳‏

הוא ’‏התהלך עם אלוהים’‏

הוא ’‏התהלך עם אלוהים’‏

1,‏ 2.‏ באיזה פרויקט עסקו נוח ומשפחתו,‏ ובאילו קשיים התנסו?‏

 נוח יישר את גבו ומתח את שריריו הכואבים.‏ דמיין אותו יושב על קורת עץ רחבה כדי לנוח לרגע מעבודתו ומביט בתיבה עצומת הממדים.‏ באוויר עמד ריח חריף של זפת לוהטת ומסביב נשמעו קולות כלי נגרות.‏ ממקום מושבו יכול היה נוח לראות את בניו עמלים בחלקיו השונים של מבנה העץ הענקי העשוי קורות קורות.‏ בשלב זה כבר חלפו עשרות שנים מאז החלו בניו,‏ נשותיהם ואשתו היקרה לעבוד לצדו שכם אחד בפרויקט זה.‏ הם עברו כברת דרך ארוכה,‏ אך עוד ציפתה להם מלאכה רבה!‏

2 אנשי האזור חשבו שנוח ומשפחתו נוהגים בטיפשות.‏ ככל שלבשה התיבה צורה,‏ כך גבר לעגם של האנשים לעצם המחשבה שיבוא מבול אשר יכסה את פני כל הארץ.‏ האסון שמפניו הזהיר אותם נוח נשמע מופרך ומגוחך להחריד!‏ הם לא יכלו להאמין שאדם יבזבז את חייו — ואת חייהם של בני משפחתו — על פרויקט כה אווילי.‏ אך יהוה,‏ אלוהיו של נוח,‏ ראה אותו באור שונה לגמרי.‏

3.‏ באיזה מובן התהלך נוח עם אלוהים?‏

3 בדבר־אלוהים נאמר:‏ ”‏את האלוהים התהלך נוח”‏.‏ ‏(‏קרא בראשית ו׳:‏9‏.‏‏)‏ מה משמעות הדבר?‏ לא שאלוהים התהלך עלי אדמות או שנוח עצמו עלה השמיימה.‏ הכוונה היא שנוח ציית ליהוה באדיקות כה רבה ואהב אותו אהבה כה עזה עד כי ניתן היה לתארם כידידים ההולכים זה עם זה.‏ בחלוף אלפי שנים נאמר במקרא:‏ ’‏על־ידי אמונתו הרשיע נוח את העולם’‏ (‏עב׳ י״א:‏7‏)‏.‏ באיזה מובן הרשיע נוח את העולם?‏ ומה אנו יכולים ללמוד מאמונתו?‏

איש צדיק ותמים בעולם מעוות

4,‏ 5.‏ איזו הידרדרות חלה בעולם של ימי נוח?‏

4 נוח גדל בעולם אשר הלך והידרדר במהירות.‏ הרשע שרר כבר בימיו של אבי סבו,‏ חנוך,‏ אשר נודע גם הוא כאיש צדיק שהתהלך עם אלוהים.‏ חנוך ניבא שיבוא יום משפט על הרשעים.‏ והנה עתה בימי נוח נסקה השחיתות המוסרית לגבהים חדשים.‏ למעשה,‏ מנקודת מבטו של יהוה נשחתה הארץ מרוב אלימות (‏בר׳ ה׳:‏22;‏ ו׳:‏11;‏ יהד׳ 14,‏ 15‏)‏.‏ מה הביא לידי הידרדרות זו?‏

5 טרגדיה איומה התחוללה בקרב המלאכים,‏ בניו הרוחניים של אלוהים.‏ עוד קודם לכן מרד אחד מהם ביהוה והפך לשטן:‏ הוא השמיץ את אלוהים והדיח את אדם וחוה לחטא.‏ בימי נוח מרדו מלאכים נוספים בשלטונו הצודק של יהוה.‏ הם נטשו את המקום שהעניק להם אלוהים בשמיים,‏ ירדו אל הארץ,‏ לבשו גוף בשר ודם ונשאו נשים טובות מראה.‏ אותם מלאכים מורדים גאוותנים ואנוכיים היוו השפעה מרעילה בקרב בני האדם (‏בר׳ ו׳:‏1,‏ 2;‏ יהד׳ 6,‏ 7‏)‏.‏

6.‏ כיצד השפיעו הנפילים על האווירה שאפפה את העולם,‏ ומה החליט יהוה לעשות?‏

6 יתרה מזו,‏ הזיווג שלא כדרך הטבע בין המלאכים שעטו גוף גשמי לבין בנות האדם הוביל להולדת בני כלאיים ענקים בעלי כוח בלתי רגיל.‏ המקרא מכנה אותם נפילים שמשמעו ”‏מפילים”‏,‏ כלומר,‏ מי שגורמים לאחרים ליפול.‏ הבריונים האכזריים הללו תרמו לאווירה הברוטאלית והמרושעת שאפפה את העולם.‏ אין פלא שיהוה נוכח כי ”‏רבה רעת האדם בארץ,‏ וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום”‏,‏ ועל כן החליט שבחלוף 120 שנה ימחה את החברה האנושית המרושעת ‏(‏קרא בראשית ו׳:‏3–5‏)‏.‏

7.‏ עם איזה קושי היה על נוח ואשתו להתמודד על מנת להגן על בניהם מן ההשפעות הנתעבות שמסביבם?‏

7 דמיין כמה קשה היה לגדל משפחה בעולם כזה!‏ למרות זאת,‏ נוח עמד במשימה.‏ הוא מצא אישה טובה,‏ ואחרי שמלאו לו 500 שנה ילדה לו אשתו שלושה בנים — שם,‏ חם ויפת.‏ * היה על שני ההורים להגן על בניהם מן ההשפעות הנתעבות שמסביבם.‏ ילדים קטנים נוטים להביט בהערצה ובהתפעמות ב”‏גיבורים”‏ וב’‏אנשי שם’‏ — וכאלה בדיוק היו הנפילים.‏ נוח ואשתו לא יכלו לחסוך לגמרי מילדיהם את סיפורי הגבורה על אותם ענקים,‏ אבל הם יכלו ללמד אותם את האמת שובת הלב על יהוה אלוהים,‏ השונא רשע על כל צורותיו.‏ היה עליהם לעזור לבניהם להבין שיהוה נעצב אל לבו בשל האלימות ורוח המרי ששררו בעולם (‏בר׳ ו׳:‏6‏)‏.‏

נוח ואשתו היו צריכים להגן על ילדיהם מפני השפעות שליליות

8.‏ כיצד יכולים הורים נבונים לחקות כיום את דוגמתם של נוח ואשתו?‏

8 ההורים בימינו יכולים בהחלט להזדהות עם נוח ואשתו.‏ גם עולמנו מורעל באלימות ובמרדנות.‏ ערים רבות נשלטות על־ידי כנופיות של עבריינים צעירים.‏ אפילו חלק מן הבידור המיועד לילדים רווי בתכנים אלימים.‏ הורים נבונים עושים כל שביכולתם ליצור משקל נגד להשפעות אלו על־ידי כך שהם מלמדים את ילדיהם על יהוה,‏ אלוהי השלום,‏ אשר יום אחד ישים קץ לאלימות כולה (‏תהל׳ י״א:‏5;‏ ל״ז:‏10,‏ 11‏)‏.‏ ההצלחה אפשרית!‏ נוח ואשתו הם הוכחה לכך.‏ בניהם גדלו והיו לאנשים טובים,‏ והם נשאו נשים אשר גם הן נתנו ליהוה אלוהי האמת עדיפות בחייהן.‏

‏’‏עשה לך תיבה’‏

9,‏ 10.‏ (‏א)‏ איזה צו מאת יהוה שינה את חייו של נוח?‏ (‏ב)‏ מה גילה יהוה לנוח על מבנה התיבה ועל ייעודה?‏

9 יום אחד השתנו חייו של נוח לעד.‏ יהוה דיבר אל משרתו האהוב והודיע לו שבכוונתו להשמיד את העולם דאז.‏ אלוהים ציווה על נוח:‏ ”‏עשה לך תיבת עצי גופר”‏ (‏בר׳ ו׳:‏14‏)‏.‏

10 יש הסבורים כי התיבה הייתה ספינה,‏ אך טעות בידם.‏ לא היה לה חרטום,‏ ירכתיים,‏ שִׁדְרִית או הגה — וגם לא קימורים ופינות מעוגלות.‏ זו הייתה מעין קופסה גדולה.‏ יהוה מסר לנוח את ממדיה המדויקים של התיבה ומספר פרטים על מבנה התיבה.‏ כמו כן,‏ הוא הורה לו לצפות אותה מבפנים ומבחוץ בזפת,‏ ואז הסביר מדוע:‏ ”‏הנני מביא את המבול מים על הארץ.‏.‏.‏ כל אשר בארץ יגווע”‏.‏ אך יהוה כרת ברית,‏ או הסכם רשמי,‏ עם נוח ואמר לו:‏ ”‏ובאת אל התיבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך”‏.‏ היה עליו גם להכניס לתיבה פרטים מכל סוגי בעלי החיים.‏ רק מי שיהיו בתיבה יוכלו לשרוד את המבול!‏ (‏בר׳ ו׳:‏17–20‏)‏.‏

נוח ומשפחתו עבדו יחדיו לקיום מצווֹת אלוהים

11,‏ 12.‏ בפני איזו משימה אדירה ניצב נוח,‏ וכיצד נענה לאתגר?‏

11 נוח ניצב בפני משימה אדירה.‏ היה עליו לבנות תיבה עצומת ממדים — כ־133 מטר אורכה,‏ 22 מטר רוחבה ו־13 מטר גובהה.‏ גם בימינו לא נבנו ספינות עץ המתקרבות אליה בממדיה.‏ האם ניסה נוח לחמוק מהמשימה שהוטלה עליו,‏ או התלונן על הקשיים שנלוו לה או שינה פרטים מסוימים בתוכניות הבנייה כדי להקל על עצמו?‏ המקרא משיב:‏ ”‏ויעש נוח ככל אשר ציווה אותו אלוהים.‏ כן עשה”‏ (‏בר׳ ו׳:‏22‏)‏.‏

12 המלאכה ארכה עשרות שנים,‏ אולי בין 40 ל־50 שנה.‏ היה צורך לכרות עצים,‏ לגרור את בולי העץ וליצור קורות שאותן הקציעו וחיברו.‏ התיבה הייתה בעלת שלוש קומות,‏ או שלושה מפלסים,‏ והיו בה מספר תאים ובצדה הותקנה דלת.‏ מסביב לחלקה העליון היו כנראה חלונות,‏ וסביר להניח שהגג היה משופע קלות במרכזו לניקוז המים (‏בר׳ ו׳:‏14–16‏)‏.‏

13.‏ איזה היבט במשימה שהוטלה על נוח היה אולי קשה יותר מבניית התיבה,‏ וכיצד הגיבו האנשים לדבריו?‏

13 קרוב לוודאי שעם חלוף השנים וככל שהתקדמה מלאכת בניית התיבה,‏ שמח נוח עד מאוד שמשפחתו תומכת בו.‏ עם זאת,‏ היבט נוסף במשימה שהוטלה עליו היה אולי קשה אף יותר מבניית התיבה.‏ המקרא מוסר שנוח היה ”‏מבשר הצדקה”‏.‏ ‏(‏קרא פטרוס ב׳.‏ ב׳:‏5‏.‏‏)‏ באומץ לב פעל נמרצות כדי להזהיר את בני דורו המרושעים וחסרי יראת האלוהים מפני ההשמדה שעמדה להתרגש עליהם.‏ כיצד הגיבו?‏ לימים דיבר ישוע המשיח על אותה תקופה ואמר שהאנשים הללו ”‏לא שמו לב”‏.‏ הוא ציין שהם היו שקועים בענייני היומיום — אכלו,‏ שתו והתחתנו — ולא הִטו אוזן לנוח (‏מתי כ״ד:‏37–39‏)‏.‏ אין ספק שרבים לעגו לו ולמשפחתו,‏ וייתכן שכמה מהם איימו עליו ונקטו אלימות נגדו ואולי גם ניסו לחבל בפרויקט הבנייה.‏

למרות ההוכחות שהראו כי אלוהים מברך את נוח,‏ האנשים לעגו לו והתעלמו מהמסר שבפיו

14.‏ מה יכולות משפחות משיחיות בימינו ללמוד מנוח וממשפחתו?‏

14 למרות זאת,‏ נוח ומשפחתו מעולם לא חדלו ממלאכתם.‏ אף־על־פי שחיו בעולם שראה בעיסוק המרכזי של חייהם — בניית תיבה — עבודה חסרת ערך,‏ סתמית או טיפשית,‏ הם דבקו נאמנה במשימה.‏ משפחות משיחיות בימינו יכולות אפוא ללמוד רבות מאמונתם של נוח ומשפחתו.‏ אחרי הכול,‏ על־פי המקרא אנו חיים ב’‏אחרית ימיו’‏ של הסדר העולמי הנוכחי (‏טימ״ב ג׳:‏1‏)‏.‏ ישוע אמר שימינו יהיו בדיוק כימים שבהם בנה נוח את התיבה.‏ כאשר אנשי העולם מגיבים לבשורת מלכות אלוהים באדישות,‏ בלעג או אף ברדיפות,‏ צריכים המשיחיים לזכור את נוח.‏ הם אינם הראשונים המתמודדים עם קשיים כגון אלה.‏

‏’‏בוא אל התיבה’‏

15.‏ מי מיקיריו של נוח מתו בהתקרבו לגיל 600?‏

15 חלפו עשרות שנים ואט אט הושלמו העבודות האחרונות בתיבה.‏ בהתקרבו לגיל 600 איבד נוח כמה מיקיריו.‏ אביו למך מת.‏ * כעבור חמש שנים מת מתושלח — אביו של למך וסבו של נוח — בגיל 969 והיה לאיש שהאריך ימים יותר מכל אדם אחר המוזכר במקרא (‏בר׳ ה׳:‏27‏)‏.‏ הן מתושלח והן למך היו בני דורו של אדם הראשון.‏

16,‏ 17.‏ (‏א)‏ אילו הוראות חדשות נמסרו לנוח בהיותו בן 600?‏ (‏ב)‏ תאר את המחזה הבלתי נשכח שראו נוח ומשפחתו.‏

16 בהיות נוח בן 600 פנה אליו יהוה אלוהים ומסר לו הוראות חדשות:‏ ”‏בוא אתה וכל ביתך אל התיבה”‏.‏ עוד אמר אלוהים לנוח לקחת את כל סוגי בעלי החיים אל התיבה — שבעה מכל חיה טהורה הראויה לשמש כקורבן,‏ ומן השאר זוגות זוגות (‏בר׳ ז׳:‏1–3‏)‏.‏

17 היה זה ודאי מחזה בלתי נשכח.‏ מן האופק נהרו אלפי בעלי החיים — כשהם הולכים,‏ עפים,‏ זוחלים,‏ מדדים ונעים בכבדות — במגוון מסחרר של גדלים,‏ צורות ותכונות אופי.‏ איננו צריכים לדמיין את נוח מנסה בקושי רב לכלוא במכלאות את כל אותן חיות בר.‏ הוא גם לא היה צריך להיאבק בהן או לפתות אותן כדי לגרום להן להיכנס אל תוך התיבה.‏ הכתוב אומר שבעלי החיים ‏”‏באו אל נוח אל התיבה”‏ (‏בר׳ ז׳:‏9‏)‏.‏

18,‏ 19.‏ (‏א)‏ מה נוכל לומר בתגובה לתהיותיהם של ספקנים באשר לאירועים המתוארים בפרשת נוח?‏ (‏ב)‏ מדוע הדרך שבה בחר יהוה להציל את בעלי החיים מעידה על חוכמתו?‏

18 יש ספקנים התוהים:‏ ’‏איך זה ייתכן?‏ וכיצד כל אותן חיות חיו בשלום זו עם זו בתוך חלל סגור אחד?‏’‏ צא וחשוב:‏ האם באמת נשגב מיכולתו של בורא היקום לשלוט בבעלי החיים יצירי כפיו ולגרום להם להיות מאולפים ונוחי מזג במקרה הצורך?‏ זכור שיהוה הוא האל שברא את החיות ושלימים בקע את ים סוף וגרם לשמש לעצור מלכת.‏ האין הוא מסוגל לבצע כל דבר המתואר בפרשת נוח?‏ הוא בהחלט מסוגל,‏ והוא אכן עשה זאת!‏

19 כמובן,‏ אלוהים יכול היה להציל את בעלי החיים בדרך אחרת.‏ אולם בחוכמתו הוא בחר בדרך המזכירה לנו את האחריות שהופקדה מבראשית בידי האדם,‏ האחריות לדאוג לכל החיות (‏בר׳ א׳:‏28‏)‏.‏ משום כך,‏ הורים רבים כיום נעזרים בסיפורו של נוח כדי ללמד את ילדיהם שבני האדם ובעלי החיים יקרים לבוראם יהוה.‏

20.‏ מה ככל הנראה עשו נוח ומשפחתו בשבוע שלפני המבול?‏

20 יהוה אמר לנוח שהמבול יבוא בתוך שבוע.‏ היו אלה ודאי ימים קדחתניים עבור המשפחה.‏ תאר לעצמך את העבודה שנדרשה מהם.‏ היה עליהם לארגן את כל בעלי החיים,‏ לאחסן בצורה מסודרת את המזון שיידרש להם ולחיות ולהעלות לתיבה את כל מיטלטלי המשפחה.‏ אשת נוח ונשותיהם של שם,‏ חם ויפת היו כנראה עסוקות במיוחד ביצירת מקומות ראויים למגורים בתוך התיבה.‏

21,‏ 22.‏ (‏א)‏ מדוע איננו צריכים להיות מופתעים מאדישותם של בני דורו של נוח?‏ (‏ב)‏ מתי פסק הלעג שספגו נוח ומשפחתו משכניהם?‏

21 מה לגבי הסובבים אותם?‏ הם עדיין ”‏לא שמו לב”‏ — גם אל מול כל ההוכחות שהראו כי יהוה בירך את נוח ואת מאמציו.‏ הם לא יכלו שלא להבחין בנהירת בעלי החיים אל התיבה.‏ אבל איננו צריכים להיות מופתעים מאדישותם.‏ גם כיום האנשים אינם שמים לב להוכחות החותכות המראות שאנו חיים באחרית ימיו של הסדר העולמי הנוכחי.‏ כמו כן,‏ כפי שניבא השליח פטרוס,‏ ישנם לגלגנים הלועגים למי שנשמעים לאזהרת אלוהים.‏ ‏(‏קרא פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏3–6‏.‏‏)‏ אין ספק שגם נוח ומשפחתו ספגו לעג מצד אחרים.‏

22 מתי פסק הלעג?‏ הכתוב מוסר שמייד לאחר שהכניס נוח את משפחתו ואת בעלי החיים אל התיבה,‏ ’‏סגר יהוה בעדו’‏ את הדלת.‏ אם היו לגלגנים בקרבת מקום,‏ פעולה זו מצד אלוהים ודאי גרמה להם להשתתק.‏ אך אם זה לא מה שהשתיק אותם,‏ הגשם סכר את פיהם!‏ ארובות השמיים נפתחו,‏ והגשם ניתך ארצה ללא הפסק והציף את העולם,‏ כפי שאמר יהוה (‏בר׳ ז׳:‏16–21‏)‏.‏

23.‏ (‏א)‏ מניין לנו שיהוה לא נהנה ממותם של הרשעים בימי נוח?‏ (‏ב)‏ מדוע מן התבונה שנחקה את אמונתו של נוח?‏

23 האם נהנה יהוה ממותם של הרשעים הללו?‏ כלל וכלל לא (‏יח׳ ל״ג:‏11‏)‏.‏ אדרבה,‏ הוא העניק להם כל הזדמנות לשנות את דרכם ולעשות את הטוב והישר.‏ האם יכלו לנהוג כך?‏ חייו של נוח נתנו מענה לשאלה זו.‏ נוח התהלך עם יהוה וציית לאלוהיו בכול,‏ ובזאת הראה שההינצלות אפשרית.‏ במובן זה הרשיעה אמונתו את העולם של ימיו;‏ היא חשפה בבירור את רשעתו של הדור ההוא.‏ בזכות אמונתו ניצלו חייו וחיי משפחתו.‏ אם תחקה את אמונתו של נוח,‏ תועיל גם לעצמך וגם ליקיריך.‏ גם אתה יכול כדוגמת נוח להתהלך עם יהוה אלוהים כידידך.‏ וידידות זו תוכל להימשך לנצח נצחים!‏

^ בימי נוח הייתה תוחלת החיים גבוהה בהרבה מבימינו.‏ אריכות ימיהם של האנשים דאז קשורה כנראה לעובדה שהם היו קרובים יותר לכוח החיוּת ולשלמות שאיבדו אדם וחוה.‏

^ למך העניק לבנו את השם נוח,‏ שנגזר ככל הנראה מן המילים ”‏מנוחה”‏ או ”‏נחמה”‏,‏ וניבא שנוח בהתאם למשמעות שמו יוליך את בני האדם למנוחה מעבודתם הקשה ומקללת האדמה (‏בר׳ ה׳:‏28,‏ 29‏)‏.‏ למך לא זכה לראות את התגשמות נבואתו.‏ ייתכן שאמו של נוח ואֶחיו ואחיותיו נספו במבול.‏