עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

פרק ט״ז

היא נהגה בחוכמה,‏ באומץ ובחוסר אנוכיות

היא נהגה בחוכמה,‏ באומץ ובחוסר אנוכיות

1–3.‏ (‏א)‏ מה חשה אסתר בהתקרבה אל כס בעלה?‏ (‏ב)‏ כיצד הגיב המלך לביקורה של אסתר?‏

 אסתר קרבה אל כס המלך בצעדים איטיים כשלבה פועם בחוזקה.‏ דמיין לעצמך את הדממה שהשתררה לפתע באולם המלכותי הגדול בארמון שבשושן.‏ הדממה הייתה כה עמוקה שאסתר יכלה לשמוע את פסיעותיה הרכות ואת רשרוש בגדיה המלכותיים.‏ היה עליה להיות ממוקדת ולא לתת לחצר המלוכה המפוארת,‏ לעמודים המהודרים ולתקרת ארזי הלבנון העשירה בגילופים להסיח את דעתה.‏ כל תשומת לבה הייתה ממוקדת באיש היושב על הכיסא,‏ האיש אשר חייה היו נתונים בידיו.‏

2 המלך התבונן בה בעודה מתקרבת אליו והושיט לעברה את שרביט הזהב.‏ הייתה זו מחווה פשוטה,‏ אבל בזכותה לא איבדה אסתר את חייה;‏ כך הראה המלך שהוא מוחל לה על העבירה שזה עתה ביצעה — היא הופיעה לפני המלך מבלי שנקראה אליו.‏ כשהגיעה אל כס המלך הושיטה את ידה ונגעה בראש השרביט בלב מלא הערכה (‏אס׳ ה׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏

אסתר הוקירה בענווה את רחמי המלך

3 כל הקשור במלך אחשוורוש העיד על עושרו ועל כוחו העצומים.‏ שווי לבושם המלכותי של שליטי פרס דאז נאמד כיום במאות מיליוני דולרים.‏ עם זאת,‏ אסתר יכלה לראות מעט חמימות בעיני בעלה;‏ המלך אהב אותה בדרכו שלו.‏ הוא אמר:‏ ”‏מה לך,‏ אסתר המלכה,‏ ומה בקשתך?‏ עד חצי המלכות ויינתן לך”‏ (‏אס׳ ה׳:‏3‏)‏.‏

4.‏ אילו קשיים נכונו לאסתר?‏

4 בבואה לפני המלך כדי להציל את עמה מהמזימה להשמידם גילתה אסתר אמונה ואומץ לב בלתי רגילים.‏ ההצלחה עד כה האירה לה פנים,‏ אך נכונו לה קשיים גדולים יותר.‏ היה עליה לשכנע את המלך הגאה שהיועץ שבו בטח יותר מכול הוא אדם מרושע,‏ אשר הוליך אותו שולל וגרם לו לחרוץ גזר דין מוות על עמה.‏ כיצד יעלה בידה לשכנעו,‏ ומה נוכל ללמוד מאמונתה?‏

היא בחרה בתבונה את ה”‏עת לדבר”‏

5,‏ 6.‏ (‏א)‏ כיצד יישמה אסתר את העיקרון שבקהלת ג׳:‏1,‏ 7‏?‏ (‏ב)‏ מדוע ניתן לומר שאסתר דיברה אל בעלה בתבונה?‏

5 האם היה על אסתר לשטוח בפני המלך את הבעיה כולה בנוכחות אנשי חצרו?‏ מעשה זה עלול היה להשפילו ולתת להמן יועצו זמן להפריך את האשמותיה.‏ אם כן,‏ כיצד נהגה אסתר?‏ מאות שנים קודם לכן כתב בהשראת אלוהים המלך החכם שלמה:‏ ”‏לַכֹּל זמן,‏ .‏.‏.‏ עת לחשות ועת לדבר”‏ (‏קהלת ג׳:‏1,‏ 7‏)‏.‏ נוכל לדמיין את מרדכי הנאמן,‏ אביה המאמץ של אסתר,‏ מנחיל עקרונות אלה לנערה הצעירה אשר גדלה תחת חסותו.‏ אין ספק שאסתר הבינה עד כמה חשוב לבחור היטב את ה”‏עת לדבר”‏.‏

6 אסתר אמרה:‏ ”‏אם על המלך טוב,‏ יבוא המלך והמן היום אל המשתה אשר עשיתי לו”‏ (‏אס׳ ה׳:‏4‏)‏.‏ המלך נענה לבקשתה וציווה לזמן את המן.‏ התוכל לראות את התבונה הגלומה בדברי אסתר?‏ היא שמרה על כבודו של בעלה ויצרה הזדמנות מתאימה יותר לחלוק עמו את דאגותיה ‏(‏קרא משלי י׳:‏19‏)‏.‏

7,‏ 8.‏ מה אפיין את המשתה הראשון שערכה אסתר,‏ ומדוע לא אמרה אז למלך מה בקשתה?‏

7 אסתר ללא ספק הכינה את המשתה בקפידה ודאגה שכל פרט ופרט יהיה לשביעות רצונו של בעלה.‏ במשתה הוגש יין משובח שתרם לאווירה העליזה (‏תהל׳ ק״ד:‏15‏)‏.‏ אחשוורוש בילה לו בנעימים ואז שוב שאל את אסתר מה בקשתה.‏ האם הייתה זו העת לדבר?‏

8 אסתר סברה שטרם בשלה השעה.‏ תחת זאת הזמינה את המלך ואת המן לבוא למחרת למשתה נוסף (‏אס׳ ה׳:‏7,‏ 8‏)‏.‏ מדוע חיכתה?‏ כזכור,‏ על־פי צו המלך נידונו כל בני עמה למוות.‏ כשכל כך הרבה מונח על כף המאזניים,‏ אסתר הייתה חייבת להיות בטוחה שהיא בוחרת ברגע המתאים לְדַבֵּר.‏ לכן המתינה ויצרה בזאת הזדמנות נוספת להראות לבעלה עד כמה היא מכבדת אותו.‏

9.‏ מה ערכה של הסבלנות,‏ וכיצד נוכל לחקות את דוגמתה של אסתר בעניין זה?‏

9 סבלנות היא תכונה נדירה ויקרה.‏ אף שהייתה מוטרדת ולהוטה לומר את אשר על לבה,‏ המתינה אסתר בסבלנות לרגע המתאים.‏ יש לנו הרבה מה ללמוד מדוגמתה,‏ שהרי כולנו היינו ודאי עדים לעוולות הטעונות תיקון.‏ אם נרצה לשכנע אדם בעל סמכות לטפל בבעיה כלשהי,‏ יהיה עלינו לגלות סבלנות כדוגמת אסתר.‏ במשלי כ״ה:‏15 נאמר:‏ ”‏באורך אפיים יפותה קצין,‏ ולשון רכה תשבור גָּרֶם [‏עצם]‏”‏.‏ אם נחכה בסבלנות לרגע המתאים ונדבר ברכות,‏ כפי שעשתה אסתר,‏ נוכל לשבור התנגדות קשה כעצם.‏ האם יהוה,‏ אלוהיה של אסתר,‏ בירך את סבלנותה ואת תבונתה?‏

הסבלנות סוללת את הדרך לעשיית צדק

10,‏ 11.‏ מדוע השתנה מצב רוחו של המן לאחר שעזב את המשתה הראשון,‏ ומה אשתו וחבריו דחקו בו לעשות?‏

10 תודות לסבלנותה של אסתר נסללה הדרך לשרשרת אירועים מדהימה.‏ המן עזב את המשתה הראשון במצב רוח מרומם,‏ כשהוא ”‏שמח וטוב לב”‏ על כך שהמלך והמלכה העניקו לו יחס כה מועדף.‏ אולם כאשר עבר המן דרך שער הארמון נפל מבטו על מרדכי,‏ אותו יהודי שעדיין סירב לחלוק לו כבוד מיוחד.‏ כשם שראינו בפרק הקודם,‏ מרדכי לא פעל מתוך זלזול אלא נהג כך בשל צו מצפונו ובשל יחסיו עם יהוה אלוהים.‏ למרות זאת המן מייד ’‏נמלא חמה’‏ (‏אס׳ ה׳:‏9‏)‏.‏

11 כאשר סיפר המן לאשתו ולחבריו על העלבון,‏ הם דחקו בו להכין עמוד עץ גבוה מאוד,‏ למעלה מ־22 מטר גובהו,‏ ולבקש את רשות המלך לתלות עליו את מרדכי.‏ הרעיון מצא חן בעיני המן,‏ והוא ניגש מייד למלאכה (‏אס׳ ה׳:‏12–14‏)‏.‏

12.‏ מדוע ביקש המלך שיקראו לו מתעודות הממלכה הרשמיות,‏ ומה התברר לו בעקבות זאת?‏

12 בינתיים עבר על המלך לילה יוצא דופן.‏ המקרא מספר לנו ש’‏שנת המלך נדדה’‏,‏ ולכן הוא ביקש שיקראו לו מתעודות הממלכה הרשמיות.‏ במהלך הקריאה הוזכרה המזימה להתנקש בחייו.‏ אחשוורוש נזכר בפרשה;‏ הקושרים נתפסו באותה עת והוצאו להורג.‏ אך מה לגבי האדם שחשף את המזימה — מרדכי?‏ לפתע נדרך המלך וביקש לדעת כיצד גמלו למרדכי,‏ ואז התברר לו שלא נעשה דבר למען האיש ‏(‏קרא אסתר ו׳:‏1–3‏)‏.‏

13,‏ 14.‏ (‏א)‏ כיצד החלה מפלתו של המן?‏ (‏ב)‏ מה אמרו אשתו של המן וחבריו?‏

13 כולו נסער שאל המלך מי מבין שרי החצר נמצא שם כדי לעזור לו לתקן את העוול.‏ מכל השרים דווקא המן היה בחצר המלך.‏ הוא ככל הנראה הגיע מוקדם בלהיטותו לקבל את הרשות להוציא להורג את מרדכי.‏ אבל לפני שהספיק להציג את בקשתו,‏ הקדים אותו המלך ושאל מהי לדעתו הדרך הטובה ביותר לחלוק כבוד לאיש שהמלך חפץ ביקרו.‏ המן,‏ שסבר שהמלך מתכוון אליו,‏ הציע לחלוק לאיש כבוד ברוב פאר והדר:‏ להלבישו בלבוש מלכות,‏ להרכיבו על סוס המלך ולמנות שר בכיר שיצעיד אותו בחוצות שושן ויהלל אותו באוזני כול.‏ תאר לעצמך את הבעת פניו של המן כשנודע לו שהאיש שיזכה לכבוד זה הוא מרדכי!‏ ובמי בחר המלך להלל ולקלס את מרדכי?‏ בהמן!‏ (‏אס׳ ו׳:‏4–10‏)‏.‏

14 המן מילא בחוסר רצון את המשימה שהייתה מתועבת בעיניו ואחר כך מיהר לביתו אבל וחפוי ראש.‏ אשתו וחבריו אמרו לו שתפנית זו יכולה רק לבשר רעות וכי מאבקו במרדכי היהודי נידון לכישלון (‏אס׳ ו׳:‏12,‏ 13‏)‏.‏

15.‏ (‏א)‏ איזו תועלת צמחה מסבלנותה של אסתר?‏ (‏ב)‏ מדוע מן התבונה ש’‏נוחיל’‏ לאלוהים בסבלנות?‏

15 הואיל ואסתר גילתה סבלנות והמתינה יום נוסף לפני שהציגה את בקשתה בפני המלך,‏ היה להמן זמן לפעול בדרך שהובילה למפלתו שלו.‏ והאין זה אפשרי שיהוה אלוהים גרם לשנתו של המלך לנדוד?‏ (‏מש׳ כ״א:‏1‏)‏ אין פלא אפוא שדבר־אלוהים מעודד אותנו ’‏להוחיל’‏ לאלוהים בסבלנות!‏ ‏(‏קרא מיכה ז׳:‏7‏.‏‏)‏ אם נוחיל לאלוהים,‏ ניווכח שפתרונותיו לבעיותינו עולים בהרבה על כל פתרון שהיינו הוגים בעצמנו.‏

היא דיברה באומץ לב

16,‏ 17.‏ (‏א)‏ מתי הגיעה ’‏עִתה’‏ של אסתר לדבר?‏ (‏ב)‏ במה הייתה אסתר שונה מוַשתי,‏ אשתו הקודמת של המלך?‏

16 אסתר לא הרהיבה עוז להמשיך לבחון את סבלנותו של המלך;‏ במשתה השני שערכה היה עליה לספר הכול.‏ אך כיצד תעשה זאת?‏ המלך עצמו נתן לה הזדמנות לומר את דבריה כאשר שוב שאל מה בקשתה (‏אס׳ ז׳:‏2‏)‏.‏ הגיעה ה”‏עת לדבר”‏.‏

17 נוכל לדמיין את אסתר נושאת תפילה חרישית לאלוהיה בטרם אמרה את המילים הבאות:‏ ”‏אם מצאתי חן בעיניך,‏ המלך,‏ ואם על המלך טוב,‏ תינתן לי נפשי בשאלתי ועַמי בבקשתי”‏ (‏אס׳ ז׳:‏3‏)‏.‏ שים לב שבדבריה הראתה למלך שהיא מכבדת את שיקול דעתו ואת מה שטוב בעיניו.‏ עד כמה שונה הייתה אסתר מוַשתי,‏ אשתו הקודמת של המלך,‏ שהשפילה אותו בכוונה תחילה!‏ (‏אס׳ א׳:‏10–12‏)‏ כמו כן,‏ אסתר לא מתחה ביקורת על כך שנהג באווילות ובטח בהמן.‏ תחת זאת,‏ התחננה בפני המלך שיגן עליה מפני סכנת המוות שריחפה מעל ראשה.‏

18.‏ כיצד גוללה אסתר את הבעיה באוזני המלך?‏

18 אין ספק שבקשתה נגעה ללבו של המלך ועוררה בו תדהמה.‏ מי העז לסכן את חיי מלכתו?‏ אסתר הוסיפה:‏ ”‏נמכרנו אני ועמי להשמיד,‏ להרוג ולאבד.‏ ואילו לעבדים ולשפחות נמכרנו,‏ החרשתי.‏ כי אין הצר שווה בנזק המלך”‏ (‏אס׳ ז׳:‏4‏)‏.‏ שים לב שאסתר חשפה בכנות את הבעיה,‏ אך עם זאת ציינה שהייתה מחרישה אילו נמכרו היא ובני עמה לעבדות.‏ אולם רצח עמה היה גובה מן המלך מחיר כבד מדי,‏ ולכן לא יכלה שלא לגלות את אוזנו בדבר.‏

19.‏ מה נוכל ללמוד מדוגמתה של אסתר על אומנות השכנוע?‏

19 דוגמתה של אסתר מלמדת אותנו רבות על אומנות השכנוע.‏ אם אי פעם תצטרך לחשוף בעיה רצינית בפני אחד מיקיריך או בפני אדם בעל סמכות,‏ שילוב של סבלנות,‏ כבוד וכנות יוכל לסייע לך עד מאוד (‏מש׳ ט״ז:‏21,‏ 23‏)‏.‏

20,‏ 21.‏ (‏א)‏ כיצד חשפה אסתר את מזימתו של המן,‏ וכיצד הגיב המלך?‏ (‏ב)‏ כיצד התנהג המן לאחר שנחשף כאיש ערמומי ומוג לב?‏

20 אחשוורוש דרש לדעת:‏ ”‏מי הוא זה ואי זה הוא אשר מְלָאוֹ לבו לעשות כן?‏”‏ ראה בעיני רוחך את אסתר מצביעה על האיש ואומרת:‏ ”‏איש צר ואויב,‏ המן הרע הזה”‏.‏ ההאשמה ניסרה בחלל האוויר,‏ והמן נאחז אימה.‏ דמיין את פניו של המלך חם המזג מאדימות מכעס כאשר הוא מבין שאיש אמונו הסית אותו לחתום על צו שהיה מביא למותה של אשתו האהובה!‏ המלך יצא בסערה אל הגן כדי להירגע (‏אס׳ ז׳:‏5–7‏)‏.‏

אסתר חשפה באומץ את רשעותו של המן

21 המן,‏ שנחשף כאיש ערמומי ומוג לב,‏ השתטח לרגלי המלכה.‏ כאשר שב המלך לחדר וראה את המן על מיטתה של אסתר כשהוא מתחנן על חייו,‏ נתקף זעם והאשים אותו בניסיון לאנוס את המלכה בביתו שלו.‏ ברגע זה נחרץ דינו של המן,‏ והוא נלקח משם כשפניו מכוסות.‏ אז סיפר אחד השרים למלך על עמוד העץ הגבוה שעליו התכוון המן לתלות את מרדכי,‏ ומייד הורה אחשוורוש לתלות עליו את המן (‏אס׳ ז׳:‏8–10‏)‏.‏

22.‏ כיצד דוגמתה של אסתר מלמדת אותנו לעולם לא לומר נואש,‏ לא לפתח גישה צינית ולא לאבד אמונה?‏

22 בעולמנו הלא־הוגן קל להסיק שאף פעם לא ייעשה צדק.‏ האם אי פעם חשת כך?‏ אסתר מעולם לא אמרה נואש,‏ לא נעשתה צינית ולא איבדה את אמונתה.‏ בהגיע העת פתחה את פיה באומץ בעד הנכון והישר,‏ בביטחון מלא שיהוה ידאג לכל היתר.‏ הבה נחקה את דוגמתה.‏ יהוה לא השתנה מאז ימי אסתר.‏ עדיין יש בכוחו להפיל את הרשעים ואת הערמומיים אל תוך הבור שהם עצמם כרו,‏ כפי שעשה להמן ‏(‏קרא תהלים ז׳:‏12–17‏)‏.‏

היא נהגה בחוסר אנוכיות למען יהוה ועמו

23.‏ (‏א)‏ כיצד גמל המלך למרדכי ולאסתר?‏ (‏ב)‏ כיצד התגשמה הנבואה שניבא יעקב על ערש דווי באשר לבנימין?‏ (‏ראה התיבה ”‏ התגשמות נבואה‏”‏.‏)‏

23 סוף סוף נודע למלך מי הוא מרדכי — לא רק האדם הנאמן שהגן עליו מפני התנקשות,‏ אלא גם אביה המאמץ של אסתר.‏ אחשוורוש מינה את מרדכי לראש השרים במקום המן.‏ את ביתו של המן,‏ לרבות הונו העצום,‏ העניק המלך לאסתר,‏ וזו מינתה את מרדכי לפקח על נכסים אלה (‏אס׳ ח׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏

24,‏ 25.‏ (‏א)‏ מדוע לא יכלה אסתר לנוח על זרי הדפנה לאחר חשיפת מזימתו של המן?‏ (‏ב)‏ כיצד סיכנה אסתר את חייה בשנית?‏

24 האם עכשיו כשחייה וחיי מרדכי ניצלו,‏ יכלה המלכה לנוח על זרי הדפנה?‏ רק אם הייתה אנוכית.‏ הצו מטעם המן להרוג את כל היהודים עשה דרכו באותם רגעים לכל פינה בממלכה.‏ המן הפיל גורל,‏ או פּוּר — ככל הנראה מנהג ספיריטיסטי — כדי להחליט מתי הזמן המתאים ביותר להוציא אל הפועל את התקפתו המרושעת (‏אס׳ ט׳:‏24–26‏)‏.‏ אומנם נותרו אז מספר חודשים עד לבוא המועד,‏ אך הוא התקרב בצעדי ענק.‏ האם עדיין ניתן היה למנוע את האסון?‏

25 שוב סיכנה אסתר את חייה בחוסר אנוכיות והופיעה שנית בפני המלך ללא הזמנה רשמית.‏ הפעם בכתה על עמה והתחננה בפני בעלה לבטל את הצו הנוראי.‏ אבל לא ניתן היה לבטל צווים שיצאו בשם מלך פרס (‏דנ׳ ו׳:‏13,‏ 16‏)‏.‏ לכן המלך נתן ביד אסתר ומרדכי את הסמכות לחוקק חוק חדש,‏ וכשסמכות זו בידם הוציאו מרדכי ואסתר צו אשר התיר ליהודים להגן על עצמם.‏ השליחים דהרו לכל קצות הממלכה ומסרו ליהודים את החדשות הטובות.‏ בלבות רבים הוצתה מחדש התקווה (‏אס׳ ח׳:‏3–16‏)‏.‏ נוכל לדמיין את היהודים ברחבי הממלכה הגדולה מתחמשים ומתכוננים לקרב,‏ דבר שלא היו יכולים לעשות אלמלא הצו החדש.‏ אך חשוב מכך,‏ האם יעמוד ”‏יהוה צבאות”‏ לצד עמו?‏ (‏שמ״א י״ז:‏45‏)‏.‏

אסתר ומרדכי שלחו כרוזים ליהודים בממלכת פרס

26,‏ 27.‏ (‏א)‏ עד כמה אדיר ומוחץ היה הניצחון שהנחיל יהוה לעמו על אויביהם?‏ (‏ב)‏ איזו נבואה התגשמה כאשר הוצאו בני המן להורג?‏

26 כאשר הגיע היום הגורלי,‏ היה עמו של אלוהים ערוך ומוכן.‏ החדשות על מינויו של ראש השרים החדש,‏ מרדכי היהודי,‏ התפשטו בכל עבר,‏ ובשל כך אפילו שרים פרסיים רבים עמדו כעת לצדם של היהודים.‏ יהוה העניק לעמו ניצחון אדיר.‏ אין ספק שהוא הגן עליהם מפני פעולות תגמול קשות כאשר הנחיל לאויביהם תבוסה מוחצת * (‏אס׳ ט׳:‏1–6‏)‏.‏

27 כמו כן,‏ כל עוד חיו עשרת בניו של המן הרשע סיכן הדבר את מרדכי,‏ והוא לא יכול היה לנהל את בית המן בבטחה.‏ גם הם הוצאו להורג (‏אס׳ ט׳:‏7–10‏)‏.‏ הייתה זו התגשמות של נבואה מקראית,‏ שכן שנים רבות קודם לכן חזה אלוהים את השמדתם המוחלטת של העמלקים,‏ שהתבררו כאויביו המרושעים של עמו (‏דב׳ כ״ה:‏17–19‏)‏.‏ ייתכן מאוד שבני המן היו מבין האחרונים שנותרו מעם זה אשר נידון לכליה.‏

28,‏ 29.‏ (‏א)‏ מדוע היה זה לרצון יהוה שאסתר ועמה יהיו מעורבים בלחימה?‏ (‏ב)‏ מדוע דוגמתה של אסתר היא ברכה עבורנו?‏

28 היה על אסתר לשאת על כתפיה הצעירות מעמסות כבדות מאוד;‏ היא הייתה מעורבת בין היתר בחקיקת צווים מלכותיים בדבר מלחמות והוצאות להורג.‏ ודאי לא היה לה קל.‏ אבל רצון יהוה היה שעמו יינצל מהשמדה,‏ שכן מעם ישראל עתיד היה לבוא המשיח המובטח,‏ מקור התקווה היחיד לאנושות כולה!‏ (‏בר׳ כ״ב:‏18‏)‏ משרתי אלוהים כיום יודעים שכאשר בא ישוע המשיח לכדור־הארץ הוא קבע לשמחתנו שמאז ואילך אל לתלמידיו ליטול חלק במלחמות גשמיות (‏מתי כ״ו:‏52‏)‏.‏

29 עם זאת,‏ המשיחיים נוטלים חלק במלחמה רוחנית,‏ שהרי השטן נחוש כיום מתמיד להרוס את אמונתנו ביהוה אלוהים.‏ ‏(‏קרא קורינתים ב׳.‏ י׳:‏3,‏ 4‏.‏‏)‏ דוגמתה של אסתר היא ברכה של ממש עבורנו.‏ הבה נגלה כמוה אמונה על־ידי כך שנשתמש בכושר השכנוע שלנו בחוכמה ובסבלנות,‏ ננהג באומץ לב ונַראה נכונות לקום בחוסר אנוכיות להגנתו של עם אלוהים.‏

^ המלך נתן ליהודים יום נוסף להשלים את ניצחונם על אויביהם (‏אס׳ ט׳:‏12–14‏)‏.‏ עד היום חוגגים היהודים בחודש אדר את חג פורים לזכר ניצחונם.‏ החג נקרא על שם הפור שהטיל המן אשר ביקש להשמיד את עם ישראל.‏