ציפורים דואות יכולות לרחף באוויר כמעט ללא מאמץ.‏ האלבטרוס הנודד הוא דוגמה יוצאת מגדר הרגיל לכך.‏ אורך מוטת כנפיו הוא כ־5.‏3 מטרים ומשקלו כ־5.‏8 קילוגרמים,‏ והוא יכול לעוף אלפי קילומטרים תוך השקעה מזערית של אנרגיה!‏ סודו טמון במבנהו האנטומי ובטכניקת הדאייה שלו.‏

נקודות למחשבה:‏ בעת הדאייה,‏ כשהאלבטרוס פורש את כנפיו מלוא אורכן,‏ מספר גידים מיוחדים נועלים אותן,‏ וכך מתאפשר לשריריו לנוח.‏ האלבטרוס יכול לדאות שעות ארוכות גם בזכות היכולת שלו לנצל במיומנות את רוחות האוקיינוס.‏

האלבטרוס עף מעל האוקיינוס במסלול ספירלי חוזר ונשנה — הוא נוסק מעלה,‏ משנה כיוון וצולל מטה.‏ הודות לכך הוא צובר מספיק תנופה כדי להתגבר על כוח הגרר.‏ רק לאחרונה הצליחו המדענים להבין כיצד הוא מצליח לעשות זאת.‏ בעזרת אמצעי מעקב בעלי רזולוציה גבוהה ותוכנת מחשב מיוחדת גילו המדענים שהאלבטרוס צובר את האנרגיה הדרושה לו על־ידי תמרון שהוא מבצע בחלק העליון של מסלולו הספירלי — הוא משנה את זווית התעופה שלו ממעוף מעלה נגד כיוון הרוח למעוף מטה עם כיוון הרוח.‏ המדענים מציינים ש”‏צבירת האנרגיה”‏ מתבצעת ”‏באופן רציף ומתמשך”‏.‏ מה התוצאה?‏ האלבטרוס יכול לדאות ללא הפסקה במשך שעות בלי לנופף אף לא פעם אחת בכנפיו!‏

ממצאים אלה יכולים לעזור למהנדסים לתכנן כלי טיס בעל צריכת דלק יעילה יותר ואולי אף כלי תעופה לא־מנועי.‏

מה דעתך?‏ האם הדאייה היעילה של האלבטרוס ומבנהו האנטומי הייחודי התפתחו בתהליך אבולוציוני?‏ או האם הם מהווים הוכחה לקיומו של מתכנן תבוני?‏