האם בתקופת ילדותך הייתה לדת השפעה על חייך?‏

כן. אמי הייתה קתולית. אולם כאשר קראתי על מסעי הצלב ועל האינקוויזיציה, חשתי סלידה מדת ולא רציתי שום קשר לדת. למדתי גם על דתות לא־נוצריות והבנתי שהן לא טובות יותר מהדת הקתולית. כאשר הייתי בן 14 חשבתי שהשחיתות הנפוצה בדת היא ראיה לכך שאלוהים אינו קיים. לכן כאשר למדתי בבית־הספר על תיאוריית האבולוציה, הגעתי למסקנה שהחיים נוצרו כתוצאה מתהליכים טבעיים.‏

מה משך אותך לתחום המדע?‏

כאשר הייתי בן שבע קיבלתי מיקרוסקופ במתנה, והוא היה הצעצוע האהוב עליי ביותר. חקרתי באמצעותו חרקים מרתקים כמו פרפרים ודברים נוספים.‏

מה גרם לך לתהות מהו מוצא החיים?‏

כשהייתי בן 22 פגשתי מדענית שהייתה אחת מעדי־יהוה. היא האמינה שאלוהים ברא את החיים. זה נשמע לי מוזר מאוד. חשבתי שאוכל להפריך בקלות את אמונתה. אך הופתעתי לראות שהיו לה תשובות הגיוניות לשאלותיי. זה עורר את סקרנותי לגבי אנשים שמאמינים באלוהים.‏

מספר חודשים לאחר מכן פגשתי עד־יהוה אחר שהיה לו ידע מקיף בעניינים רפואיים. כשהוא הציע להסביר לי במה הוא מאמין, נעניתי להצעתו מפני שרציתי לדעת מדוע אנשים מאמינים באלוהים. רציתי לעזור לו להתפקח מהאשליה.‏

האם הצלחת לשכנע אותו שהוא טועה?‏

לא, לא הצלחתי. התחלתי לחקור תיאוריות המסבירות את מוצא החיים. הופתעתי לגלות  שכמה מדענים ידועים אומרים שאפילו התא הפשוט ביותר כל כך מורכב שלא ייתכן שהוא נוצר בכדור הארץ. כמה מהם סבורים שהתאים החיים הגיעו מהחלל החיצון. ישנם חילוקי דעות רבים באשר למוצא החיים.‏

האם קיימת נקודת הסכמה כלשהי בין המדענים?‏

למרבה הפלא, מדענים רבים תמימי דעים עם התפיסה שתהליכים טבעיים הביאו בדרך כלשהי להיווצרות חיים מחומר דומם. חשבתי לעצמי: ’אם הם אינם יודעים כיצד החיים יכלו להיווצר ללא התערבותו של בורא, מדוע הם כל כך בטוחים שהדבר התרחש ללא התערבות מצדו?’ התחלתי לבדוק מה אומר המקרא על מוצא החיים.‏

מה היו מסקנותיך באשר למקרא?‏

ככל שלמדתי יותר על המקרא, כך השתכנעתי יותר באמיתות הכתוב בו. לדוגמה, רק לפני כמה עשורים מצאו המדענים הוכחה לכך שליקום הייתה התחלה. אך הפסוק הראשון במקרא, שנכתב לפני כ־3,500 שנה, אומר: ”בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ”.‏ * נוכחתי לדעת שבכל פעם שהמקרא נוגע בנושאים מדעיים, הוא מדייק.‏

האם הידע המדעי שלך מקשה עליך להאמין באלוהים?‏

לא. התחלתי להאמין באלוהים כשהייתי בשנה השלישית ללימודיי המדעיים באוניברסיטה. מאז ועד היום ככל שאני לומד יותר על התכנון הניכר בעולם החי, כך אני יותר ויותר משוכנע שקיים בורא.‏

האם אתה יכול לתת לנו דוגמה?‏

כן. חקרתי את ההשפעות שיש לתרופות ורעלנים על יצורים חיים. אחד המבנים שמרשימים אותי מאוד הוא המחסום שמגן על המוח מפני חומרים מסוכנים וחיידקים. מחסום זה מפריד בין הדם לבין תאי המוח.‏

מה כל כך ייחודי במחסום זה?‏

לפני יותר ממאה שנה גילו חוקרים שחומרים הנמצאים במחזור הדם מגיעים לכל אזור בגוף — למעט המוח ועמוד השדרה. זו עובדה מדהימה, שהרי ישנה רשת ענפה של נימים זעירים שמובילים דם לכל תא ותא במוחנו. כל תאי המוח מעבירים לדם חומרי פסולת ומקבלים ממנו חומרי הזנה וחמצן. אם כן, כיצד ייתכן שחומרים שונים אינם עוברים ממחזור הדם לתאי המוח? במשך שנים רבות הדבר היה בגדר תעלומה.‏

כיצד המחסום פועל?‏

כלי הדם המיקרוסקופיים שונים מצינורות פלסטיק המפרידים בין מה שבתוכם לבין מה שמחוצה להם. דופנותיהם של כלי הדם מורכבים מתאים. חומרים שונים וחיידקים יכולים לעבור דרך התאים הללו או ביניהם. אולם התאים המרכיבים את דופנותיהם של כלי הדם במוח שונים. הם מחוברים זה לזה בצמתים הדוקים מאוד. התאים הללו ואזורי החיבור ביניהם מפליאים ביותר. מערך נרחב של מנגנונים מורכבים מבטיח שחומרים מסוימים — כגון חמצן, פחמן דו־חמצני וגלוקוז — יעברו בצורה מבוקרת ממחזור הדם למוח, ואילו תרכובות אחרות, חלבונים ותאים ייוותרו בחוץ. לפיכך מחסום הדם־מוח פועל ברמה המולקולארית ויוצר מחסומים פיזיים, כימיים וחשמליים. אני בטוח שמבנה זה לא יכול היה להתפתח בתהליכים אבולוציוניים.‏