ביאור פסוקים מקראיים
בראשית א׳:1 — ”בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ”
”בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ” (בראשית א׳:1).
כוונת הפסוק
זהו המשפט הפותח את המקרא, והוא מכיל שתי אמיתות חשובות. ראשית, ל’שמיים והארץ’ (כלומר, היקום הפיזי) הייתה התחלה. שנית, הם נבראו בידי אלוהים (ההתגלות ד׳:11).
במקרא לא נאמר לפני כמה זמן ברא אלוהים את היקום וכיצד הוא יצר אותו. אך המקרא מציין שאלוהים ברא את היקום ב”כוחו מעורר היראה” ותוך שימוש ב”עוצמתו האדירה”, כלומר באנרגיה עצומה (ישעיהו מ׳:26).
הפועל ”ברא” משמש רק בהקשר למעשיו של אלוהים. a רק יהוה b אלוהים מתואר במקרא בתור הבורא (ישעיהו מ״ב:5; מ״ה:18).
הקשר הפסוק
הפסוק הראשון של ספר בראשית מהווה הקדמה לסיפור הבריאה בבראשית פרקים א׳ וב׳. מבראשית א׳:1 עד ב׳:4 המקרא מתווה בקצרה את השלבים שבהם ברא אלוהים את כדור הארץ ואת כל היצורים החיים שבו, לרבות הגבר והאישה הראשונים. לאחר התיאור הכללי הזה המקרא מציג תיאור מפורט יותר של בריאת הגבר והאישה (בראשית ב׳:7–25).
לפי ספר בראשית, תהליך הבריאה נמשך שישה ”ימים”. לא היו אלה ימים בני 24 שעות, אלא תקופות זמן בלתי מוגדרות, שכן המילה ”יום” יכולה לתאר פרקי זמן שונים. הכתוב בבראשית ב׳:4 הוא דוגמה לכך. בפסוק זה כל ששת ימי הבריאה מתוארים כ”יום” אחד.
תפיסות מוטעות לגבי בראשית א׳:1
תפיסה מוטעית: אלוהים ברא את היקום לפני אלפי שנים בודדות.
עובדה: המקרא אינו מציין מתי נברא היקום. הכתוב בבראשית א׳:1 אינו סותר את ההערכות המודרניות, לפיהן היקום הוא בן מיליארדי שנים. c
תפיסה מוטעית: העובדה שהמילה ”אלוהים” היא בלשון רבים מהווה הוכחה לדוקטרינת השילוש.
עובדה: הריבוי במילה ”אלוהים” מורה על כבוד וגדולה, ולא על מספר ישויות. בתנ״ך עם פירוש ש. ל. גרדון מוסבר שהריבוי במילה ”אלוהים” בבראשית א׳:1 מציין ”כוח וגבורה. ... והוא דרך כבוד, כמו: אדונים, בעלים; אבל הפעלים והתארים המתייחסים אליו, באים כמעט תמיד במספר יחיד”.
קרא בראשית פרק א׳ עם הערות שוליים המכילות הסברים וביאורים.
a לפי מילון אבן־שושן, הפועל ”ברא” הוא ”פועל שיוחד במקרא ליצירה על ידי אלוהים”.
b יהוה הוא שמו הפרטי של אלוהים (תהלים פ״ג:18).
c באשר למילה ”בראשית”, הספר ביאור המקרא לפרשן מציין: ”מונח זה אינו מגדיר אורך או משך זמן ספציפי” (The Expositor’s Bible Commentary, מהדורה מתוקנת, כרך א׳, עמוד 51).