ההתגלות ליוחנן 3‏:1‏-22

  • מסרים לסרדיס ‏(‏1–6‏)‏‏,‏ לפילדלפיה ‏(‏7–13‏)‏‏,‏ ללאודיקאה ‏(‏14–22‏)‏

ג  ‏”‏אֶל מַלְאַךְ הַקְּהִלָּה בְּסַרְדִּיס כְּתֹב:‏ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אוֹמֵר זֶה אֲשֶׁר לוֹ שֶׁבַע רוּחוֹת אֱלֹהִים+ וְשִׁבְעַת הַכּוֹכָבִים:‏+ ’‏אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֶׂיךָ;‏ יֵשׁ לְךָ שֵׁם שֶׁאַתָּה חַי,‏ אֶלָּא שֶׁאַתָּה מֵת.‏+  עֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר+ וְחַזֵּק אֶת מָה שֶׁנּוֹתַר וַאֲשֶׁר עָמַד לָמוּת,‏ כִּי לֹא מָצָאתִי אֶת מַעֲשֶׂיךָ שְׁלֵמִים לִפְנֵי אֱלֹהַי.‏  לָכֵן זְכֹר תָּמִיד כֵּיצַד קִבַּלְתָּ וְכֵיצַד שָׁמַעְתָּ,‏ וְהַמְשֵׁךְ לִשְׁמֹר זֹאת וַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה.‏+ אִם לֹא תִּתְעוֹרֵר אָבוֹא כְּגַנָּב,‏+ וְלֹא תֵּדַע כְּלָל בְּאֵיזוֹ שָׁעָה אָבוֹא עָלֶיךָ.‏+  ‏”‏’‏אוּלָם יֵשׁ אֶצְלְךָ כַּמָּה* בְּסַרְדִּיס שֶׁלֹּא טִמְּאוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם,‏+ וְהֵם יִתְהַלְּכוּ אִתִּי בִּבְגָדִים לְבָנִים,‏+ כִּי רְאוּיִים הֵם.‏  הַמְּנַצֵּחַ+ יִלְבַּשׁ אֵפוֹא בְּגָדִים לְבָנִים,‏+ וַאֲנִי לֹא אֶמְחֶה* אֶת שְׁמוֹ מִסֵּפֶר הַחַיִּים+ אֶלָּא אַכִּיר בִּשְׁמוֹ לִפְנֵי אָבִי וְלִפְנֵי מַלְאָכָיו.‏+  מִי שֶׁאֹזֶן לוֹ,‏ יִשְׁמַע נָא אֶת מָה שֶׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת’‏.‏  ‏”‏אֶל מַלְאַךְ הַקְּהִלָּה בְּפִילָדֶלְפִיָּה כְּתֹב:‏ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ,‏+ הָאֲמִתִּי,‏+ אֲשֶׁר לוֹ מַפְתֵּחַ דָּוִד,‏+ הַפּוֹתֵחַ וְאֵין סוֹגֵר וְסוֹגֵר וְאֵין פּוֹתֵחַ:‏  ‏’‏אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֶׂיךָ — הִנֵּה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ דֶּלֶת פְּתוּחָה,‏+ שֶׁאִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לְסָגְרָהּ — וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לְךָ מְעַט כּוֹחַ וְשָׁמַרְתָּ אֶת דְּבָרִי וְלֹא הִתְכַּחַשְׁתָּ לִשְׁמִי.‏  הִנֵּה אֶת זֹאת אֶעֱשֶׂה לְאֵלֶּה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל הַשָּׂטָן,‏ הָאוֹמְרִים שֶׁהֵם יְהוּדִים,‏ אַךְ אֵינָם,‏+ וּמְשַׁקְּרִים הֵם:‏ הִנְנִי גּוֹרֵם לָהֶם לָבוֹא וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לְרַגְלֶיךָ,‏ וְאַרְאֶה לָהֶם שֶׁאֲהַבְתִּיךָ.‏ 10  כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַרְתָּ אֶת מָה שֶׁנֶּאֱמַר עַל עֲמִידָתִי הָאֵיתָנָה,‏*+ גַּם אֲנִי אֶשְׁמֹר אוֹתְךָ מִשְּׁעַת הַנִּסָּיוֹן+ הָעֲתִידָה לָבוֹא עַל כָּל הָעוֹלָם הַמְּיֻשָּׁב כְּדֵי לְנַסּוֹת אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.‏ 11  אֲנִי בָּא מַהֵר.‏+ הַמְשֵׁךְ לִדְבֹּק בְּמָה שֶׁיֵּשׁ לְךָ כְּדֵי שֶׁאִישׁ לֹא יִקַּח אֶת הַכֶּתֶר שֶׁלְּךָ.‏+ 12  ‏”‏’‏הַמְּנַצֵּחַ — אֶעֱשֵׂהוּ לְעַמּוּד בְּהֵיכַל אֱלֹהַי,‏ וְהוּא לֹא יֵצֵא עוֹד מִמֶּנּוּ,‏ וְאֶכְתֹּב עָלָיו אֶת שֵׁם אֱלֹהַי+ וְאֶת שֵׁם עִיר אֱלֹהַי,‏ יְרוּשָׁלַיִם הַחֲדָשָׁה+ הַיּוֹרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם מֵאֵת אֱלֹהַי,‏ וְאֶת שְׁמִי הֶחָדָשׁ.‏+ 13  מִי שֶׁאֹזֶן לוֹ,‏ יִשְׁמַע נָא אֶת מָה שֶׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת’‏.‏ 14  ‏”‏אֶל מַלְאַךְ הַקְּהִלָּה בְּלָאוֹדִיקֵאָה+ כְּתֹב:‏ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אוֹמֵר הָאָמֵן,‏+ הָעֵד הַנֶּאֱמָן+ וְהָאֲמִתִּי,‏+ הָרֵאשִׁית שֶׁל בְּרִיאַת אֱלֹהִים:‏+ 15  ‏’‏אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֶׂיךָ,‏ שֶׁלֹּא קַר אַתָּה וְלֹא חַם.‏ מִי יִתֵּן וְהָיִיתָ קַר אוֹ חַם.‏ 16  לָכֵן הוֹאִיל וְאַתָּה פּוֹשֵׁר,‏ וְלֹא חַם+ וְלֹא קַר,‏+ אֲנִי עָתִיד לְהָקִיא אוֹתְךָ מִפִּי.‏ 17  מֵאַחַר שֶׁאַתָּה אוֹמֵר,‏ ”‏עָשִׁיר אֲנִי+ וְצָבַרְתִּי עֹשֶׁר וְאֵינֶנִּי זָקוּק לְדָבָר”‏ וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁאֻמְלָל אַתָּה וּמִסְכֵּן וְעָנִי וְעִוֵּר וְעֵירֹם,‏ 18  אֲנִי מַצִּיעַ לְךָ לִקְנוֹת מִמֶּנִּי זָהָב צָרוּף בָּאֵשׁ כְּדֵי שֶׁתִּתְעַשֵּׁר,‏ וּבְגָדִים לְבָנִים כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה לָבוּשׁ וְלֹא תֵּחָשֵׂף בֹּשֶׁת מַעֲרֻמֶּיךָ,‏+ וּמִשְׁחַת עֵינַיִם לִמְרֹחַ בָּהּ אֶת עֵינֶיךָ+ כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לִרְאוֹת.‏+ 19  ‏”‏’‏אֶת כָּל מִי שֶׁאֲנִי אוֹהֵב* אֲנִי מוֹכִיחַ וּמֵטִיל עָלָיו מוּסָר.‏+ עַל כֵּן הֱיֵה נִלְהָב וַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה.‏+ 20  הִנֵּה אֲנִי עוֹמֵד בַּדֶּלֶת וְדוֹפֵק.‏ מִי שֶׁיִּשְׁמַע אֶת קוֹלִי וְיִפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת,‏ אֶכָּנֵס לְבֵיתוֹ וְאֹכַל אִתּוֹ אֲרוּחַת עֶרֶב,‏ וְהוּא יֹאכַל אִתִּי.‏ 21  הַמְּנַצֵּחַ+ — אֶתֵּן לוֹ לָשֶׁבֶת אִתִּי עַל כִּסְּאִי,‏+ כְּפִי שֶׁגַּם אֲנִי נִצַּחְתִּי וְיָשַׁבְתִּי+ עִם אָבִי עַל כִּסְּאוֹ.‏ 22  מִי שֶׁאֹזֶן לוֹ,‏ יִשְׁמַע נָא אֶת מָה שֶׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת’‏”‏.‏

הערות שוליים

מילולית,‏ ”‏כמה שמות”‏.‏
או ”‏אמחק”‏.‏
או אולי ”‏הלכת בעקבות עמידתי האיתנה”‏.‏
ביוונית,‏ פילאו.‏ ראה ערך ”‏אהבה”‏ במונחון‏.‏