משלי 20‏:1‏-30

  • היין הוא לעגן ‏(‏1‏)‏

  • העצל אינו חורש בחורף ‏(‏4‏)‏

  • מחשבות האדם כמים עמוקים ‏(‏5‏)‏

  • אזהרה מפני נדרים פזיזים ‏(‏25‏)‏

  • תפארת בחורים היא כוחם ‏(‏29‏)‏

כ  הַיַּיִן לַעֲגָן,‏+ הַשֵּׁכָר מְשֻׁלַּח רֶסֶן;‏+כָּל הַסּוֹטֶה בִּגְלָלָם מִן הַדֶּרֶךְ אֵינוֹ חָכָם.‏+   אֵימַת מֶלֶךְ* הִיא כְּנַהֲמַת אַרְיֵה;‏*+הַמְּעוֹרֵר אֶת כַּעֲסוֹ מְסַכֵּן אֶת חַיָּיו.‏+   כָּבוֹד הוּא לְאִישׁ לְהִמָּנַע מֵרִיב,‏+אַךְ כָּל אֱוִיל יִסְתַּבֵּךְ בּוֹ.‏+   הֶעָצֵל אֵינוֹ חוֹרֵשׁ בַּחֹרֶף,‏וְלָכֵן יִתְחַנֵּן בַּקָּצִיר כְּשֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ דָּבָר.‏*+   מַחְשְׁבוֹת* לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם הֵן כְּמַיִם עֲמֻקִּים,‏אַךְ אִישׁ תְּבוּנָה* דּוֹלֶה אוֹתָן.‏   אֲנָשִׁים רַבִּים מַכְרִיזִים עַל חַסְדָּם,‏אַךְ מִי יָכוֹל לִמְצֹא אִישׁ נֶאֱמָן?‏   הַצַּדִּיק מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמָּתוֹ.‏+ אַשְׁרֵי יְלָדָיו* הַבָּאִים אַחֲרָיו.‏+   כַּאֲשֶׁר יוֹשֵׁב הַמֶּלֶךְ עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה לִשְׁפֹּט,‏+הוּא זוֹרֶה בְּעֶזְרַת עֵינָיו כָּל רַע.‏*+   מִי יָכוֹל לוֹמַר:‏ ”‏זִכִּיתִי אֶת לִבִּי;‏+טָהוֹר אֲנִי מֵחֶטְאִי”‏?‏+ 10  מִשְׁקוֹלוֹת מִרְמָה וּמִדּוֹת מְזֻיָּפוֹת*‏— שְׁתֵּיהֶן מְתֹעָבוֹת בְּעֵינֵי יְהֹוָה.‏+ 11  אֲפִלּוּ יֶלֶד* נִכָּר לְפִי מַעֲשָׂיו,‏אִם הִתְנַהֲגוּתוֹ טְהוֹרָה וִישָׁרָה.‏+ 12  אֹזֶן שׁוֹמַעַת וְעַיִן רוֹאָה‏— יְהֹוָה עָשָׂה אֶת שְׁתֵּיהֶן.‏+ 13  אַל תֹּאהַב שֵׁנָה,‏ פֶּן תֵּעָשֶׂה עָנִי.‏+ פְּקַח עֵינֶיךָ,‏ וְתִשְׂבַּע מִלֶּחֶם.‏+ 14  ‏”‏זֶה לֹא טוֹב!‏ זֶה לֹא טוֹב!‏”‏ אוֹמֵר הַקּוֹנֶה;‏וְאָז הוֹלֵךְ וּמִתְפָּאֵר בְּעַצְמוֹ.‏+ 15  יֵשׁ זָהָב,‏ וְאַלְמֻגִּים* רַבִּים,‏אַךְ שִׂפְתֵי יֶדַע הֵן דָּבָר יָקָר.‏+ 16  קַח אֶת בִּגְדּוֹ שֶׁל הָאָדָם אִם נָתַן עַרְבוּת לְזָר;‏+תְּפֹס אֶת מַשְׁכּוֹנוֹ אִם נַעֲשָׂה עָרֵב לְאִשָּׁה נָכְרִיָּה.‏*+ 17  לֶחֶם שֶׁהֻשַּׂג בְּמִרְמָה טָעִים לָאָדָם,‏אַךְ לְאַחַר מִכֵּן יִמָּלֵא פִּיו חָצָץ.‏+ 18  בִּזְכוּת הִתְיַעֲצוּת* יַצְלִיחוּ* תָּכְנִיּוֹת,‏+וּבְהַדְרָכָה נְבוֹנָה הִלָּחֵם מִלְחַמְתְּךָ.‏+ 19  הַמַּשְׁמִיץ מִתְהַלֵּךְ וּמְגַלֶּה סוֹד;‏+עִם הָאוֹהֵב לְהָפִיץ רְכִילוּת* אַל תִּתְרוֹעֵעַ.‏ 20  מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ,‏תִּדְעַךְ מְנוֹרָתוֹ בְּבוֹא הַחֹשֶׁךְ.‏+ 21  נַחֲלָה שֶׁהֻשְּׂגָה בְּחַמְדָנוּת בָּרִאשׁוֹנָהלֹא תִּהְיֶה בְּרָכָה בְּאַחֲרִיתָהּ.‏+ 22  אַל תֹּאמַר:‏ ”‏אֲנִי אֲשַׁלֵּם רַע!‏”‏+ קַוֵּה לִיהֹוָה,‏+ וְהוּא יוֹשִׁיעֲךָ.‏+ 23  מִשְׁקוֹלוֹת מִרְמָה* מְתֹעָבוֹת בְּעֵינֵי יְהֹוָה,‏וּמֹאזְנֵי שֶׁקֶר אֵינָם טוֹבִים.‏ 24  יְהֹוָה מְכַוֵּן אֶת צַעֲדֵי הַגֶּבֶר;‏+כֵּיצַד יָכוֹל אָדָם לְהָבִין אֶת דַּרְכּוֹ שֶׁלּוֹ?‏* 25  זוֹ מַלְכֹּדֶת לָאָדָם לְהַכְרִיז בִּפְזִיזוּת,‏ ”‏קָדוֹשׁ!‏”‏+ וְרַק אַחֲרֵי כֵן לַחְשֹׁב עַל מָה שֶׁנָּדַר.‏+ 26  מֶלֶךְ חָכָם זוֹרֶה אֶת הָרְשָׁעִים+וּמְסוֹבֵב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹפַן הַדַּיִשׁ.‏+ 27  נְשִׁימַת הָאָדָם הִיא מְנוֹרַת יְהֹוָה,‏הַבּוֹחֶנֶת אֶת תּוֹךְ תּוֹכוֹ.‏ 28  חֶסֶד וְנֶאֱמָנוּת נוֹצְרִים אֶת הַמֶּלֶךְ;‏+עַל־יְדֵי חֶסֶד מְכַלְכֵּל הוּא אֶת כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ.‏+ 29  תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים הִיא כּוֹחָם,‏+וַהֲדַר זְקֵנִים הוּא שֵׂיבָתָם.‏+ 30  חַבּוּרוֹת וּפְצָעִים מְמָרְקִים וּמְסִירִים רֹעַ,‏+וּמַכּוֹת מְטַהֲרוֹת אֶת תּוֹךְ תּוֹכוֹ שֶׁל הָאָדָם.‏

הערות שוליים

או ”‏האימה שמטיל מלך”‏.‏
או ”‏כפיר אריות”‏,‏ אריה צעיר בעל רעמה.‏
או אולי ”‏הוא יחפש בקציר אך לא ימצא דבר”‏.‏
או ”‏כוונות”‏.‏ נה״מ,‏ ”‏עצה”‏.‏
או ”‏בעל כושר הבחנה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏בניו”‏.‏
או ”‏עיניו מבחינות בכל רע”‏.‏
או ”‏שתי אבני משקל שונות ושני מכלי מדידה שונים”‏.‏ נה״מ,‏ ”‏אבן ואבן,‏ איפה ואיפה”‏.‏
או ”‏נער”‏.‏
ראה מונחון‏.‏
או ”‏לנוכרי”‏.‏
או ”‏עצה”‏.‏
או ”‏ייכונו;‏ יתבססו”‏.‏
או ”‏עם המפתה בשפתיו”‏.‏
או ”‏שתי אבני משקל שונות”‏.‏
או ”‏את הדרך שבה יש ללכת?‏”‏