יש הסבורים שתרגום קפדני ומילולי בסגנון ”‏בין השיטין”‏ יאפשר לקורא להתקרב כמה שיותר למה שנאמר בשפות המקוריות.‏ אך אין זה תמיד כך.‏ תן דעתך לכמה סיבות:‏

•   לא קיימות שתי שפות הזהות זו לזו בדקדוק,‏ באוצר המילים ובתחביר.‏ פרופסור לשפה העברית,‏ ס.‏ ר.‏ דרייבר,‏ כתב ששפות ”‏נבדלות זו מזו לא רק בדקדוק ובאטימולוגיה,‏ אלא גם.‏.‏.‏ באופן שבו חוברים הרעיונות למשפט”‏.‏ שפות שונות מצריכות דפוסי חשיבה שונים למדי.‏ ”‏משום כך,‏ מבנה המשפט משתנה משפה לשפה”‏,‏ מוסיף פרופסור דרייבר.‏

•   אף שפה מודרנית אינה זהה לגמרי לעברית,‏ לארמית וליוונית המקראיות מבחינת אוצר המילים והדקדוק,‏ ולכן תרגום מילולי של המקרא עלול להיות מעורפל או לעיתים אף להעביר משמעות שגויה.‏

•   המשמעות של מילה או ביטוי משתנה לעיתים בהתאם להקשר.‏

אולי בפסוקים מסוימים יכול המתרגם לנסח בצורה מילולית את מובנה של השפה המקורית,‏ אך יש לעשות זאת בזהירות רבה.‏

להלן כמה דוגמאות לכך שתרגום מילולי עלול לסלף את המשמעות:‏

•   כתבי־הקודש משתמשים במילים ”‏לישון”‏ ו”‏להירדם”‏ הן לגבי שינה ממשית והן לגבי שנת המוות (‏מתי כ״ח:‏13;‏ מעשי השליחים ז׳:‏60‏,‏ הערת שוליים)‏.‏ כשמילים אלה מופיעות בהקשרים של מוות,‏ מתרגמי מקרא יכולים לבחור בביטויים  כגון ”‏ישנים את שנת המוות”‏ כדי לא לבלבל את הקורא בן זמננו (‏קורינתים א׳.‏ ז׳:‏39‏,‏ הערת שוליים;‏ תסלוניקים א׳.‏ ד׳:‏13;‏ פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏4‏,‏ הערת שוליים)‏.‏

•   השליח פאולוס השתמש באפסים ד׳:‏14 בביטוי שתרגומו המילולי הוא ”‏בקוביית משחק של בני אדם”‏.‏ הפתגם הקדום הזה שאוב מהמנהג לרמות בעזרת קוביות משחק.‏ ברוב השפות תרגום מילולי של הביטוי יהיה חסר פשר.‏ התרגום ”‏תחבולות של בני אדם”‏ מעביר את המשמעות בצורה ברורה יותר.‏

•   ברומים י״ב:‏11 מופיע ביטוי יווני שתרגומו המילולי הוא ”‏רתוחי רוח”‏.‏ ניסוח זה אינו מעביר את הכוונה הנכונה,‏ ולכן הוא מתורגם במהדורה זו כ”‏נלהבים בעזרת הרוח”‏.‏

•   בדרשת ההר המפורסמת אמר ישוע את המילים שלא אחת מתורגמות כך:‏ ”‏אשרי עניי הרוח”‏ (‏מתי ה׳:‏3‏,‏ תרגום החברה לכתבי הקודש‏)‏.‏ אך בהרבה שפות תרגום מילולי של הביטוי אינו ברור,‏ ובמקרים מסוימים אף מרמז ש”‏עניי הרוח”‏ הם אנשים המעורערים בנפשם,‏ נטולי חיוּת והססנים.‏ אולם בדבריו אלה לימד ישוע שהאושר אינו תלוי בסיפוק הצרכים הגופניים,‏ אלא בהכרה בצורך בהדרכת אלוהים (‏לוקס ו׳:‏20‏)‏.‏ לכן תרגום כגון ”‏המודעים לצורכם הרוחני”‏ או ”‏קבצני הרוח;‏ המשוועים לדברים רוחניים”‏ מעביר ביתר דיוק את משמעות הביטוי המקורי (‏מתי ה׳:‏3‏;‏ ראה גם הערת שוליים)‏.‏

•   בהקשרים רבים המילה העברית המתורגמת ל”‏קנאה”‏ מקבילה למשמעותה השכיחה כיום,‏ כלומר,‏ תחושה של כעס בעקבות מה שנתפס כבגידה מצד חבר קרוב,‏ או הרצון להשיג את הדברים שיש לאחר (‏משלי ו׳:‏34;‏ ישעיהו י״א:‏13‏)‏.‏ אך לאותה מילה עברית יש גם קונוטציה חיובית.‏ לדוגמה,‏ היא יכולה לתאר קנאות לדבר מה או שמירה עליו בלהט — קנאות שמביע יהוה כלפי משרתיו,‏ וכן את ’‏דרישתו למסירות בלעדית’‏ (‏שמות ל״ד:‏14;‏ מלכים ב׳.‏ י״ט:‏31;‏ יחזקאל ה׳:‏13;‏ זכריה ח׳:‏2‏)‏.‏ פירושה גם קנאה שחשים משרתיו הנאמנים כלפי אלוהים ועבודתו,‏ או העובדה שהם ’‏אינם מגלים סובלנות לחוסר  נאמנות כלפיו’‏ (‏תהלים ס״ט:‏9;‏ קי״ט:‏139;‏ במדבר כ״ה:‏11‏,‏ הערת שוליים)‏.‏

•   המילה העברית ”‏יד”‏ בדרך כלל הוראתה האיבר הפיזי של האדם,‏ אך יש לה מגוון משמעויות.‏ בהתאם להקשר,‏ ניתן לתרגמה גם כ”‏שליטה”‏,‏ ”‏נדיבות”‏ או ”‏כוח”‏ (‏שמואל ב׳.‏ ח׳:‏3;‏ מלכים א׳.‏ י׳:‏13;‏ משלי י״ח:‏21‏,‏ הערת שוליים)‏.‏ למעשה,‏ מילה זו מתורגמת בלמעלה מ־40 דרכים שונות במהדורה האנגלית של תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש.‏

לאור הגורמים הללו ניתן לראות שמלאכת תרגום המקרא כרוכה בהרבה יותר מאשר תרגום אחיד של מילה מסוימת בכל פעם שהיא מופיעה בנוסח המקורי.‏ על המתרגם להפעיל שיקול דעת ולבחור במילים הטובות ביותר בשפת היעד כדי להביע את הרעיונות שמבטא הטקסט בשפת המקור.‏ בנוסף,‏ יש לבנות את המשפטים בהתאם לכללי הדקדוק של שפת היעד על מנת שהטקסט יהיה קל לקריאה.‏

יחד עם זאת,‏ יש להימנע משכתוב מוגזם של הטקסט.‏ מתרגם הנוקט בשיטת הפרפראזה ונוקט יד חופשית בניסוח המקרא לפי פרשנותו האישית לרעיון הכללי עלול לשבש את משמעות הטקסט.‏ באיזה מובן?‏ המתרגם עלול בטעות לשרבב את פירוש הנוסח המקורי על־פי דעתו האישית או להשמיט פרטים חשובים שמכיל הטקסט המקורי.‏ תרגומי פרפראזה של המקרא אומנם קלים לקריאה,‏ אך לעיתים דווקא ניסוחם החופשי מונע מהקורא להבין את המסר האמיתי של הטקסט.‏

השקפותיו הדתיות של המתרגם יכולות בקלות להשפיע על התרגום.‏ לדוגמה,‏ במתי ז׳:‏13 נאמר:‏ ”‏מרווחת הדרך המובילה לאבדון”‏.‏ מספר מתרגמים לאנגלית,‏ שאולי הושפעו מתפיסתם הדתית,‏ השתמשו במילה hell (‏גיהינום,‏ בהתכוונם למקום עינויים)‏ במקום במילה המבטאת נכונה את משמעות המונח היווני,‏ כלומר,‏ ”‏אבדון”‏.‏

מתרגם מקרא צריך גם להביא בחשבון שהמקרא נכתב בשפה היומיומית שרווחה בקרב אנשים מן השורה,‏ כמו איכרים,‏ רועים ודייגים (‏נחמיה ח׳:‏8,‏ 12;‏ מעשי השליחים ד׳:‏13‏)‏.‏ אם כן,‏ תרגום טוב של המקרא מאפשר לישרי הלב,‏ ללא תלות ברקע שלהם,‏  להבין את המסר שבו.‏ מוטב להשתמש בביטויים ברורים,‏ שכיחים וקלים להבנה במקום במונחים נדירים בשימוש בקרב האדם הממוצע.‏

מתרגמי מקרא רבים נטלו לעצמם ללא הצדקה את החירות להשמיט את שם אלוהים,‏ יהוה,‏ מתרגומיהם המודרניים,‏ אף־על־פי ששם זה מופיע בכתבי יד עתיקים של המקרא.‏ (‏ראה נספח א4‏.‏)‏ תרגומים רבים מחליפים שם זה בתואר,‏ כגון ”‏אֲדֹנָי”‏,‏ ואחרים אף מטשטשים את העובדה שלאלוהים יש שם.‏ למשל,‏ כך מנוסחת בתרגומים מסוימים תפילתו של ישוע ביוחנן י״ז:‏26‏:‏ ”‏הודעתי להם אותך”‏,‏ וביוחנן י״ז:‏6‏,‏ ”‏גיליתי אותך לאלה שנתת לי”‏.‏ אך תרגום נאמן של תפילת ישוע הוא:‏ ”‏הודעתי להם את שמך”‏,‏ ו”‏גיליתי את שמך לאלה שנתת לי”‏.‏

בהתאם לכך,‏ במבוא של המהדורה האנגלית הראשונה של תרגום עולם חדש נאמר:‏ ”‏איננו מציגים בזאת פרפראזה של כתבי־הקודש.‏ לכל אורך הדרך השתדלנו לתרגם באופן מילולי ככל האפשר,‏ כל עוד אפשרה זאת האנגלית המודרנית וכל זמן שהתרגום המילולי לא הסתיר או טשטש את משמעות הנוסח המקורי”‏.‏ באופן זה השתדלה ועדת תרגום עולם חדש של המקרא למצוא את האיזון בין מציאת מילים וביטויים המשקפים את הנוסח המקורי ובין הימנעות מניסוח שנשמע מוזר או שמערפל את הכוונה.‏ כתוצאה מכך ניתן לקרוא במקרא בקלות,‏ ולקורא יכול להיות הביטחון המלא שהמסר הטמון בו,‏ שנכתב בהשראת אלוהים,‏ תורגם נאמנה (‏תסלוניקים א׳.‏ ב׳:‏13‏)‏.‏