‏”‏בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ”‏ (‏בראשית א׳:‏1‏)‏.‏

 זהו המשפט הפותח את המקרא,‏ והוא מכיל שתי אמיתות חשובות.‏ ראשית,‏ ל’‏שמיים והארץ’‏ (‏כלומר,‏ היקום הפיזי)‏ הייתה התחלה.‏ שנית,‏ הם נבראו בידי אלוהים (‏ההתגלות ד׳:‏11‏)‏.‏

 במקרא לא נאמר לפני כמה זמן ברא אלוהים את היקום וכיצד הוא יצר אותו.‏ אך המקרא מציין שאלוהים ברא את היקום ב”‏כוחו מעורר היראה”‏ ותוך שימוש ב”‏עוצמתו האדירה”‏,‏ כלומר באנרגיה עצומה (‏ישעיהו מ׳:‏26‏)‏.‏

 הפועל ”‏ברא”‏ משמש רק בהקשר למעשיו של אלוהים.‏ a רק יהוה b אלוהים מתואר במקרא בתור הבורא (‏ישעיהו מ״ב:‏5;‏ מ״ה:‏18‏)‏.‏

 הפסוק הראשון של ספר בראשית מהווה הקדמה לסיפור הבריאה בבראשית פרקים א׳‏ וב׳‏‏.‏ מבראשית א׳:‏1 עד ב׳:‏4 המקרא מתווה בקצרה את השלבים שבהם ברא אלוהים את כדור הארץ ואת כל היצורים החיים שבו,‏ לרבות הגבר והאישה הראשונים.‏ לאחר התיאור הכללי הזה המקרא מציג תיאור מפורט יותר של בריאת הגבר והאישה (‏בראשית ב׳:‏7–25‏)‏.‏

 לפי ספר בראשית,‏ תהליך הבריאה נמשך שישה ”‏ימים”‏.‏ לא היו אלה ימים בני 24 שעות,‏ אלא תקופות זמן בלתי מוגדרות,‏ שכן המילה ”‏יום”‏ יכולה לתאר פרקי זמן שונים.‏ הכתוב בבראשית ב׳:‏4 הוא דוגמה לכך.‏ בפסוק זה כל ששת ימי הבריאה מתוארים כ”‏יום”‏ אחד.‏

 תפיסה מוטעית:‏ אלוהים ברא את היקום לפני אלפי שנים בודדות.‏

 עובדה:‏ הריבוי במילה ”‏אלוהים”‏ מורה על כבוד וגדולה,‏ ולא על מספר ישויות.‏ בתנ״ך עם פירוש ש.‏ ל.‏ גרדון מוסבר שהריבוי במילה ”‏אלוהים”‏ בבראשית א׳:‏1 מציין ”‏כוח וגבורה.‏ .‏.‏.‏ והוא דרך כבוד,‏ כמו:‏ אדונים,‏ בעלים;‏ אבל הפעלים והתארים המתייחסים אליו,‏ באים כמעט תמיד במספר יחיד”‏.‏