עדי־יהוה,‏ מתוך אהבה לאלוהים ואהבה לרע,‏ נהנים לחלוק את המסר המקראי עם כל האנשים,‏ כולל מי שאמרו בעבר ”‏אני לא מעוניין”‏ (‏מתי כ״ב:‏37–39‏)‏.‏ אהבה לאלוהים מניעה אותנו לציית למצוות בנו ”‏להעיד ביסודיות”‏ (‏מעשי השליחים י׳:‏42;‏ יוחנן א׳.‏ ה׳:‏3‏)‏.‏ כדי לעשות זאת,‏ אנו מכריזים את המסר של אלוהים יותר מפעם אחת,‏ בדיוק כשם שעשו נביאי אלוהים בעבר (‏ירמיהו כ״ה:‏4‏)‏.‏ משום שאנו אוהבים את רעינו,‏ אנו מנסים לשתף את הכול במסר מציל החיים,‏ ’‏הבשורה הטובה על המלכות’‏,‏ כולל אלו שבתחילה לא גילו בו עניין (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏

 לעיתים קרובות אנו מוצאים אנשים המגלים התעניינות בבתים שבהם בתחילה איש לא גילה עניין.‏ חשוב על שלוש סיבות לכך:‏

•   אנשים עוברים דירה.‏

•   אחרים שמתגוררים באותו הבית מגלים עניין במסר שלנו.‏

•   אנשים משתנים.‏ אירועי העולם או נסיבות אישיות גורמים לכמה להיות יותר ”‏מודעים לצורכם הרוחני”‏ ולגלות עניין במסר המקראי (‏מתי ה׳:‏3‏,‏ הערת שוליים)‏.‏ אפילו מי שמתנגדים לנו עשויים לשנות את דעתם,‏ כשם שעשה השליח פאולוס (‏טימותיאוס א׳.‏ א׳:‏13‏)‏.‏

  בכל מקרה,‏ איננו כופים את המסר שלנו על אף אדם (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏15‏)‏.‏ אנו מאמינים שכל אדם חייב לקבל החלטה אישית בענייני דת (‏דברים ל׳:‏19,‏ 20‏)‏.‏