מרקוס 1‏:1‏-45

  • הטפתו של יוחנן המטביל ‏(‏1–8‏)‏

  • טבילתו של ישוע ‏(‏9–11‏)‏

  • השטן מנסה את ישוע ‏(‏12,‏ 13‏)‏

  • ישוע מתחיל לבשר בגליל ‏(‏14,‏ 15‏)‏

  • ישוע קורא לתלמידים הראשונים ‏(‏16–20‏)‏

  • גירוש רוח טמאה ‏(‏21–28‏)‏

  • ישוע מרפא רבים בכפר נחום ‏(‏29–34‏)‏

  • ישוע מתפלל במקום שומם ‏(‏35–39‏)‏

  • ריפוי מצורע ‏(‏40–45‏)‏

א  תְּחִלַּת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה עַל אוֹדוֹת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ,‏ בֶּן אֱלֹהִים:‏  כַּכָּתוּב בִּישַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא:‏ ”‏(‏הִנְנִי שׁוֹלֵחַ אֶת שְׁלִיחִי לְפָנֶיךָ,‏ וְהוּא יָכִין לְךָ אֶת הַדֶּרֶךְ.‏)‏+  קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר:‏ ’‏הָכִינוּ אֶת דֶּרֶךְ יְהֹוָה!‏* יַשְּׁרוּ נְתִיבוֹתָיו’‏”‏.‏+  יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל הָיָה בַּמִּדְבָּר וְקָרָא לַהֲמוֹנִים לְהִטָּבֵל כְּסֵמֶל לַחֲרָטָה לְשֵׁם סְלִיחַת חֲטָאִים.‏+  יָצְאוּ אֵלָיו כָּל תּוֹשָׁבֵי אֵזוֹר יְהוּדָה וְכָל יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם וְהֻטְבְּלוּ* עַל־יָדָיו בִּנְהַר הַיַּרְדֵּן כְּשֶׁהֵם מִתְוַדִּים בְּגָלוּי עַל חֲטָאֵיהֶם.‏+  יוֹחָנָן הָיָה לָבוּשׁ שְׂעַר גְּמַלִּים וְחָגוּר חֲגוֹרַת עוֹר עַל מָתְנָיו,‏+ וּמַאֲכָלוֹ הָיָה חֲגָבִים וּדְבַשׁ בַּר.‏+  הוּא הָיָה מַכְרִיז וְאוֹמֵר:‏ ”‏הִנֵּה חָזָק מִמֶּנִּי בָּא אַחֲרַי,‏ אֲשֶׁר אֵינֶנִּי רָאוּי לְהִתְכּוֹפֵף וּלְהַתִּיר אֶת שְׂרוֹכֵי סַנְדָּלָיו.‏+  אֲנִי הִטְבַּלְתִּי אֶתְכֶם בְּמַיִם,‏ אֲבָל הוּא יַטְבִּיל אֶתְכֶם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ”‏.‏+  בַּיָּמִים הָהֵם בָּא יֵשׁוּעַ מִנָּצְרַת אֲשֶׁר בַּגָּלִיל וְנִטְבַּל בַּיַּרְדֵּן עַל־יְדֵי יוֹחָנָן.‏+ 10  מִיָּד לְאַחַר שֶׁעָלָה מִן הַמַּיִם רָאָה אֶת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחִים וְאֶת הָרוּחַ יוֹרֶדֶת כְּיוֹנָה וְנָחָה עָלָיו.‏+ 11  וְקוֹל יָצָא מִן הַשָּׁמַיִם:‏ ”‏אַתָּה בְּנִי אֲהוּבִי,‏ וְרָצוּי אַתָּה בְּעֵינַי”‏.‏+ 12  מִיָּד הֵנִיעָה אוֹתוֹ הָרוּחַ לָלֶכֶת אֶל הַמִּדְבָּר.‏ 13  אַרְבָּעִים יוֹם הָיָה בַּמִּדְבָּר,‏ וְשָׁם נִסָּה אוֹתוֹ הַשָּׂטָן.‏+ הוּא הָיָה עִם חַיּוֹת הַבַּר,‏ וְהַמַּלְאָכִים שֵׁרְתוּהוּ.‏+ 14  לְאַחַר שֶׁנֶּעֱצַר יוֹחָנָן יָצָא יֵשׁוּעַ אֶל הַגָּלִיל+ וְהִכְרִיז אֶת בְּשׂוֹרַת אֱלֹהִים+ 15  בְּאָמְרוֹ:‏ ”‏בָּאָה הָעֵת וְקָרְבָה מַלְכוּת אֱלֹהִים.‏ חִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה+ וְהַאֲמִינוּ בַּבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה”‏.‏ 16  כַּאֲשֶׁר הִתְהַלֵּךְ עַל חוֹף יַם הַגָּלִיל רָאָה אֶת שִׁמְעוֹן וְאֶת אָחִיו שֶׁל שִׁמְעוֹן,‏ אַנְדְּרֵי,‏+ מַשְׁלִיכִים אֶת רִשְׁתוֹתֵיהֶם אֶל הַיָּם,‏+ שֶׁכֵּן הָיוּ דַּיָּגִים.‏+ 17  אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ:‏ ”‏בּוֹאוּ אַחֲרַי,‏ וְאֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם לְדַיָּגֵי אָדָם”‏.‏+ 18  מִיָּד עָזְבוּ אֶת רִשְׁתוֹתֵיהֶם וְהָלְכוּ אַחֲרָיו.‏+ 19  הוּא הָלַךְ קְצָת הָלְאָה וְרָאָה אֶת יַעֲקֹב בֶּן זַבְדַּי וְאֶת אָחִיו יוֹחָנָן,‏ כְּשֶׁהֵם מְתַקְּנִים אֶת רִשְׁתוֹתֵיהֶם בְּסִירָתָם;‏+ 20  מִיָּד קָרָא לָהֶם.‏ הֵם עָזְבוּ אֶת אֲבִיהֶם זַבְדַּי בַּסִּירָה עִם הַפּוֹעֲלִים הַשְּׂכִירִים וְהָלְכוּ אַחֲרָיו.‏ 21  לְאַחַר מִכֵּן נִכְנְסוּ אֶל כְּפַר נַחוּם.‏ בְּשַׁבָּת נִכְנַס מִיָּד לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְהֵחֵל לְלַמֵּד.‏+ 22  הֵם הִשְׁתּוֹמְמוּ עַל דֶּרֶךְ הוֹרָאָתוֹ,‏ כִּי לִמֵּד אוֹתָם כְּבַעַל סַמְכוּת וְלֹא כְּפִי שֶׁלִּמְּדוּ הַסּוֹפְרִים.‏+ 23  בְּאוֹתָהּ עֵת הָיָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּהֶם אִישׁ שֶׁשָּׁלְטָה בּוֹ רוּחַ טְמֵאָה.‏ צָעַק הָאִישׁ וְאָמַר:‏ 24  ‏”‏מָה לָנוּ וּלְךָ,‏ יֵשׁוּעַ הַנָּצַרְתִּי?‏+ בָּאתָ לְהַשְׁמִיד אוֹתָנוּ?‏ אֲנִי יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק מִי אַתָּה — קְדוֹשׁ אֱלֹהִים!‏”‏+ 25  גָּעַר בָּהּ יֵשׁוּעַ וְאָמַר:‏ ”‏שִׁתְקִי וּצְאִי מִמֶּנּוּ!‏”‏ 26  אָז טִלְטְלָה הָרוּחַ הַטְּמֵאָה אֶת הָאִישׁ,‏ צָעֲקָה בְּקוֹל גָּדוֹל וְיָצְאָה מִמֶּנּוּ.‏ 27  הַכֹּל הִשְׁתּוֹמְמוּ מְאוֹד וְהֵחֵלּוּ לוֹמַר אִישׁ לְרֵעֵהוּ:‏ ”‏מָה זֶה?‏ אַף פַּעַם לֹא רָאִינוּ מִישֶׁהוּ מְלַמֵּד כָּךְ!‏ אֲפִלּוּ עַל הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת הוּא מְצַוֶּה בְּסַמְכוּתִיּוּת וְהֵן נִשְׁמָעוֹת לוֹ”‏.‏ 28  עַד מְהֵרָה יָצָא שִׁמְעוֹ בְּכָל רַחֲבֵי אֵזוֹר הַגָּלִיל.‏ 29  מִיָּד לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת הָלְכוּ לְבֵיתָם שֶׁל שִׁמְעוֹן וְאַנְדְּרֵי,‏ וְאִתָּם בָּאוּ גַּם יַעֲקֹב וְיוֹחָנָן.‏+ 30  חֲמוֹתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן+ שָׁכְבָה כְּשֶׁהִיא סוֹבֶלֶת מֵחֹם,‏ וְהֵם מִהֲרוּ לְסַפֵּר לוֹ עַל כָּךְ.‏ 31  הוּא נִגַּשׁ אֵלֶיהָ,‏ הֶחְזִיק בְּיָדָהּ וְהֵקִים אוֹתָהּ.‏ הַחֹם סָר מִמֶּנָּה,‏ וְהִיא הֵחֵלָּה לְשָׁרְתָם.‏ 32  בָּעֶרֶב,‏ אַחֲרֵי שְׁקִיעַת הַחַמָּה,‏ הֵחֵלּוּ לְהָבִיא אֵלָיו אֶת כָּל הַחוֹלִים וְאֶת אֲחוּזֵי הַשֵּׁדִים;‏+ 33  וְכָל הָעִיר הִתְקַהֲלָה מוּל פֶּתַח הַבַּיִת.‏ 34  הוּא רִפֵּא רַבִּים שֶׁהָיוּ חוֹלִים בְּמַחֲלוֹת שׁוֹנוֹת+ וְגֵרֵשׁ שֵׁדִים רַבִּים,‏ אַךְ לֹא הִרְשָׁה לַשֵּׁדִים לְדַבֵּר כִּי יָדְעוּ שֶׁהוּא הַמָּשִׁיחַ.‏* 35  הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר,‏ בְּעוֹד חֹשֶׁךְ,‏ קָם וְיָצָא אֶל מָקוֹם שׁוֹמֵם וְהִתְפַּלֵּל שָׁם.‏+ 36  אַךְ שִׁמְעוֹן וְהָאֲנָשִׁים שֶׁאִתּוֹ חִפְּשׂוּ אוֹתוֹ נִמְרָצוֹת.‏ 37  כַּאֲשֶׁר מָצְאוּ אוֹתוֹ,‏ אָמְרוּ לוֹ:‏ ”‏כֻּלָּם מְחַפְּשִׂים אוֹתְךָ”‏.‏ 38  אָמַר לָהֶם:‏ ”‏בּוֹאוּ נֵלֵךְ מִכָּאן אֶל הָעֲיָרוֹת הַקְּרוֹבוֹת כְּדֵי שֶׁאֲבַשֵּׂר גַּם שָׁם,‏ כִּי לְשֵׁם כָּךְ בָּאתִי”‏.‏+ 39  הוּא הָלַךְ וּבִשֵּׂר בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּהֶם בְּכָל רַחֲבֵי הַגָּלִיל וְגֵרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים.‏+ 40  בָּא אֵלָיו אִישׁ מְצֹרָע,‏ כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וְהִתְחַנֵּן אֵלָיו:‏ ”‏אִם רַק תִּרְצֶה תּוּכַל לְטַהֵר אוֹתִי”‏.‏+ 41  יֵשׁוּעַ נִתְמַלֵּא רַחֲמִים;‏ הוּא הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ,‏ נָגַע בּוֹ וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏אֲנִי רוֹצֶה!‏ הִטָּהֵר”‏.‏+ 42  מִיָּד סָרָה מִמֶּנּוּ הַצָּרַעַת וְהוּא נִטְהַר.‏ 43  יֵשׁוּעַ הִזְהִיר אוֹתוֹ בְּתֹקֶף וּמִהֵר לְשַׁלֵּחַ אוֹתוֹ לְדַרְכּוֹ 44  בְּאָמְרוֹ לוֹ:‏ ”‏אַל תְּסַפֵּר דָּבָר לְאִישׁ,‏ אַךְ לֵךְ וְהֵרָאֵה לִפְנֵי הַכֹּהֵן וְהַקְרֵב עַל הִטַּהֲרוּתְךָ אֶת מָה שֶׁצִּוָּה מֹשֶׁה,‏+ לְעֵדוּת לָהֶם”‏.‏+ 45  אֶלָּא שֶׁלְּאַחַר שֶׁהָלַךְ מִשָּׁם הָאִישׁ,‏ הֵחֵל לְסַפֵּר וּלְהָפִיץ בָּרַבִּים אֶת הַדָּבָר.‏ לָכֵן יֵשׁוּעַ לֹא יָכוֹל הָיָה עוֹד לְהִכָּנֵס בְּגָלוּי לְשׁוּם עִיר,‏ אֶלָּא נִשְׁאַר מִחוּץ לֶעָרִים בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹמֵמִים.‏ לַמְרוֹת זֹאת,‏ מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת הוֹסִיפוּ לָבוֹא אֵלָיו.‏+

הערות שוליים

ראה נספח א5‏.‏
או ”‏שוקעו”‏.‏
או אולי ”‏כי ידעו מי הוא”‏.‏