עבור לתוכן

מהי טבילה?‏

מהי טבילה?‏

תשובת המקרא

 טבילה היא שיקוע הגוף כולו במים.‏ a במקרא יש דוגמאות רבות של אנשים שנטבלו (‏מעשי השליחים ב׳:‏41‏)‏.‏ אחד מהם הוא ישוע,‏ שנטבל בנהר הירדן (‏מתי ג׳:‏13,‏ 16‏)‏.‏ לאחר מספר שנים סריס אתיופי נטבל ב”‏מקווה מים”‏ ליד הדרך שבה נסע (‏מעשי השליחים ח׳:‏36–40‏)‏.‏

 ישוע לימד שהטבילה היא צעד הכרחי כדי להפוך לתלמידיו (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏.‏ השליח פטרוס חזר על כך (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏21‏)‏.‏

במאמר זה:‏

 מהי משמעות הטבילה?‏

 הטבילה היא סמל פומבי לכך שהאדם התחרט על חטאיו והבטיח לאלוהים הבטחה בלתי מותנית לעשות את רצונו.‏ הדבר כולל ציות לאלוהים ולישוע בכל תחומי החיים.‏ מי שנטבלים מתחילים ללכת בדרך המובילה לחיי עולם.‏

 טבילה במים מסמלת בצורה מצוינת את השינוי שהאדם ערך בחייו.‏ למה?‏ המקרא משווה את הטבילה לקבורה (‏רומים ו׳:‏4;‏ קולוסים ב׳:‏12‏)‏.‏ כשהנטבל שקוע במים,‏ הדבר מסמל את מותו ביחס לאורח חייו הקודם.‏ כשהוא יוצא מהמים,‏ הוא למעשה מתחיל את חייו החדשים כמשיחי המוקדש לאלוהים.‏

 מה אומר המקרא על הטבלת תינוקות?‏

 המקרא אינו מלמד שצריך להטביל תינוקות.‏ כתבי־הקודש מדגישים שכל מי שמעוניין להיטבל חייב לעמוד בדרישות מסוימות.‏ לדוגמה,‏ על האדם להבין לפחות את עיקרי האמונה הבסיסיים של דבר־אלוהים ולחיות על־פיהם.‏ הוא צריך להתחרט על חטאיו,‏ ולאחר מכן להקדיש את חייו לאלוהים בתפילה (‏מעשי השליחים ב׳:‏38,‏ 41;‏ ח׳:‏12‏)‏.‏ תינוקות לא מסוגלים לעשות את כל זה.‏

מה הכוונה להיטבל בשם האב,‏ הבן ורוח הקודש?‏

  ישוע ציווה על ההולכים אחריו:‏ ”‏עשו תלמידים.‏.‏.‏ והטבילו אותם בשם האב והבן ורוח הקודש.‏ למדו אותם לקיים את כל מה שציוויתי עליכם”‏ (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏.‏ המילה ”‏בשם”‏ מצביעה על כך שהנטבל מכיר בסמכותם ובמעמדם של האב והבן,‏ וכן בתפקידה של רוח קודשו של אלוהים.‏ בהתאם לכך,‏ השליח פטרוס אמר לאדם פיסח מלידה:‏ ”‏בשם ישוע המשיח הנצרתי,‏ התהלך!‏”‏ (‏מעשי השליחים ג׳:‏6‏)‏ פטרוס הכיר בסמכותו של המשיח וזקף לזכותו את הריפוי הפלאי.‏

האם זה חטא להיטבל מחדש?‏

  יש אנשים שמחליטים לשנות את דתם.‏ אבל מה אם הם כבר נטבלו בדתם הקודמת?‏ האם יהיה זה חטא אם ייטבלו שוב?‏ חלק סבורים שהתשובה היא כן,‏ לאור הכתוב באפסים ד׳:‏5‏:‏ ”‏אדון אחד,‏ אמונה אחת,‏ טבילה אחת”‏.‏ אולם אין כוונת הפסוק שלא ניתן להיטבל מחדש.‏ מניין לנו?‏

 הקשר הפסוק.‏ בפרק ד׳ בספר אפסים הדגיש השליח פאולוס עד כמה חשוב שהמשיחיים האמיתיים יהיו מאוחדים בעיקרי אמונתם (‏אפסים ד׳:‏1–3,‏ 16‏)‏.‏ אחדותם הייתה יכולה להתקיים רק אם הם הלכו בעקבות אותו אדון,‏ ישוע;‏ החזיקו באותה אמונה,‏ או באותה הבנה לגבי מה שמלמד המקרא;‏ ועמדו באותן דרישות מקראיות לטבילה.‏

 השליח פאולוס עודד כמה שכבר היו טבולים להיטבל מחדש,‏ וזאת מפני שלא הבינו בצורה מדויקת את האמת המשיחית בעת טבילתם (‏מעשי השליחים י״ט:‏1–5‏)‏.‏

 הבסיס האמיתי לטבילה.‏ על מנת שטבילה תהיה רצויה בעיני אלוהים,‏ היא צריכה להיות מבוססת על ידע מדויק אודות האמת המקראית (‏טימותיאוס א׳.‏ ב׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ אם אדם כלשהו נטבל על בסיס תורות דתיות המנוגדות למקרא,‏ אלוהים לא יקבל את טבילתו (‏יוחנן ד׳:‏23,‏ 24‏)‏.‏ גם אם הוא נטבל מתוך מניעים טובים,‏ הוא לא פעל ”‏על־פי ידע מדויק”‏ (‏רומים י׳:‏2‏)‏.‏ כדי להיות רצוי בעיני אלוהים על האדם ללמוד את האמת המקראית,‏ ליישם את מה שהוא לומד,‏ להקדיש את חייו לאלוהים ולהיטבל בשנית.‏ בנסיבות האלה טבילתו מחדש לא תיחשב לחטא.‏ למעשה,‏ זה יהיה הדבר הנכון לעשות.‏

סוגי טבילה אחרים המוזכרים במקרא

  המקרא מזכיר סוגי טבילה נוספים השונים מהטבילה במים של תלמידי המשיח.‏ הינה כמה דוגמאות:‏

 טבילות שביצע יוחנן המטביל.‏ d יהודים וגרים שנטבלו על־ידי יוחנן עשו זאת כאות חרטה על חטאים שביצעו נגד תורת משה.‏ טבילת יוחנן נועדה לעזור לאנשים לזהות ולקבל את המשיח,‏ ישוע הנצרתי (‏לוקס א׳:‏13–17;‏ ג׳:‏2,‏ 3;‏ מעשי השליחים י״ט:‏4‏)‏.‏

 טבילתו של ישוע.‏ הטבילה של ישוע בידי יוחנן המטביל הייתה ייחודית.‏ ישוע היה מושלם ומעולם לא ביצע חטאים (‏פטרוס א׳.‏ ב׳:‏21,‏ 22‏)‏.‏ לכן טבילתו לא הייתה סמל לחרטה או ל”‏בקשת מצפון נקי מאלוהים”‏ (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏21‏)‏.‏ בטבילתו הציג ישוע את עצמו לאלוהים כדי למלא את רצונו בתור המשיח המובטח.‏ הדבר כלל,‏ בין היתר,‏ את הקרבת חייו למעננו (‏עברים י׳:‏7–10‏)‏.‏

 טבילה ברוח הקודש.‏ גם יוחנן המטביל וגם ישוע המשיח דיברו על טבילה ברוח הקודש (‏מתי ג׳:‏11;‏ לוקס ג׳:‏16;‏ מעשי השליחים א׳:‏1–5‏)‏.‏ הטבילה הזאת שונה מהטבילה בשם רוח הקודש (‏מתי כ״ח:‏19‏)‏.‏ מאיזו סיבה?‏

 רק מספר מוגבל של משיחיים נטבלים ברוח הקודש.‏ הם נמשחים ברוח הקודש משום שהם נקראים להצטרף למשיח בשמיים ולשלוט לצידו על כדור הארץ כמלכים וכוהנים e (‏פטרוס א׳.‏ א׳:‏3,‏ 4;‏ ההתגלות ה׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ נתיניהם יהיו מיליוני משיחיים שיש להם התקווה לחיות לנצח בגן עדן עלי אדמות (‏מתי ה׳:‏5;‏ לוקס כ״ג:‏43‏)‏.‏

 טבילה אל תוך המשיח ישוע ואל תוך מותו.‏ מי שנטבלים ברוח הקודש נטבלים גם ”‏אל תוך המשיח ישוע”‏ (‏רומים ו׳:‏3‏)‏.‏ מכאן שטבילה זו נוגעת רק לתלמידיו המשוחים של ישוע,‏ שימלכו איתו בשמיים.‏ בטבילתם אל תוך המשיח הם מצטרפים לקהילת המשוחים.‏ ישוע הוא ראש הקהילה,‏ והם הגוף (‏קורינתים א׳.‏ י״ב:‏12,‏ 13,‏ 27;‏ קולוסים א׳:‏18‏)‏.‏

 בנוסף,‏ המשוחים נטבלים ”‏אל תוך מותו”‏ של ישוע (‏רומים ו׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ בדומה לישוע,‏ הם ממקדים את חייהם בציות מלא לאלוהים ונותנים לכך עדיפות על־פני רצונותיהם האישיים.‏ כמו כן,‏ הם מוותרים על התקווה לחיות לנצח בכדור הארץ.‏ טבילתם הסמלית נשלמת בעת מותם ותחייתם בשמיים כיצורים רוחניים (‏רומים ו׳:‏5;‏ קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏42–44‏)‏.‏

 טבילה באש.‏ יוחנן המטביל אמר למאזיניו:‏ ”‏הוא [‏ישוע]‏ יטביל אתכם ברוח הקודש ובאש.‏ מִזְרֵהוּ בידו,‏ והוא ינקה כליל את גורנו;‏ את החיטה יאסוף אל האסם,‏ אך את המוץ ישרוף באש בלתי נכבית”‏ (‏מתי ג׳:‏11,‏ 12‏)‏.‏ שים לב שקיימים הבדלים בין טבילה באש לבין טבילה ברוח הקודש.‏ לְמה יוחנן התכוון בדוגמה הזאת?‏

 החיטה מסמלת את מי שיקשיבו לישוע ויצייתו לו — מי שהיו עתידים להיטבל ברוח הקודש.‏ לעומת זאת,‏ המוץ מסמל את מי שלא יקשיבו לישוע.‏ צפויה להם טבילה באש,‏ כלומר השמדה נצחית (‏מתי ג׳:‏7–12;‏ לוקס ג׳:‏16,‏ 17‏)‏.‏

a לפי המילון הביאורי השלם של מילים מן התנ״ך והברית החדשה מאת וַין,‏ המילה היוונית שתורגמה ל”‏טבילה”‏ משמעה ”‏שיקוע כל הגוף במים ועלייה מהם”‏.‏

b יהוה הוא שמו הפרטי של אלוהים (‏תהלים פ״ג:‏18‏)‏.‏ ראה המאמר ”‏מיהו יהוה?‏‏”‏

c ראה המאמר ”‏מהי רוח הקודש?‏‏”‏

d ראה המאמר ”‏מי היה יוחנן המטביל?‏‏”‏

e ראה המאמר ”‏מי עולים לשמיים?‏‏”‏

f המקרא משתמש במונח ”‏טבילות”‏ גם כדי לתאר רחיצות טקסיות מסוימות,‏ כמו טבילה או שיקוע כלים שונים במים (‏מרקוס ז׳:‏4;‏ עברים ט׳:‏10‏)‏.‏ הרחיצות האלה,‏ כמובן,‏ שונות לגמרי מהטבילה של ישוע ותלמידיו הכרוכה בשיקוע הגוף כולו במים.‏