עברים 2‏:1‏-18

  • עלינו לשים לב ביתר שאת ‏(‏1–4‏)‏

  • הכול הוכנע לישוע ‏(‏5–9‏)‏

  • ישוע ואֶחיו ‏(‏10–18‏)‏

    • שר ישועתם ‏(‏10‏)‏

    • כוהן גדול רחום ‏(‏17‏)‏

ב  מִשּׁוּם כָּךְ מִן הַהֶכְרֵחַ שֶׁנָּשִׂים לֵב בְּיֶתֶר שְׂאֵת לַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְנוּ,‏+ פֶּן נִסָּחֵף וְנִסְטֶה מִן הַדֶּרֶךְ.‏+  הֵן אִם הַדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר עַל־יְדֵי מַלְאָכִים+ הָיָה בַּעַל תֹּקֶף מְחַיֵּב,‏ וְעַל כָּל עֲבֵרָה וּמַעֲשֶׂה שֶׁל אִי־צִיּוּת נִתַּן עֹנֶשׁ צוֹדֵק,‏+  אֵיךְ נִמָּלֵט אִם נִתְעַלֵּם מִיְּשׁוּעָה כֹּה גְּדוֹלָה?‏+ הֲרֵי הִיא הֻכְרְזָה לָרִאשׁוֹנָה עַל־יְדֵי אֲדוֹנֵנוּ+ וְנִתְאַשְּׁרָה לָנוּ עַל־יְדֵי שׁוֹמְעָיו,‏  וְעָלֶיהָ גַּם אֱלֹהִים הֵעִיד בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים* וּבִגְבוּרוֹת שׁוֹנוֹת+ וּבְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ,‏ אֲשֶׁר אוֹתָהּ חִלֵּק לְפִי רְצוֹנוֹ.‏+  הֵן לֹא תַּחַת מַלְאָכִים הוּא הִכְנִיעַ אֶת הָעוֹלָם הַמְּיֻשָּׁב הֶעָתִיד לָבוֹא,‏+ אֲשֶׁר עָלָיו אָנוּ מְדַבְּרִים.‏  וְעַל כָּךְ הֵעִיד מִישֶׁהוּ בְּמָקוֹם אֶחָד בְּאָמְרוֹ:‏ ”‏מַהוּ אֱנוֹשׁ כִּי תִּזְכֹּר אוֹתוֹ,‏ אוֹ בֶּן אָדָם כִּי תִּדְאַג לוֹ?‏+  עָשִׂיתָ אוֹתוֹ נָחוּת בִּמְעַט מִמַּלְאָכִים;‏ בְּכָבוֹד וּבְתִפְאֶרֶת הִכְתַּרְתָּ אוֹתוֹ,‏ וְהִפְקַדְתָּ אוֹתוֹ עַל מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ.‏  אֶת הַכֹּל הִכְנַעְתָּ תַּחַת רַגְלָיו”‏.‏+ בְּהַכְנִיעוֹ אֶת הַכֹּל תַּחְתָּיו,‏+ לֹא הוֹתִיר אֱלֹהִים דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כָּפוּף לוֹ.‏+ אַךְ כָּעֵת עֲדַיִן אֵינֶנּוּ רוֹאִים שֶׁהַכֹּל הֻכְנַע תַּחְתָּיו.‏+  עִם זֹאת,‏ אָנוּ כֵּן רוֹאִים אֶת יֵשׁוּעַ,‏ אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לְנָחוּת בִּמְעַט מִמַּלְאָכִים,‏+ מֻכְתָּר כָּעֵת בְּכָבוֹד וּבְתִפְאֶרֶת עַל שֶׁסָּבַל מָוֶת,‏+ כְּדֵי שֶׁבְּחֶסֶד אֱלֹהִים יִטְעַם מָוֶת לְמַעַן הַכֹּל.‏+ 10  הֵן יָאֶה הָיָה שֶׁזֶּה אֲשֶׁר הַכֹּל קַיָּם לְמַעֲנוֹ וּבְאֶמְצָעוּתוֹ — בַּהֲבִיאוֹ בָּנִים רַבִּים לְכָבוֹד+ — יַהֲפֹךְ אֶת שַׂר יְשׁוּעָתָם+ לְמֻשְׁלָם עַל־יְדֵי סֵבֶל;‏+ 11  שֶׁכֵּן גַּם הַמְּקַדֵּשׁ וְגַם הַמְּקֻדָּשִׁים+ כֻּלָּם מֵאֶחָד הֵם,‏+ וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵין הוּא מִתְבַּיֵּשׁ לִקְרֹא לָהֶם אַחִים,‏+ 12  כְּפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר:‏ ”‏אַכְרִיז אֶת שִׁמְךָ לְאַחַי;‏ בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלֶּלְךָ בְּשִׁירָה”‏.‏+ 13  וְעוֹד:‏ ”‏אֶבְטַח בּוֹ”‏.‏+ וְעוֹד:‏ ”‏הִנֵּה אָנוֹכִי וְהַיְּלָדִים אֲשֶׁר נָתַן לִי יְהֹוָה”‏.‏*+ 14  לְפִיכָךְ הוֹאִיל וְהַ”‏יְּלָדִים”‏ שֻׁתָּפִים בְּבָשָׂר וָדָם,‏ גַּם הוּא נַעֲשָׂה שֻׁתָּף בְּאוֹתָם הַדְּבָרִים,‏+ כְּדֵי שֶׁבְּאֶמְצָעוּת מוֹתוֹ יְמַגֵּר אֶת זֶה אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ הַיְּכֹלֶת לְהָמִית,‏+ כְּלוֹמַר,‏ אֶת הַשָּׂטָן,‏*+ 15  וּכְדֵי שֶׁיְּשַׁחְרֵר אֶת כָּל מִי שֶׁבִּגְלַל הַפַּחַד מִפְּנֵי הַמָּוֶת הָיוּ נְתוּנִים בְּעַבְדוּת כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם.‏+ 16  הֲרֵי לֹא לְמַלְאָכִים הוּא עוֹזֵר,‏ אֶלָּא לְזֶרַע* אַבְרָהָם.‏+ 17  לָכֵן הָיָה עָלָיו לְהִדָּמוֹת לְ’‏אֶחָיו’‏ בְּכָל הַמּוּבָנִים,‏+ לְמַעַן יִהְיֶה כֹּהֵן גָּדוֹל רַחוּם וְנֶאֱמָן בְּעִנְיָנִים הַקְּשׁוּרִים לֶאֱלֹהִים,‏ כְּדֵי שֶׁיַּקְרִיב קָרְבַּן רִצּוּי*+ עַל חֲטָאֵי בְּנֵי הָאָדָם.‏+ 18  הוֹאִיל וְהוּא עַצְמוֹ סָבַל כַּאֲשֶׁר נֻסָּה,‏+ יָכוֹל הוּא לָבוֹא לְעֶזְרָתָם שֶׁל הַנְּתוּנִים בְּנִסָּיוֹן.‏+

הערות שוליים

או ”‏נפלאות”‏.‏
ראה נספח א5‏.‏
ביוונית,‏ דיאבולוס,‏ מילה שפירושה ”‏משמיץ”‏.‏
או ”‏לצאצאי”‏.‏
או ”‏כדי שיקריב קורבן מכפר;‏ כדי לכפר”‏.‏