עבור לתוכן

הדרכה למשפחה | הורות

איך לדבר עם ילדים על גזענות?‏

איך לדבר עם ילדים על גזענות?‏

כבר בגיל צעיר ילדים יכולים להבחין שלפעמים אנשים מפלים אחרים בגלל צבע עורם או המוצא שלהם.‏ מה תוכלו לעשות כדי שהשקפות גזעניות לא ידבקו בילדכם?‏ מה ניתן לעשות אם הוא נפל קורבן לגזענות?‏

במאמר זה:‏

 איך לדבר עם ילדים על נושא הגזע?‏

מה תוכל לומר?‏ ברחבי העולם קיים מגוון מדהים ויפהפה של מאפיינים גופניים ומנהגים תרבותיים.‏ אך למרבה הצער,‏ יש אנשים הרואים בהבדלים האלה סיבה להתייחס לאחרים בצורה שלילית על בסיס המראה או ההתנהגות שלהם.‏

אך המקרא מלמד שלכל בני האדם יש מוצא משותף.‏ במילים אחרות,‏ כולנו חלק מאותה משפחה אנושית.‏

‏”‏מאדם אחד יצר [‏אלוהים‏]‏ את כל העמים”‏ (‏מעשי השליחים י״ז:‏26‏)‏.‏

‏”‏שמנו לב שכשהילדים שלנו בילו בחברת אנשים מרקעים שונים,‏ זה עזר להם להבין שכל אדם ואדם ראוי לאהבה וכבוד”‏ (‏קרן‏)‏.‏

 איך להסביר מהי גזענות?‏

במוקדם או במאוחר,‏ ילדיכם ישמעו בחדשות על פשעי שנאה או על גילויי גזענות אחרים.‏ איך תוכל להסביר את התופעות האלה?‏ הדבר תלוי בגילו של הילד.‏

  • גיל גן.‏ ”‏לילדים קטנים יש רגישות גבוהה לְמה צודק ומה לא צודק”‏,‏ אומרת ד״ר אליסון בריסקו־סמית,‏ אשר צוטטה במגזין הורים (‏Parents)‏.‏ ”זהו בסיס מצוין לדיונים בנושא אי־צדק”‏.‏

‏”‏אלוהים אינו נושא פנים,‏ אלא בכל עם ועם מי שירא אותו ועושה את הטוב והישר רצוי לפניו”‏ (‏מעשי השליחים י׳:‏34,‏ 35‏)‏.‏

  • גיל בית־ספר יסודי.‏ ילדים בני 6–12 הם סקרנים מאוד ולפעמים שואלים שאלות קשות.‏ ענה על שאלותיהם כמיטב יכולתך.‏ השתמש בדברים שילדיך נחשפים אליהם בבית־הספר או בתקשורת כבסיס לדיונים שבהם תוכל להסביר למה גזענות היא דבר פסול.‏

‏”‏היו כולכם בדעה אחת,‏ גלו הזדהות ואהבת אחים והיו מלאי רחמים ושפלי רוח”‏ (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏8‏)‏.‏

  • גיל חטיבה ותיכון.‏ גיל ההתבגרות הוא תקופה שבה הצעירים לומדים להכיל ולנתח סוגיות מורכבות יותר.‏ לכן זהו זמן מצוין לדבר על ידיעות חדשותיות הנוגעות לגזענות.‏

‏”‏אנשים בוגרים.‏.‏.‏ הפעילו את כושר ההבחנה שלהם וכך אימנו אותו להבדיל בין טוב לרע”‏ (‏עברים ה׳:‏14‏)‏.‏

‏”‏אנחנו נוהגים לדבר עם הילדים שלנו על גזענות כי אנחנו יודעים שהם ייתקלו בנושא הזה בשלב כלשהו בחייהם.‏ ואם הם לא ילמדו על הנושא הזה בבית,‏ הם עלולים לספוג דעות גזעניות מאחרים.‏ יש בחוץ הרבה אינפורמציה מוטעית שלא פעם מוצגת כמידע מאומת ומוכח”‏ (‏טניה‏)‏.‏

 איך להציב דוגמה טובה?‏

ילדים נוטים לחקות את הדוגמה שמציבים להם.‏ לכן חיוני שבתור הורה,‏ תשקול היטב את המילים והמעשים שלך.‏ למשל:‏

  • האם אתה מתבדח על חשבונם של אנשים מגזע או ממוצא אחר,‏ או מזלזל בהם?‏ ”‏ילדיך מתבוננים בך ומקשיבים לך,‏ ומטבע הדברים מחקים את התנהגותך”‏,‏ מציינת האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה של ילדים ומתבגרים.‏

  • האם אתה נהנה להיות בחברתם של אנשים ממקומות אחרים בעולם?‏ אלנה נזומה,‏ מומחית לרפואת ילדים,‏ אומרת:‏ ”‏אם אתם רוצים שילדיכם ייצרו קשרים טובים עם אנשים מרקעים אחרים,‏ חשוב שהם יראו אתכם עושים את אותו הדבר”‏.‏

‏”‏כבדו בני אדם מכל הסוגים”‏ (‏פטרוס א׳.‏ ב׳:‏17‏)‏.‏

‏”‏לאורך השנים אירחנו בביתנו אנשים מכל רחבי העולם.‏ טעמנו את המאכלים שלהם,‏ הקשבנו למוזיקה שלהם ואפילו לבשנו את הבגדים המסורתיים שלהם.‏ כשדיברנו עם הבנות שלנו על אנשים שונים,‏ לא התייחסנו לגזע שלהם,‏ אלא התמקדנו באדם עצמו.‏ בנוסף,‏ הקפדנו לא להתגאות בתרבות שלנו”‏ (‏קטרינה‏)‏.‏

 מה לעשות אם ילדך נפל קורבן לאפליה?‏

אף שכולם מדברים היום על שוויוניות,‏ בעיית הגזענות רק ממשיכה להסלים.‏ לכן קיים הסיכון שילדך יספוג יחס פוגעני,‏ במיוחד אם הסביבה רואה אתכם כחלק ממיעוט.‏ מה תוכל לעשות במקרה כזה?‏

ברר את העובדות לאשורן.‏ האם מדובר בפגיעה מכוונת או רק בפליטת פה?‏ (‏יעקב ג׳:‏2‏)‏ האם באמת יש צורך לשוחח עם אותו אדם,‏ או שעדיף להבליג על העניין?‏

אין ספק שחשוב לגלות איזון.‏ מצד אחד,‏ המקרא משיא את העצה החכמה הבאה:‏ ”‏אל תמהר להיעלב”‏ (‏קהלת ז׳:‏9‏,‏ הערת שוליים)‏.‏ מצד שני,‏ גזענות היא לא עניין פעוט ערך.‏ עם זאת,‏ לא צריך להתייחס לכל הערה או עלבון כפשע שנאה או אפליה גזעית.‏

לכן חשוב לבחון כל מקרה לגופו ולברר מה בדיוק קרה לפני שמחליטים אם וכיצד לפעול.‏

‏”‏המשיב על דבר בטרם ישמע את העובדות,‏ אווילות היא לו וכלימה”‏ (‏משלי י״ח:‏13‏)‏.‏

לאחר שתשמע את כל העובדות,‏ שאל את עצמך:‏

  • ’‏האם זה יהיה לטובת הילד שלי אם יתרגל לחשוב שכולם רוצים ברעתו,‏ ותמיד יראה את עצמו כקורבן?‏’‏

  • ’‏איזו תועלת תצמח לו אם יישם את העצה:‏ ”‏אל תיתן ליבך לכל הדברים שאנשים אומרים”‏?‏’‏ (‏קהלת ז׳:‏21‏)‏

‏”‏סבירותכם תיוודע נא לכל אדם”‏ (‏פיליפים ד׳:‏5‏)‏.‏

מה אם נראה שהפגיעה מכוונת?‏ עזור לילדך להבין שהתגובה שלו יכולה להחמיר או לשפר את המצב.‏ לעיתים מי שמקניט אחרים,‏ מתנהג אליהם בבריונות או מעליב אותם,‏ למעשה מצפה לתגובה.‏ במקרים כאלה התגובה הטובה ביותר תהיה לא להגיב בכלל.‏

‏”‏באין עצים תכבה אש”‏ (‏משלי כ״ו:‏20‏)‏.‏

יחד עם זאת,‏ אם זה לא מסכן את ביטחון הילד,‏ הוא יכול לדבר עם מי שפגע בו ולומר לו,‏ בצורה רגועה ומבלי להתגרות בו,‏ משהו כמו:‏ ”‏אתה יודע,‏ זה היה ממש לא יפה מה שאמרת”‏.‏

האם לדווח על המקרה?‏ אם אתה סבור שילדך נמצא בסכנה או שמסיבה כלשהי אתה חושב שלא ניתן להתעלם ממה שקרה,‏ תוכל לפנות לגורמים בבית־הספר,‏ או במקרה הצורך אפילו למשטרה.‏