לא.‏ המקרא מציין בבירור שאלוהים ברא בני אדם וכן ’‏מינים’‏ שונים של צמחים ובעלי חיים a (‏בראשית א׳:‏12,‏ 21,‏ 25,‏ 27;‏ ההתגלות ד׳:‏11‏)‏.‏ הוא אומר שכל בני האדם הם צאצאיהם של אדם וחוה,‏ הורינו הראשונים (‏בראשית ג׳:‏20;‏ ד׳:‏1‏)‏.‏ המקרא אינו תומך בתיאוריה המכונה אבולוציה תיאיסטית,‏ הטוענת שאלוהים נעזר בתהליכים אבולוציוניים כדי ליצור את מיני החיים השונים.‏ למעשה,‏ אין במקרא דבר הסותר תצפיות מדעיות המראות שבכל מין מתרחשים שינויים.‏ b

•  האם אלוהים נעזר בתהליכים אבולוציוניים?‏

•  האם האבולוציה עולה בקנה אחד עם המקרא?‏

•  מה לגבי יכולת ההסתגלות של הצמחים ובעלי החיים?‏

 המונח ”‏אבולוציה תיאיסטית”‏ מתייחס למגוון רחב של תפיסות.‏ על־פי אנציקלופדיה בריטניקה,‏ מונח זה מקדם את הרעיון לפיו ”‏הברירה הטבעית היא אחד המנגנונים שבאמצעותם מכוון אלוהים את עולם הטבע”‏.‏

 אבולוציה תיאיסטית תומכת גם בתפיסות הבאות:‏

•   כל היצורים החיים הם צאצאיהם של אבות קדמונים משותפים מן העבר הרחוק.‏

•   צורת חיים אחת יכולה להתפתח לצורת חיים אחרת לגמרי — תפיסה המכונה גם מאקרואבולוציה.‏

•   אלוהים הוא זה שאחראי לתהליכים הללו בדרך זו או אחרת.‏

 האבולוציה התיאיסטית רומזת שסיפור הבריאה המקראי בספר בראשית אינו לגמרי מדויק.‏ עם זאת,‏ ישוע התייחס לכתוב בבראשית כאל עובדה היסטורית (‏בראשית א׳:‏26,‏ 27;‏ ב׳:‏18–24;‏ מתי י״ט:‏4–6‏)‏.‏ המקרא חושף שטרם בואו לכדור הארץ,‏ ישוע חי עם אלוהים בשמיים וסייע לו ליצור את ”‏הכול”‏ (‏יוחנן א׳:‏3‏)‏.‏ לפיכך,‏ הרעיון שאלוהים נעזר בתהליכים אבולוציוניים כדי ליצור צורות חיים שונות אינו עולה בקנה אחד עם מה שמלמד המקרא.‏

 המקרא אינו מסביר עד לאיזו מידה יכולים להתרחש שינויים בתוך כל מין.‏ הוא גם אינו סותר את העובדה שסוגי הצמחים ובעלי החיים השונים שברא אלוהים יכולים להשתנות כאשר הם מתרבים או מסתגלים לתנאי סביבה חדשים.‏ אף שיש הטוענים ששינויים אלה הם סוג של אבולוציה,‏ הם לא הביאו ליצירת צורת חיים חדשה.‏