מהי התורה?
תשובת המקרא
המילה ”תורה” משמעה בין היתר ”הוראה”, ”הדרכה” או ”חוק” a (משלי א׳:8; ג׳:1; כ״ח:4). הדוגמאות הבאות ממחישות את המשמעויות השונות של מילה זו במקרא.
המילה ”תורה” מתייחסת פעמים רבות לחמשת הספרים הראשונים במקרא — בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. הללו נקראים גם לעיתים קרובות חמישה חומשי תורה, או בקיצור ”חומש”. התורה נכתבה על־ידי משה, ולכן היא מכונה ”ספר תורת משה” (יהושע ח׳:31; נחמיה ח׳:1). נראה כי התורה נכתבה תחילה כספר אחד אך חולקה מאוחר יותר כדי להקל את השימוש בה.
המילה ”תורה” גם מצביעה על החוקים שניתנו לבני ישראל בנושא מסוים, למשל ”תורת החטאת”, ”תורת הצרעת” ו”תורת הנזיר” (ויקרא ו׳:25; י״ד:57; במדבר ו׳:13).
המילה ”תורה” מתייחסת לעיתים להוראה ולהדרכה, בין אם מקורן בהורים, בחכמים או באלוהים עצמו (משלי א׳:8; ג׳:1; י״ג:14; ישעיהו ב׳:3).
מה ניתן למצוא בתורה, או בחומש?
תולדות מגעיו של אלוהים עם המין האנושי החל מהבריאה ועד מותו של משה (בראשית א׳:27, 28; דברים ל״ד:5).
החוקים שנתן אלוהים ביד משה (שמות כ״ד:3). התורה מכילה למעלה מ־600 מצוות. אחת הבולטות שבהן היא ”קריאת שמע”, הצהרת האמונה היהודית. ”קריאת שמע” כוללת את המילים: ”ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך” (דברים ו׳:4–9). ישוע תיאר מצווה זו בתור ”המצווה הגדולה ביותר והראשונה” (מתי כ״ב:36–38).
כ־800,1 אזכורים של שם אלוהים, יהוה. לא רק שהתורה אינה אוסרת על שימוש בשמו של אלוהים — היא למעשה מכילה מצוות הדורשות ממשרתי אלוהים לבטא שם זה (במדבר ו׳:22–27; דברים ו׳:13; י׳:8; כ״א:5).
תפיסות מוטעות לגבי התורה
תפיסה מוטעית: חוקי התורה נצחיים ולא ישתנו לעולם.
עובדה: המילה ”עולם” אומנם מוזכרת בהקשר למצוות מסוימות בתורה — למשל בהקשר לחוקי השבת, לכהונה או ליום הכיפורים (שמות ל״א:16; מ׳:15; ויקרא ט״ז:33, 34). אבל המילה ”עולם” מקפלת בחובה גם את המשמעות של תקופה עתידית בלתי מוגדרת, ולא בהכרח אינסופית. b כ־900 שנה לאחר שנכנסה לתוקפה ברית התורה, ניבא אלוהים שהיא תוחלף ב”ברית חדשה” (ירמיהו ל״א:31–33). ”באומרו ’ברית חדשה’ יִשֵן [אלוהים] את הברית הקודמת” (עברים ח׳:7–13). ברית התורה הוחלפה לפני כ־000,2 שנה על בסיס מותו של ישוע המשיח (אפסים ב׳:15).
תפיסה מוטעית: לתורה שבעל־פה ולתלמוד יש מעמד זהה לזה של התורה הכתובה.
עובדה: אין שום ראיה מקראית לכך שאלוהים מסר למשה תורה שבעל־פה שתשלים את התורה הכתובה. אדרבה, המקרא מציין: ”ויאמר יהוה אל משה: ’כתוב לך את הדברים האלה” (שמות ל״ד:27). התורה שבעל־פה, שנכתבה מאוחר יותר ונודעה כ”משנה” ולבסוף התרחבה ונקראה ”התלמוד”, מכילה מסורות יהודיות שהנהיגו הפרושים. לעיתים קרובות מסורות אלו מנוגדות לתורה. לכן אמר ישוע לפרושים: ”ביטלתם את תוקפו של דבר אלוהים בגלל המסורת שלכם” (מתי ט״ו:1–9).
תפיסה מוטעית: אל לנשים ללמוד תורה.
עובדה: תורת משה כללה חוק שקבע שיש להקריא את התורה כולה לכל בני ישראל, כולל הנשים והילדים. מדוע? ”למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את יהוה אלוהיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת” c (דברים ל״א:10–12).
תפיסה מוטעית: התורה כוללת מסרים נסתרים.
עובדה: משה, אשר העלה על הכתב את התורה, ציין שהמסר שלה ברור ונגיש לכול, ולא מוסתר בקודים (דברים ל׳:11–14). התיאוריה לפיה התורה חדורה במסרים נסתרים מקורה בקבלה, המיסטיקה היהודית המסורתית, אשר מפרשת את הכתוב באמצעות שלל שיטות פיענוח ’מחוכמות’ d (פטרוס ב׳. א׳:16).
a ראה המהדורה המעודכנת של ,The Strongest Strong’s Exhaustive Concordance of the Bible ערך 8451 בחלק .Hebrew-Aramaic Dictionary-Index to the Old Testament
b ראה מילון תיאולוגי לתנ״ך (אנג׳), כרך 2, עמודים 672, 673.
c בניגוד למה שהתורה עצמה לימדה, המסורת היהודית אסרה לא אחת על נשים ללמוד תורה. לדוגמה, במשנה מובאים דבריו של רבי אליעזר בן הורקנוס שאמר: ”המלמד את בתו תורה, מלמדה תפלות” (סוטה ג׳:4). בתלמוד הירושלמי נכללת הצהרה נוספת שלו: ”אמר ליה ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים” (סוטה ג׳:19א).
d לדוגמה, האנציקלופדיה ליהדות מתארת את הגישה הקבליסטית כלפי התורה: ”לדעת המקובלים, אין המלים האלה [בתנ״ך] מתארות מציאות חושית, אך הן מסמלות בדרך מורכבת אמת מיסטית, הנמצאת ביסודו של דבר מעבר למלים. אלוהים נתן למיסטיקנים את כתבי־הקודש, כדי שיהיו מעין מילון של סמלים, שאותם רק המיסטיקן מסוגל להבין, ובדרך זו להציץ הצצה כלשהי באמת שמעבר למלים אלה” (עמוד 309).
אולי יעניין אותך גם
תשובות לשאלות מקראיות
מה הם עשרת הדיברות?
למי הם ניתנו? האם המשיחיים צריכים לקיים את עשרת הדיברות?
עיקרי אמונה בסיסיים
האם לאלוהים יש שם?
לאלוהים יש תארים רבים, כגון הכול יכול, בורא ואדון. אך שמו הפרטי של אלוהים מופיע כ־7,000 פעם במקרא.
המצפה
האם התורה שניתנה לעם ישראל הייתה צודקת והוגנת?
ארבעה עקרונות חשובים הנחו את השופטים בעם ישראל.
