1,‏ 2.‏ מה קרה באותו יום גדוש אירועים בחייו של אליהו?‏

 אליהו רץ בגשם השוטף,‏ והיום הלך והחשיך.‏ נכונה לו דרך ארוכה עד יזרעאל,‏ והוא לא היה אדם צעיר.‏ למרות זאת הוא המשיך לרוץ ללא ליאות,‏ שכן ”‏יד יהוה הייתה”‏ עליו.‏ עוצמת האנרגיה שזרמה בגופו ודאי לא דמתה לדבר שחווה מימיו.‏ הרי זה עתה חלף על פני הסוסים שמשכו את מרכבתו המלכותית של המלך אחאב!‏ ‏(‏קרא מלכים א׳.‏ י״ח:‏46‏)‏.‏

² כעת נפרשה בפניו הדרך.‏ דמיין לעצמך את אליהו ממצמץ בעיניו בשל טיפות הגשם המצליפות בו במרוצתו וחושב על היום שחלף — יום גדוש אירועים אשר כמותו לא ידע.‏ היה זה ללא ספק ניצחון מזהיר ליהוה,‏ אלוהיו של אליהו,‏ ולעבודת אלוהים האמיתית.‏ הרחק מאחור הסתתרו בחשכת הסופה פסגותיו סחופות הרוח של הר הכרמל;‏ שם השתמש יהוה באליהו כדי להנחית בדרך נס מהלומה מוחצת על פולחן הבעל.‏ מאות נביאי בעל נחשפו כנוכלים מרושעים והומתו בצדק.‏ אחר כך התפלל אליהו ליהוה שישים קץ לבצורת אשר פקדה את הארץ שלוש שנים וחצי,‏ ואז נפתחו ארובות השמיים!‏ (‏מל״א י״ח:‏18–45‏)‏.‏

3,‏ 4.‏ (‏א)‏ אילו תקוות גדולות אולי פיעמו באליהו כשעשה דרכו ליזרעאל?‏ (‏ב)‏ באילו שאלות נדון?‏

³ בשעה שרץ אליהו בדרך הרטובה לאורך 30 הקילומטרים עד יזרעאל,‏ פיעמו בו מן הסתם תקוות גדולות.‏ אולי נדמה היה לו שחלה סוף סוף תפנית של ממש.‏ אחאב יהיה חייב להשתנות!‏ אחרי מה שראו עיניו,‏ לא תהיה לו ברירה אלא לזנוח את עבודת הבעל,‏ לרסן את המלכה איזבל ולשים קץ לרדיפתם של משרתי יהוה.‏

⁴ כאשר נדמה שהדברים מתנהלים לשביעות רצוננו,‏ טבעי שיהיו לנו תקוות גדולות.‏ אנו עשויים לחשוב שחיינו רק ילכו וישתפרו ושבעיותינו הקשות מכול סוף סוף מאחורינו.‏ אם אליהו חשב כך אין זה מפתיע,‏ שהרי הוא היה ”‏אדם בעל רגשות כשלנו”‏ (‏יעקב ה׳:‏17‏)‏.‏  אלא שבעיותיו של אליהו היו רחוקות מלהסתיים.‏ למעשה,‏ בתוך מספר שעות היה אליהו כה מפוחד וכה מדוכדך עד כי ביקש את נפשו למות.‏ מה קרה,‏ וכיצד עזר יהוה לנביאו לרכוש מחדש את אמונתו ואת אומץ לבו?‏ הבה נראה.‏

5.‏ האם למד אחאב לרחוש כבוד רב יותר ליהוה אחרי מה שאירע על הר הכרמל,‏ ומניין לנו שכך הדבר?‏

⁵ כאשר הגיע אחאב לארמונו ביזרעאל,‏ האם ניכר עליו שהשתנה?‏ הכתוב מוסר:‏ ”‏ויגד אחאב לאיזבל את כל אשר עשה אליהו,‏ ואת כל אשר הרג את כל הנביאים בחרב”‏ (‏מל״א י״ט:‏1‏)‏.‏ שים לב שכאשר סיפר אחאב על אירועי היום הוא לא הזכיר את יהוה,‏ אלוהיו של אליהו.‏ בתור אדם לא־רוחני ראה אחאב את אירועי היום הפלאיים מנקודת מבט אנושית בלבד — את ”‏אשר עשה אליהו”‏.‏ ברור אפוא שהוא לא למד לכבד את יהוה אלוהים.‏ וכיצד תגיב אשתו הנקמנית?‏

6.‏ איזה מסר העבירה איזבל לאליהו,‏ ומה הייתה משמעות הדבר?‏

⁶ איזבל רתחה מכעס!‏ בחמת זעמה העבירה מסר לאליהו:‏ ”‏כה יעשון אלוהים וכה יוסיפון,‏ כי כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם!‏”‏ (‏מל״א י״ט:‏2‏)‏ היה זה איום חמור מאין כמוהו על חייו.‏ למעשה,‏ איזבל נשבעה שאם לא תצליח בתוך יום להביא למותו של אליהו כנקמה על דמם של נביאי הבעל,‏ היא עצמה תמות.‏ דמיין לעצמך את אליהו ניעור משנתו בלילה הסוער ההוא במקום לינה צנוע ביזרעאל ושומע את המילים המחרידות הללו מפי שליח המלכה.‏ כיצד השפיע עליו הדבר?‏

7.‏ כיצד השפיעו איומיה של איזבל על אליהו,‏ ומה עשה?‏

⁷ אם אליהו שיער בנפשו שהמלחמה בפולחן הבעל הסתיימה,‏ ברגע זה התנפצו תקוותיו לרסיסים.‏ דבר לא הרתיע את איזבל.‏ רבים מעמיתיו הנאמנים של אליהו כבר הומתו במצוותה,‏ ונדמה היה שכעת הגיע תורו.‏ כיצד השפיעו איומיה של איזבל על אליהו?‏ המקרא מציין שהוא נתקף פחד.‏ האם ראה בעיני רוחו את המוות האיום שהועידה לו איזבל?‏ אם שקע במחשבות אלו,‏ אין פלא שאיבד את אומץ לבו.‏ כך או כך,‏ אליהו ’‏הלך אל נפשו’‏,‏ כלומר נמלט על חייו (‏מל״א י״ח:‏4;‏ י״ט:‏3‏)‏.‏

8.‏ (‏א)‏ במה הייתה בעייתו של פטרוס דומה לזו של אליהו?‏ (‏ב)‏ איזה לקח מלמדת אותנו דוגמתם של אליהו ופטרוס?‏

⁸ אליהו לא היה איש האמונה היחיד בהיסטוריה שנכנע לפחד.‏ מאות שנים אחרי תקופתו התמודד השליח פטרוס עם בעיה דומה.‏  לדוגמה,‏ פעם אחת אִפשר ישוע לפטרוס ללכת אתו על פני המים.‏ אך כשהשליח ”‏ראה את הסערה”‏ איבד את אומץ לבו והחל לשקוע.‏ ‏(‏קרא מתי י״ד:‏30‏.‏‏)‏ דוגמתם של אליהו ושל פטרוס מלמדת אותנו לקח חשוב.‏ אם אנו רוצים להמשיך לגלות אומץ לב,‏ אל לנו להרשות למחשבותינו להתמקד בסכנות המעוררות בנו פחד.‏ עלינו להתמקד במקור תקוותנו וכוחנו.‏

9.‏ תאר את מסעו של אליהו ואת הלך רוחו בשעה שנמלט מאיזבל.‏

⁹ מתוך פחד נמלט אליהו לכיוון דרום־מערב מרחק של 150 קילומטר עד באר שבע,‏ ששכנה בסמוך לגבולה הדרומי של יהודה.‏ שם השאיר את משרתו ויצא לבדו אל המדבר.‏ הכתוב מוסר שהוא הלך במדבר ”‏דרך יום”‏.‏ אם כן,‏ נוכל לדמיין אותו מתחיל במסעו עם הנץ החמה,‏ כנראה ללא שום צידה לדרך.‏ ברוח נכאה וכשהוא מוּנָע על־ידי פחד,‏ התהלך אליהו בכבדות על פני הקרקע הקשה והשוממה תחת השמש הקופחת.‏ בשעה שהחמה האדימה אט אט והלכה ונבלעה באופק,‏ תש כוחו של אליהו.‏ באפיסת כוחות התיישב תחת עץ רותם וחסה בצלו — הצל היחיד שמצא בארץ צחיחה זו (‏מל״א י״ט:‏4‏)‏.‏

10,‏ 11.‏ (‏א)‏ מה משמעות הדברים שאמר אליהו בתפילתו ליהוה?‏ (‏ב)‏ תאר בעזרת הפסוקים המוזכרים בסעיף את רגשותיהם של יראי אלוהים ששקעו במרה שחורה.‏

¹⁰ מתהומות ייאושו התפלל אליהו ושאל את נפשו למות.‏ הוא אמר:‏ ”‏לא טוב אנוכי מאבותיי”‏.‏ הוא ידע שאבותיו היו אז בקברם,‏ עפר ועצמות,‏ ולא היה בכוחם להועיל לאיש (‏קהלת ט׳:‏10‏)‏.‏ אליהו חש שהוא חסר תועלת בדיוק כמוהם.‏ אין פלא שזעק:‏ ”‏רב!‏”‏,‏ כלומר,‏ די!‏ מה הטעם להמשיך לחיות?‏

¹¹ האם אנו צריכים לתמוה על כך שאיש אלוהים יכול להיות כה מדוכדך?‏ לאו דווקא.‏ מספר גברים ונשים נאמנים — וביניהם רבקה,‏ יעקב,‏ משה ואיוב — מתוארים במקרא כמי ששקעו במרה שחורה וקצו בחייהם (‏בר׳ כ״ה:‏22;‏ ל״ז:‏35;‏ במ׳ י״א:‏13–15;‏ איוב י״ד:‏13‏)‏.‏

12.‏ כיצד תוכל לחקות את דוגמתו של אליהו אם אי פעם תחוש מדוכדך מאוד?‏

¹² כיום אנו חיים ב”‏עתות משבר קשות להתמודדות”‏,‏ ולכן אין זה מפתיע שרבים,‏ כולל משרתי אלוהים נאמנים,‏ חשים לעיתים דכדוך (‏טימ״ב ג׳:‏1‏)‏.‏ אם אי פעם תמצא את עצמך במצב עגום כזה,‏  חקה את דוגמתו של אליהו:‏ שפוך את נפשך לפני אלוהים.‏ אחרי הכול,‏ יהוה הוא ”‏אלוהי כל נחמה”‏.‏ ‏(‏קרא קורינתים ב׳.‏ א׳:‏3,‏ 4‏.‏‏)‏ האם ניחם את אליהו?‏

13,‏ 14.‏ (‏א)‏ כיצד גילה יהוה בעזרת מלאך דאגה אוהבת לנביאו המיוסר?‏ (‏ב)‏ מדוע אנו מתנחמים מכך שיהוה יודע הכול על כל אחד מאתנו ומודע למגבלותינו?‏

¹³ מה לדעתך חש יהוה כאשר הביט מטה מן השמיים וראה את נביאו האהוב שוכב תחת העץ במדבר ומייחל למותו?‏ אין צורך לנחש.‏ לאחר ששקע אליהו בתרדמה שלח אליו יהוה מלאך.‏ המלאך נגע בו קלות כדי להעירו ואמר לו:‏ ”‏קום,‏ אכול”‏.‏ המלאך הגיש לו בטובו ארוחה פשוטה:‏ לחם חם וטרי ומים,‏ ואליהו אכל ושתה.‏ האם הודה למלאך?‏ הכתוב מוסר אך ורק שהנביא אכל ושתה וחזר לישון.‏ שמא היה מדוכא מכדי לדבר?‏ מכל מקום,‏ המלאך העיר אותו בשנית,‏ אולי עם שחר.‏ שוב האיץ באליהו,‏ ”‏קום,‏ אכול”‏,‏ והוסיף את המילים המרשימות:‏ ”‏כי רב ממך הדרך”‏,‏ כלומר הדרך קשה מדי עבורך (‏מל״א י״ט:‏5–7‏)‏.‏

¹⁴ תודות להבנה שהעניק לו אלוהים ידע המלאך לאן מועדות פניו של אליהו.‏ עוד ידע שאליהו לא יוכל להשלים את המסע בכוחות עצמו.‏ עד כמה מנחם לשרת אל המכיר את מטרותינו ומודע למגבלותינו טוב יותר מאתנו!‏ ‏(‏קרא תהלים ק״ג:‏13,‏ 14‏.‏‏)‏ איזו תועלת הפיק אליהו מן המזון שבא אל פיו?‏

15,‏ 16.‏ (‏א)‏ מה עלה בידי אליהו לעשות בזכות המזון שהעניק לו יהוה?‏ (‏ב)‏ מדוע עלינו להוקיר את האופן שבו מחזק יהוה את משרתיו כיום?‏

¹⁵ הכתוב מוסר:‏ ”‏ויקום ויאכל וישתה,‏ וילך בכוח האכילה ההיא ארבעים יום וארבעים לילה עד הר האלוהים,‏ חורב”‏ (‏מל״א י״ט:‏8‏)‏.‏ בדומה למשה שחי כשש מאות שנה לפניו ובדומה לישוע שחי כאלף שנה אחריו,‏ צם אליהו 40 יום ו־40 לילה (‏שמ׳ ל״ד:‏28;‏ לוקס ד׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ ארוחה בודדת זו לא פתרה את כל בעיותיו,‏ אך היא חיזקה אותו באורח נס.‏ דמיין את אותו איש מבוגר מתהלך לו ביגיעה רבה במרחבי הישימון נטול השבילים יום אחר יום,‏ שבוע אחר שבוע,‏ במשך כחודש וחצי!‏

¹⁶ גם כיום מחזק יהוה את משרתיו,‏ אך לא בעזרת מתן ארוחות גשמיות בדרך נס אלא בצורה חיונית פי כמה.‏ הוא מספק למשרתיו מזון רוחני (‏מתי ד׳:‏4‏)‏.‏ כשאנו לומדים על אלוהים מתוך דברו ומתוך הפרסומים המבוססים בקפידה על המקרא,‏ אנו מתחזקים מבחינה רוחנית.‏ הזנה רוחנית זו אולי לא תפתור את כל בעיותינו,‏ אך היא תסייע לנו להחזיק מעמד במצבים אשר אחרת  לא היינו יכולים לעמוד בהם.‏ היא גם מובילה ל”‏חיי עולם”‏ (‏יוח׳ י״ז:‏3‏)‏.‏

17.‏ לאן הגיע אליהו,‏ ומדוע היה זה מקום בעל חשיבות היסטורית?‏

¹⁷ אליהו צעד כמעט 320 קילומטר עד הגיעו להר חורב (‏הר סיני)‏.‏ היה זה מקום בעל חשיבות היסטורית,‏ שכן שם נגלה יהוה אלוהים למשה זמן רב קודם לכן באמצעות מלאך בסנה הבוער ושם כרת יהוה מאוחר יותר עם בני ישראל את ברית התורה.‏ אליהו מצא מחסה במערה.‏

18,‏ 19.‏ (‏א)‏ איזו שאלה שאל מלאך יהוה,‏ וכיצד הגיב אליהו?‏ (‏ב)‏ אילו שלוש סיבות לעצבותו חשף אליהו?‏

¹⁸ בחורב מסר יהוה את ’‏דברו’‏ לאליהו,‏ ככל הנראה בידי אחד ממלאכיו,‏ ושאל אותו שאלה פשוטה:‏ ”‏מה לך פה,‏ אליהו?‏”‏ סביר להניח שהשאלה נשאלה בעדינות,‏ שכן אליהו ראה בה הזמנה לומר את אשר על לבו.‏ והוא אכן שפך את לבו!‏ הוא אמר:‏ ”‏קנֹא קינאתי ליהוה אלוהי צבאות;‏ כי עזבו בריתך בני ישראל.‏ את מזבחותיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב,‏ ואיוותר אני לבדי,‏ ויבקשו את נפשי לקחתה”‏ (‏מל״א י״ט:‏9,‏ 10‏)‏.‏ בדבריו חשף אליהו לפחות שלוש סיבות לעצבותו.‏

¹⁹ ראשית,‏ אליהו חש שמאמציו היו לשווא.‏ למרות שנים שבהן ’‏קינא ליהוה’‏ קנאה עזה בשירותו,‏ שנים שבהן הציב את שמו הקדוש של אלוהים ואת עבודתו מעל לכול,‏ נדמה היה לאליהו שהמצב רק הלך והידרדר.‏ בני עמו היו עדיין חסרי אמונה ומרדניים,‏ ופולחן הכזב אכל כל חלקה טובה.‏ שנית,‏ אליהו חש בודד במערכה.‏ ”‏ואיוותר אני לבדי”‏,‏ אמר,‏ כאילו היה האדם האחרון בעם שעדיין עבד את יהוה.‏ שלישית,‏ אליהו פחד.‏ רבים מעמיתיו הנביאים כבר הומתו,‏ והוא היה משוכנע שהוא הבא בתור.‏ ייתכן שלא היה לו קל להודות ברגשות אלה,‏ אבל הוא לא נתן לגאווה ולמבוכה לעצור בעדו מלהביע את רגשותיו.‏ הוא פתח את סגור לבו בפני אלוהיו בתפילה,‏ ובזאת הציב דוגמה טובה לכל אדם נאמן (‏תהל׳ ס״ב:‏9‏)‏.‏

20,‏ 21.‏ (‏א)‏ תאר מה חווה אליהו כשעמד בפתח המערה בהר חורב.‏ (‏ב)‏ מה למד אליהו ממפגני הכוח של יהוה?‏

²⁰ מה עשה יהוה כדי להפיג את חששותיו ואת דאגותיו של אליהו?‏ המלאך הורה לאליהו לעמוד בפתח המערה,‏ ואליהו עשה כן מבלי לדעת מה עומד לקרות.‏ לפתע נשבה רוח עזה!‏ היא ודאי השמיעה קול מחריש אוזניים,‏ שכן מרוב עוצמתה התבקעו הרים  וצוקים.‏ דמיין לעצמך את אליהו מנסה לסוכך על עיניו ובה בעת אוחז בחוזקה באדרת השיער הכבדה והגסה המאיימת להיתלש מגופו בשל משבי הרוח האימתניים.‏ אחר כך נאבק לבל ייפול,‏ שכן הקרקע החלה להתרומם ולהיטלטל ברעש האדמה שהיכה באזור!‏ בטרם הספיק להתאושש התלקחה אש חזקה אשר אילצה אותו לחזור אל תוך המערה כדי להתגונן מן החום הצורב (‏מל״א י״ט:‏11,‏ 12‏)‏.‏

²¹ בכל פעם ופעם מזכיר לנו הכתוב שלא ניתן היה למצוא את יהוה במפגנים מרהיבים אלה של איתני הטבע.‏ אליהו ידע שיהוה אינו אל טבע מיתולוגי,‏ כמו הבעל,‏ אשר עובדיו המרוּמים סגדו לו כ”‏רוכב ערבות (‏עננים)‏”‏ או כמוריד הגשמים.‏ יהוה הוא אכן מקור כל העוצמה האדירה המצויה בטבע,‏ אבל הוא גם גדול אלפי מונים מכל דבר שברא.‏ אפילו השמיים הפיזיים אינם יכולים להכילו!‏ (‏מל״א ח׳:‏27‏)‏ כיצד עזר כל זה לאליהו?‏ חשוב על הפחד שאחז בו.‏ כשלצדו אל כמו יהוה,‏ אשר כל העוצמה המפליאה הזו נתונה בידיו,‏ לא הייתה לאליהו כל סיבה לפחד מאחאב ומאיזבל!‏ ‏(‏קרא תהלים קי״ח:‏6‏)‏.‏

22.‏ (‏א)‏ כיצד הקול השלו והחרישי נסך באליהו את הביטחון שהוא רחוק מלהיות חסר תועלת?‏ (‏ב)‏ מי אולי עמד מאחורי ’‏קול הדממה הדקה’‏?‏ (‏ראה הערת שוליים.‏)‏

²² בחלוף האש הושלך הס,‏ ואליהו שמע ”‏קול דממה דקה”‏,‏ כלומר,‏ קול שָלֵו וחרישי.‏ הקול הזמין את אליהו להתבטא שוב,‏ ואליהו עשה כן ושפך את לבו בשנית.‏ * ייתכן שבעקבות כך חש הקלה נוספת.‏ מכל מקום,‏ אין ספק שהוא התנחם עוד יותר ממה שהקול השלו והחרישי הוסיף ואמר לו.‏ יהוה נסך באליהו את הביטחון שהוא רחוק מלהיות חסר תועלת.‏ כיצד?‏ הוא גילה לו רבות על מטרתו ארוכת הטווח באשר למלחמה בפולחן הבעל בישראל.‏ ברור אפוא שפעילותו של אליהו לא הייתה לשווא,‏ שכן מטרת אלוהים נעה קדימה אל התגשמותה,‏ ואיש לא יכול היה לעמוד בדרכה.‏ זאת ועוד,‏ אליהו עדיין מילא תפקיד במימוש מטרה  זו,‏ שהרי יהוה שלח אותו חזרה לפעילות עם הוראות מפורשות (‏מל״א י״ט:‏12–17‏)‏.‏

23.‏ באילו שתי דרכים הפיג יהוה את תחושת הבדידות שקיננה באליהו?‏

²³ ומה באשר לתחושת הבדידות שקיננה באליהו?‏ יהוה עשה שני דברים בעניין זה.‏ ראשית,‏ הוא הורה לאליהו למשוח את אלישע לנביא אשר לימים יירש אותו.‏ אלישע,‏ שהיה צעיר מאליהו,‏ ישמש מספר שנים כעמיתו וכעוזרו.‏ איזו נחמה ואיזו עזרה מעשית!‏ שנית,‏ יהוה חשף באוזניו את המידע המרגש הבא:‏ ”‏והשארתי בישראל שבעת אלפים,‏ כל הברכיים אשר לא כרעו לבעל וכל הפה אשר לא נשק לו”‏ (‏מל״א י״ט:‏18‏)‏.‏ אליהו בהחלט לא היה לבד.‏ עד כמה התרגש ודאי לשמוע על אותם אלפי נאמנים שסירבו לסגוד לבעל!‏ הם היו זקוקים לכך שאליהו ימשיך בשירותו המסור ושיוסיף להציב דוגמה טובה בנאמנותו הבלתי מעורערת ליהוה בתקופה החשוכה ההיא.‏ אין ספק שאליהו התעודד מאוד לשמוע את המילים הללו מפי שליח יהוה בקולו השלו והחרישי של אלוהיו!‏

24,‏ 25.‏ (‏א)‏ באיזו דרך אנו יכולים כיום להקשיב ל’‏קול הדממה הדקה’‏ של יהוה?‏ (‏ב)‏ מניין לנו הביטחון שאליהו נענה לנחמה שהעניק לו יהוה?‏

²⁴ בדומה לאליהו,‏ אולי גם אנו עומדים משתאים אל מול איתני הטבע העצומים,‏ וכך ראוי.‏ הבריאה משקפת בבירור את כוחו של הבורא (‏רומ׳ א׳:‏20‏)‏.‏ יהוה עדיין שמח להשתמש בכוחו הבלתי מוגבל כדי לעזור למשרתיו הנאמנים (‏דה״ב ט״ז:‏9‏)‏.‏ עם זאת,‏ אלוהים מדבר אלינו בעיקר מעל דפי דברו,‏ המקרא.‏ ‏(‏קרא ישעיהו ל׳:‏21‏.‏‏)‏ במובן מסוים המקרא יכול להיות כאותו ”‏קול דממה דקה”‏ אם נניח לו להדריך אותנו כיום.‏ מעל דפיו יקרי הערך מתקן אותנו יהוה,‏ מחזק את ידינו ונוסך בנו את הביטחון באהבתו.‏

²⁵ האם נענה אליהו לנחמה שהעניק לו יהוה בהר חורב?‏ אין ספק שכן!‏ עד מהרה שב לפעילותו כנביא אמיץ ונאמן אשר התייצב נגד פולחן כזב.‏ בדומה לכך,‏ אם נטמיע בלבנו את הדברים שנכתבו בהשראת אלוהים,‏ את ה”‏נחמה שמתוך הכתובים”‏,‏ נוכל לחקות את אמונתו של אליהו (‏רומ׳ ט״ו:‏4‏)‏.‏