השקפתנו לגבי השכלה מבוססת על העקרונות המצויים במקרא.‏ כל אחד מעדי־יהוה מחליט על סמך מצפונו המודרך לפי המקרא איך ליישם את העקרונות שקבע אלוהים,‏ כמוסבר להלן.‏ a

•  ההשכלה ממלאת תפקיד חיוני

•  יש לבחון את נושא ההשכלה בצורה אובייקטיבית

•  להשכלה הגבוהה לא אחת נלוות סכנות מוסריות ורוחניות

•  האם יש לעדי־יהוה בתי־ספר ללימודי דת לילדים?‏

 השכלה מסייעת לאדם לרכוש חוכמה וכושר חשיבה,‏ תכונות שהמקרא מדבר בשבחן (‏משלי ב׳:‏10,‏ 11;‏ ג׳:‏21,‏ 22‏)‏.‏ כמו כן,‏ ישוע אמר לתלמידיו ללמד אחרים לקיים את כל מצוותיו (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏.‏ לכן אנו מעודדים את אחינו לאמונה לרכוש השכלה מספקת ועוזרים להם לעשות זאת.‏ הדבר כולל לימוד קרוא וכתוב,‏ b פיתוח מיומנויות תקשורת ורכישת ידע על דתות ותרבויות אחרות (‏קורינתים א׳.‏ ט׳:‏20–22;‏ טימותיאוס א׳.‏ ד׳:‏13‏)‏.‏

 גם ממשלות מכירות בחשיבות ההשכלה,‏ ורבות מהן מחייבות רכישת השכלה יסודית ותיכונית.‏ אנו מצייתים לחוקיהן בהתאם לצו המקראי:‏ ”‏כל נפש תיכנע לסמכויות הנעלות”‏,‏ כלומר לממשלות (‏רומים י״ג:‏1‏)‏.‏ בנוסף,‏ אנו מעודדים את ילדינו להשקיע בלימודים ולעשות את מיטבם – ולא להסתפק רק במינימום.‏ c בדבר־אלוהים כתוב:‏ ”‏את כל מעשיכם עשו בכל נפשכם,‏ כמי שעושים למען יהוה ולא למען בני אדם”‏ (‏קולוסים ג׳:‏23‏)‏.‏

 השכלה עוזרת לאדם לפרנס את משפחתו.‏ לפי המקרא,‏ ”‏מי שאינו דואג לצורכי אלה אשר לו,‏ ובייחוד לצורכי בני ביתו,‏ התכחש לאמונה,‏ והוא גרוע ממי שאינו מאמין”‏ (‏טימותיאוס א׳.‏ ה׳:‏8‏)‏.‏ השכלה חילונית עוזרת לאדם לקיים את המצווה לפרנס את משפחתו.‏ באנציקלופדיית וורלד בוק נאמר שאחת המטרות העיקריות של ההשכלה היא ”‏לעזור לאנשים להפוך לאזרחים התורמים לחברה.‏.‏.‏ כעובדים המשתלבים במעגל הכלכלי”‏.‏ לאדם בעל כישורים והשכלה טובה קל יותר לפרנס היטב את משפחתו לעומת אדם שלא רכש כישורים או השכלה בסיסית (‏משלי כ״ב:‏29‏)‏.‏

 מחובתם של ההורים גם להכין את ילדיהם לחייהם הבוגרים,‏ ומסגרת לימודים רשמית ממלאת תפקיד חיוני בכך (‏קורינתים ב׳.‏ י״ב:‏14‏)‏.‏ אנו מעודדים את ההורים לדאוג שילדיהם יקבלו השכלה רשמית,‏ גם אם הם גרים באזורים שבהם ההשכלה כרוכה בתשלום,‏ קשה להשגה או מנוגדת לנורמות התרבותיות.‏ d אנו גם מספקים הצעות מעשיות המסייעות להורים להיות מעורבים בלימודים של ילדיהם.‏ e

 אנו בוחנים בקפידה את אפשרויות ההשכלה העומדות לפנינו.‏ במקרא נאמר:‏ ”‏פתי יאמין לכל דבר”‏,‏ ואילו ”‏ערום יבין לאשורו”‏,‏ כלומר הפיקח שוקל כל צעד וצעד (‏משלי י״ד:‏15‏)‏.‏ לאור עיקרון זה,‏ אנו שוקלים בקפידה את מגוון אפשרויות ההשכלה העל־תיכונית הזמינות לנו ובודקים את העלות והתועלת של כל אפשרות.‏ לדוגמה,‏ במקרים רבים הכשרה מקצועית מניבה תמורה טובה תוך השקעת זמן סבירה.‏

 ערך ההשכלה הרוחנית עולה על ערך ההשכלה החילונית.‏ בניגוד להשכלה חילונית,‏ השכלה רוחנית על בסיס המקרא מעניקה ידע על אלוהים,‏ ידע המוביל לחיי עולם (‏יוחנן י״ז:‏3‏)‏.‏ היא גם מקנה ערכים מוסריים כמו ”‏צדק ומשפט ומישרים”‏ (‏משלי ב׳:‏9‏)‏.‏ השליח פאולוס זכה להשכלה המשתווה כיום להשכלה אוניברסיטאית,‏ אך הוא הכיר ב”‏ערכו הנעלה של הידע על אודות המשיח ישוע”‏ (‏פיליפים ג׳:‏8;‏ מעשי השליחים כ״ב:‏3‏)‏.‏ בדומה לכך,‏ עדי־יהוה רבים רכשו השכלה גבוהה,‏ אך הם סבורים שערכה של ההשכלה הרוחנית גדול הרבה יותר.‏ f

 במקרא כתוב:‏ ”‏ערום [‏פיקח]‏ ראה רעה [‏את הסכנה]‏ ונסתר”‏ (‏משלי כ״ב:‏3‏)‏.‏ עדי־יהוה סבורים שהאווירה בחלק מהאוניברסיטאות,‏ וכן במוסדות אחרים להשכלה גבוהה,‏ עלולה להיות מסוכנת מבחינה מוסרית ורוחנית.‏ משום כך עדי־יהוה רבים בוחרים שלא לחשוף את עצמם או את ילדיהם לסביבה כזו.‏ הם סבורים שבמוסדות לימוד כאלה לרוב מקדמים תפיסות מוטעות כגון:‏

•   תפיסה מוטעית:‏ כסף הוא המפתח לאושר וביטחון

   ההשכלה הגבוהה מוצגת לא אחת כדרך הבטוחה ביותר להשגת עבודה מכניסה,‏ ולכן יותר ויותר אנשים בוחרים ללמוד באוניברסיטה במטרה להרוויח יותר כסף.‏ הם מקווים שהכסף יביא להם אושר וביטחון,‏ אך המקרא חושף שחשיבה זו שגויה (‏קהלת ה׳:‏9‏)‏.‏ זאת ועוד,‏ המקרא גם מלמד ש”‏אהבת הכסף היא שורש של כל מיני רעות”‏ ולא אחת מובילה לאובדן אמונה (‏טימותיאוס א׳.‏ ו׳:‏10‏)‏.‏ עדי־יהוה עושים כל מאמץ שלא ללכת שבי אחר ”‏תעתועי העושר”‏ (‏מתי י״ג:‏22‏)‏.‏

•   תפיסה מוטעית:‏ אתה חייב להשיג את הכבוד והמעמד הנלווים להשכלה גבוהה

   לדוגמה,‏ ניקה גילאורי,‏ ראש ממשלת גאורגיה לשעבר,‏ כתב לגבי התפיסה הרווחת במדינתו:‏ ”‏תואר אוניברסיטאי נחשב לסמל סטטוס הכרחי בגאורגיה.‏ .‏.‏.‏ [‏בעבר]‏ צעירים שלא למדו לתואר נחשבו לחרפה למשפחה”‏.‏ g בניגוד לכך,‏ המקרא מזהיר מפני השאיפה למעמד בולט בעולם.‏ ישוע אמר למנהיגי הדת בימיו שחיפשו כבוד לעצמם:‏ ”‏כיצד תוכלו להאמין אם אתם מקבלים כבוד זה מזה?‏”‏ (‏יוחנן ה׳:‏44‏)‏ האווירה באוניברסיטאות עלולה להניב באדם רוח של גאווה,‏ תכונה השנואה על אלוהים (‏משלי ו׳:‏16,‏ 17;‏ פטרוס א׳.‏ ה׳:‏5‏)‏.‏

•   תפיסה מוטעית:‏ כל אחד צריך לקבוע לעצמו מה טוב ומה רע

   עדי־יהוה מאמצים את הסטנדרטים של אלוהים לגבי טוב ורע (‏ישעיהו ה׳:‏20‏)‏.‏ אולם מאמר שפורסם בכתב עת בנושא צריכת אלכוהול וסמים ציין שהלחץ החברתי המופעל על הסטודנטים באוניברסיטאות גורם לרבים מהם ”‏לקבל החלטות המנוגדות לתפיסות שגיבשו לגבי טוב ורע”‏.‏ h הדברים הללו עולים בקנה אחד עם העובדה הכתובה במקרא:‏ ”‏חברה רעה תשחית הרגלים טובים”‏ (‏קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏33‏)‏.‏ בסביבה האוניברסיטאית לא אחת מקובל לבצע מעשים הפסולים בעיני אלוהים כמו שכרות,‏ שימוש בסמים וקיום יחסי מין שלא במסגרת הנישואין,‏ ובמקרים רבים מופעל על האדם לחץ לנהוג באותו האופן (‏קורינתים א׳.‏ ו׳:‏9,‏ 10;‏ קורינתים ב׳.‏ ז׳:‏1‏)‏.‏

•   תפיסה מוטעית:‏ השכלה גבוהה היא הדרך הטובה ביותר לשפר את העולם

   ברור לנו שרבים בוחרים לרכוש השכלה גבוהה לא כדי להתעשר,‏ להשיג מעמד או לחיות חיי הוללות,‏ אלא כדי להפוך לאנשים טובים יותר ולשפר את העולם.‏ אין ספק שאלו מטרות נעלות,‏ אבל עדי־יהוה בחרו להשיג זאת בדרך אחרת.‏ בדומה לישוע,‏ אנו מאמינים שמלכות אלוהים היא התקווה היחידה לעולם טוב יותר (‏מתי ו׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ אך איננו מחכים בחוסר מעש שהמלכות תפתור את בעיות העולם.‏ כמו ישוע,‏ אנו מבשרים את ’‏הבשורה הטובה על המלכות’‏ ברחבי העולם ומסייעים מדי שנה למאות אלפי אנשים לשנות את חייהם לטובה i (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏