1,‏ 2.‏ מה קיווה פטרוס כאשר דיבר ישוע בכפר נחום,‏ אך מה קרה במקום זאת?‏

 פטרוס סקר בדאגה את פניהם של קהל מאזיניו של ישוע.‏ באותה עת היו הם בבית הכנסת שבכפר נחום.‏ בעיירה זו בחופה הצפוני של הכינרת שכן ביתו של פטרוס,‏ וכאן עבד למחייתו כדייג.‏ רבים מחבריו,‏ מקרובי משפחתו ומעמיתיו לעבודה התגוררו במקום.‏ אין ספק שפטרוס קיווה שאנשי עירו יראו את ישוע כפי שהוא ראה אותו ושיתרגשו כמוהו כאשר ילמדו על מלכות אלוהים מפי גדול המורים שחיו אי פעם.‏ אבל לא נראה שזה מה שעמד לקרות באותו יום.‏

² רבים חדלו להקשיב.‏ היו שרטנו ומחו על דבריו של ישוע.‏ אך מה שהטריד את פטרוס יותר מכול היה תגובתם של כמה מתלמידי ישוע.‏ על פניהם לא הייתה נסוכה עוד שמחת ההארה,‏ התפעמות הגילוי וחדוות לימוד האמת.‏ עכשיו הם נראו מוטרדים ואף מרירים.‏ חלקם אמרו שדבריו מזעזעים.‏ בסירובם להמשיך להקשיב לישוע,‏ עזבו את בית הכנסת וחדלו ללכת אחריו ‏(‏קרא יוחנן ו׳:‏60,‏ 66‏)‏.‏

3.‏ כיצד אמונתו של פטרוס עזרה לו לא אחת?‏

³ אלה היו רגעים קשים לפטרוס ולשאר השליחים.‏ פטרוס לא תפס לגמרי את משמעות הדברים שאמר ישוע באותו יום.‏ הוא מן הסתם יכול היה לראות מדוע דברי ישוע צורמים לאוזן אם מבינים אותם כפשוטם.‏ מה יעשה פטרוס?‏ זו לא הייתה הפעם הראשונה שנאמנותו לאדונו נבחנה וגם לא האחרונה.‏ הבה נראה כיצד אמונתו של פטרוס עזרה לו לעמוד בהצלחה באתגרים אלה ולהישאר נאמן.‏

4,‏ 5.‏ מה עשה ישוע בניגוד לציפיות?‏

⁴ פעמים רבות הופתע פטרוס מישוע.‏ שוב ושוב פעל ודיבר  אדונו בצורה המנוגדת לציפיות.‏ רק יום קודם לכן האכיל ישוע בדרך נס אלפי אנשים.‏ בתגובה לכך הם ניסו להמליכו.‏ אך להפתעתם של רבים עזב ישוע את המקום והורה לתלמידיו להיכנס לסירה ולשוט אל כפר נחום.‏ בשעה ששטו התלמידים בחשכת הליל שוב הפתיע אותם ישוע כשהלך על פני מי הכינרת הסוערים ובתוך כך לימד את פטרוס שיעור חשוב באמונה.‏

⁵ בבוקר הם גילו עד מהרה שאותם המוני אנשים שטו בעקבותיהם.‏ אך נראה כי מה שהניע אותם לא היה הרעב לאמיתות רוחניות אלא הרצון לראות את ישוע מספק עוד מזון בדרך נס.‏ ישוע גער בהם על חומרנותם (‏יוח׳ ו׳:‏25–27‏)‏.‏ דיון זה המשיך בבית הכנסת שבכפר נחום,‏ ובמהלכו שוב פעל ישוע בניגוד לציפיות ולימד אמת חשובה אך קשה לעיכול.‏

6.‏ באיזה דימוי השתמש ישוע,‏ וכיצד הגיבו מאזיניו?‏

⁶ ישוע לא רצה להיתפס בעיני ההמונים כאמצעי לאספקת מזון גשמי ותו לא,‏ אלא כמתנה רוחנית מאת אלוהים,‏ כאחד שחייו ומותו כאדם יעניקו לאחרים את ההזדמנות לזכות בחיי נצח.‏ לכן דימה את עצמו למָן,‏ הלחם שירד מן השמיים בימי משה.‏ כאשר מחו אחדים על דבריו הסביר בלשון ציורית שכדי לזכות בחיים הכרחי לאכול את בשרו ולשתות את דמו.‏ בשלב זה גברו המחאות.‏ היו שאמרו:‏ ”‏דבריו מזעזעים;‏ איך אפשר לשמוע דברים כאלה?‏”‏ ורבים מתלמידיו החליטו לחדול ללכת בעקבותיו * (‏יוח׳ ו׳:‏48–60,‏ 66‏)‏.‏

7,‏ 8.‏ (‏א)‏ מה טרם הבין פטרוס לגבי תפקידו של ישוע?‏ (‏ב)‏ כיצד השיב פטרוס לשאלה ששאל ישוע את השליחים?‏

⁷ מה יעשה פטרוס?‏ גם הוא ודאי היה מבולבל מדבריו של ישוע.‏ הוא עדיין לא הבין שישוע חייב למות כדי למלא את רצון אלוהים.‏ האם התפתה לעזוב את ישוע בדומה לאותם תלמידים הפכפכים?‏ לא;‏ היה הבדל מהותי בינם לבין פטרוס.‏ מהו?‏

⁸ ישוע פנה לשליחיו ושאל:‏ ”‏האם גם אתם רוצים ללכת?‏”‏ (‏יוח׳ ו׳:‏67‏)‏ הוא פנה אל ה־12,‏ אך היה זה פטרוס שענה.‏ כך היה פעמים רבות.‏ ייתכן שפטרוס היה המבוגר מביניהם.‏ בכל מקרה,‏ קולו של פטרוס נשמע יותר מקולם של יתר חברי הקבוצה;‏ רק לעיתים נדירות היסס פטרוס לומר את מה שחלף  במוחו.‏ במקרה זה מה שעלה במוחו היו המילים היפות והבלתי נשכחות:‏ ”‏אדוננו,‏ אל מי נלך?‏ דבריך הם דברי חיי עולם”‏ (‏יוח׳ ו׳:‏68‏)‏.‏

9.‏ כיצד גילה פטרוס נאמנות לישוע?‏

⁹ האינך מתרגש לשמע המילים הללו?‏ אמונתו של פטרוס בישוע עזרה לו לפתח תכונה יקרה לאין ערוך — נאמנות.‏ פטרוס הבין בבירור שישוע הוא המושיע היחיד ששלח יהוה,‏ ושהוא מושיע באמצעות דבריו — הדברים שהוא מלמד על מלכות אלוהים.‏ פטרוס ידע שגם אם היו דברים שהתקשה להבין,‏ לא היה מקום אחר שאליו יכול היה ללכת כדי לזכות בחסדו של אלוהים ובברכת חיי הנצח.‏

10.‏ כיצד נוכל לחקות כיום את נאמנותו של פטרוס?‏

¹⁰ האם גם אתה מרגיש כך?‏ למרבה הצער,‏ רבים כיום טוענים שהם אוהבים את ישוע,‏ אך הם נכשלים במבחן הנאמנות.‏ כדי לגלות נאמנות אמיתית למשיח עלינו לאמץ את השקפתו של פטרוס בנוגע לדברים שלימד ישוע.‏ אנו צריכים ללמוד אותם,‏ לעמוד על משמעותם ולחיות על־פיהם — גם כאשר מתחוור לנו שהם מנוגדים לציפיותינו או להעדפותינו האישיות.‏ רק אם נהיה נאמנים נוכל להחזיק בתקווה לרשת חיי עולם,‏ החיים שישוע חפץ שיהיו לנו ‏(‏קרא תהלים צ״ז:‏10‏)‏.‏

11.‏ לאיזה מסע לקח ישוע את תלמידיו?‏ (‏ראה גם הערת שוליים.‏)‏

¹¹ זמן קצר לאחר ימים עתירי פעילות אלה לקח ישוע את שליחיו וכמה מתלמידיו למסע ארוך צפונה.‏ פסגת החרמון המושלגת,‏ בגבולה הצפוני ביותר של ארץ ההבטחה,‏ נגלתה לעיתים גם לעיני המתבונן ששט על מימיה התכולים של הכינרת.‏ ככל שטיפסה הקבוצה לכיוון הכפרים שבקרבת קיסריה פיליפי,‏ נדמה היה שההר הולך ומיתמר.‏ * בסביבה יפה זו,‏ המשקיפה על חלקים נרחבים של הארץ המובטחת,‏ שאל ישוע את תלמידיו שאלה חשובה.‏

12,‏ 13.‏ (‏א)‏ מדוע שאל ישוע מה חושבים עליו ההמונים?‏ (‏ב)‏ מדוע ניתן לומר שבדבריו לישוע גילה פטרוס אמונה אמיתית?‏

¹² ”‏מה אומרים עליי ההמונים,‏ מי אני?‏”‏ ביקש ישוע לדעת.‏ נוכל לדמיין את פטרוס מביט בעיניו החדות של ישוע וחש  שוב בטוב לבו של אדונו ובתבונתו הבהירה והנשגבת.‏ ישוע היה סקרן לדעת מה הסיקו מאזיניו מהדברים שראו ושמעו.‏ תלמידיו השיבו על שאלתו וסיפרו על חלק מהדעות הרווחות המוטעות סביב זהותו.‏ אבל ישוע לא הסתפק בכך.‏ האם תלמידיו הקרובים החזיקו באותן דעות מוטעות?‏ ”‏ומה אתם אומרים,‏ מי אני?‏”‏ שאל (‏לוקס ט׳:‏18–20‏)‏.‏

¹³ שוב מיהר פטרוס להגיב.‏ הוא הביע בצורה ברורה ונחרצת את המסקנה שאליה הגיעו רבים מהתלמידים שהיו שם:‏ ”‏אתה המשיח,‏ בן אלוהים חיים”‏.‏ נוכל לדמיין את ישוע מחייך אל פטרוס בשביעות רצון ומשבחו בחום.‏ ישוע הזכיר לפטרוס שהיה זה יהוה אלוהים — ולא אדם בשר ודם — שהבהיר עובדה חיונית זו לבעלי אמונה אמיתית.‏ פטרוס הצליח להבין את אחת האמיתות החשובות ביותר שחשף יהוה עד אז — את זהותו של המשיח המובטח!‏ ‏(‏קרא מתי ט״ז:‏16,‏ 17‏)‏.‏

14.‏ אילו זכויות חשובות העניק ישוע לפטרוס?‏

¹⁴ המשיח מתואר בנבואה קדומה כאבן שימאסו הבונים (‏תהל׳ קי״ח:‏22;‏ לוקס כ׳:‏17‏)‏.‏ על רקע נבואה זו ואחרות,‏ גילה ישוע שיהוה יקים קהילה על האבן,‏ או הסלע,‏ שפטרוס זה עתה זיהה.‏ לאחר מכן העניק לפטרוס מספר זכויות חשובות מאוד בקהילה זו.‏ הוא לא העניק לו בכורה,‏ או מעמד בכיר שרומם אותו מעל שאר השליחים,‏ כפי שיש שטוענים,‏ אלא הטיל עליו תפקידים אחראיים.‏ הוא נתן לפטרוס את ’‏מפתחות המלכות’‏ (‏מתי ט״ז:‏19‏)‏.‏ בחלקו של פטרוס נפלה הזכות לפתוח את האפשרות להיכנס למלכות אלוהים בפני שלוש קבוצות שונות — תחילה היהודים,‏ אחר כך השומרונים,‏ ולבסוף הנוכרים.‏

15.‏ מדוע גער פטרוס בישוע,‏ ומה אמר לו?‏

¹⁵ על כל פנים,‏ ישוע אמר מאוחר יותר שמי שניתן לו הרבה יידרש ממנו הרבה,‏ וכך היה גם לגבי פטרוס (‏לוקס י״ב:‏48‏)‏.‏ ישוע המשיך לחשוף עובדות חשובות על אודות המשיח,‏ כולל העובדה הוודאית שבקרוב הוא יסבול וייהרג בירושלים.‏ פטרוס  היה מוטרד ממה ששמע.‏ הוא לקח את ישוע הצידה והחל לגעור בו באומרו:‏ ”‏חוס על עצמך,‏ אדוני;‏ לא יהיה לך כדבר הזה”‏ (‏מתי ט״ז:‏21,‏ 22‏)‏.‏

16.‏ כיצד תיקן ישוע את פטרוס,‏ ואיזה לקח מעשי נוכל כולנו להפיק מדברי ישוע?‏

¹⁶ אין ספק שלפטרוס היו כוונות טובות,‏ ולכן תגובתו של ישוע בוודאי הפתיעה אותו.‏ הוא הפנה את גבו אל פטרוס,‏ הביט בשאר התלמידים — שחשבו מן הסתם כמו פטרוס — ואמר:‏ ”‏סור אל מאחוריי,‏ שטן!‏ מכשול אתה לי,‏ כי מחשבותיך אינן מחשבות אלוהים אלא מחשבות בני אדם”‏ (‏מתי ט״ז:‏23;‏ מר׳ ח׳:‏32,‏ 33‏)‏.‏ בדברי ישוע גלום לקח מעשי לכולנו.‏ קל מאוד לתת למחשבות אנוש עדיפות על פני מחשבות אלוהים.‏ אם נעשה כן,‏ גם אם מתוך כוונה לעזור,‏ אנו עלולים לקדם בשוגג את רצון השטן ולא את רצון אלוהים.‏ אם כן,‏ כיצד הגיב פטרוס?‏

17.‏ למה התכוון ישוע כשאמר לפטרוס ’‏לסור אל מאחוריו’‏?‏

¹⁷ פטרוס ודאי הבין שישוע לא התכוון שהוא השטן עצמו.‏ אחרי הכול,‏ ישוע לא דיבר אל פטרוס כשם שדיבר אל השטן.‏ לשטן אמר ישוע:‏ ”‏הסתלק”‏,‏ ואילו לפטרוס אמר:‏ ”‏סור אל מאחוריי”‏ (‏מתי ד׳:‏10‏)‏.‏ ישוע לא דחה מעליו את השליח שבו מצא תכונות טובות רבות,‏ אלא פשוט תיקן את חשיבתו המוטעית בעניין זה.‏ ברור אפוא שפטרוס היה צריך להפסיק לעמוד לפני אדונו כאבן מכשול,‏ והיה עליו לסור אל מאחוריו ולתמוך בו כתלמידו.‏

18.‏ כיצד גילה פטרוס נאמנות,‏ וכיצד נוכל לחקותו?‏

¹⁸ האם פטרוס התווכח,‏ התרגז או שקע בשתיקה זועפת?‏ לא;‏ הוא קיבל את התיקון בענווה ובזאת שוב הוכיח את נאמנותו.‏ כל אחד מתלמידי המשיח זקוק מדי פעם לתיקון.‏ רק אם נקבל מוסר בענווה ונלמד מכך,‏ נוכל להמשיך להתקרב לישוע המשיח ולאביו,‏ יהוה אלוהים ‏(‏קרא משלי ד׳:‏13‏)‏.‏

19.‏ איזו הצהרה בלתי צפויה הצהיר ישוע,‏ ומה אולי תהה פטרוס?‏

¹⁹ זמן קצר לאחר מכן הצהיר ישוע הצהרה בלתי צפויה  נוספת:‏ ”‏אמן אומר אני לכם:‏ יש מן העומדים פה שלא יטעמו מוות לפני שיראו תחילה את בן האדם בא במלכותו”‏ (‏מתי ט״ז:‏28‏)‏.‏ דבריו מן הסתם סיקרנו מאוד את פטרוס.‏ למה התכוון ישוע?‏ אולי פטרוס תהה אם בשל התיקון החריף שקיבל זה עתה יימָנעו ממנו זכויות מיוחדות כמו זו.‏

20,‏ 21.‏ (‏א)‏ תאר את החזון שראה פטרוס.‏ (‏ב)‏ מדוע נכון יהיה לומר שהשיחה בין הדמויות בחזון סייעה לפטרוס לעמוד על טעותו?‏

²⁰ ואולם כעבור שבוע בערך לקח ישוע את יעקב,‏ יוחנן ופטרוס ל”‏הר גבוה”‏ — אולי לחרמון שהיה לא רחוק משם.‏ סביר להניח שהייתה זו שעת לילה כיוון שהשלושה התקשו להישאר ערים.‏ אבל בשעה שהתפלל ישוע קרה דבר שהשיל מעליהם את עייפותם (‏מתי י״ז:‏1;‏ לוקס ט׳:‏28,‏ 29,‏ 32‏)‏.‏

²¹ ישוע החל להשתנות לנגד עיניהם.‏ פניו קרנו וזהרו כשמש,‏  ולבושו נעשה לבן בוהק.‏ ואז הופיעו שתי דמויות לצד ישוע,‏ האחת בדמות משה והשנייה בדמות אליהו.‏ השניים דיברו אתו על ”‏הסתלקותו שנועדה לקרות בירושלים”‏ — וככל הנראה התכוונו למותו ולתחייתו.‏ החזון המחיש מעל לכל ספק שהייתה זו טעות מצד פטרוס להתכחש לעובדה שישוע עתיד להתנסות בחוויה כואבת זו (‏לוקס ט׳:‏30,‏ 31‏)‏.‏

22,‏ 23.‏ (‏א)‏ כיצד גילה פטרוס התלהבות ולבביות?‏ (‏ב)‏ לאיזה גמול נוסף זכו באותו לילה פטרוס,‏ יעקב ויוחנן?‏

²² פטרוס חש שהוא חייב להשתתף בדרך כלשהי בחזון בלתי רגיל זה ואולי גם לפעול להארכתו.‏ נראה היה שמשה ואליהו עומדים להיפרד מישוע.‏ לכן פטרוס אמר:‏ ”‏מורנו,‏ זכות היא לנו להיות כאן;‏ תן לנו להקים שלושה אוהלים — אחד לך,‏ אחד למשה ואחד לאליהו”‏.‏ מובן שהדמויות בחזון,‏ בדמות אותם שני משרתי יהוה אשר מתו זה מכבר,‏ לא היו זקוקות לאוהלים.‏ לפטרוס לא היה מושג על מה הוא מדבר.‏ למרות זאת,‏ האינך נמשך לאדם נלהב ולבבי זה?‏ (‏לוקס ט׳:‏33‏)‏.‏

²³ באותו לילה זכו פטרוס,‏ יעקב ויוחנן לגמול נוסף.‏ בהיותם בהר הופיע ענן וסכך עליהם,‏ ומתוך הענן יצא קול — קולו של יהוה אלוהים!‏ הוא אמר:‏ ”‏זה בני בחירי.‏ שִמעו בקולו”‏.‏ אז הסתיים החזון,‏ והם נותרו לבדם על ההר עם ישוע (‏לוקס ט׳:‏34–36‏)‏.‏

24.‏ (‏א)‏ איזו תועלת הפיק פטרוס מחזון ההשתנות?‏ (‏ב)‏ כיצד נוכל גם אנו להפיק תועלת מחזון ההשתנות?‏

²⁴ חזון ההשתנות היה מתת אל לפטרוס — וגם לנו!‏ כעבור עשרות שנים כתב על הזכות המיוחדת שנפלה בחלקו באותו לילה — לזכות בהצצה מוקדמת אל תפארתו של ישוע כמלך שמימי ולהיות אחד מ’‏עדי הראייה לגדולתו’‏.‏ חזון זה אישר נבואות רבות בדבר־אלוהים וחיזק את אמונתו של פטרוס לקראת הניסיונות שציפו לו.‏ ‏(‏קרא פטרוס ב׳.‏ א׳:‏16–19‏.‏‏)‏ החזון יוכל לסייע גם לנו,‏ אם כדוגמת פטרוס נשמור אמונים לאדון שמינה יהוה,‏ נלמד ממנו,‏ נקבל ממנו מוסר ותיקון ונלך אחריו בענווה מדי יום ביומו.‏