ישעיהו 48‏:1‏-22

  • יהוה גוער בישראל ומטהר אותו ‏(‏1–11‏)‏

  • יהוה יפעל נגד בבל ‏(‏12–16א‏)‏

  • אלוהים מלמדנו לתועלתנו ‏(‏16ב–19‏)‏

  • ‏”‏צאו מבבל!‏”‏ ‏(‏20–22‏)‏

מח  שִׁמְעוּ זֹאת,‏ בֵּית יַעֲקֹב,‏הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל+וַאֲשֶׁר יָצְאוּ מִמֵּי יְהוּדָה,‏*הַנִּשְׁבָּעִים בְּשֵׁם יְהֹוָה+וְהַקּוֹרְאִים אֶל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏אַךְ לֹא בֶּאֱמֶת וְלֹא בִּצְדָקָה.‏+   כִּי הֵם נִקְרָאִים עַל שֵׁם עִיר הַקֹּדֶשׁ+וּמְבַקְּשִׁים אֶת תְּמִיכַת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏+אֲשֶׁר יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ.‏   ‏”‏אֶת הַדְּבָרִים הַקּוֹדְמִים* אָמַרְתִּי לָכֶם לִפְנֵי זְמַן רַב.‏ מִפִּי הֵם יָצְאוּ,‏וְהִשְׁמַעְתִּי אוֹתָם.‏+ פִּתְאוֹם פָּעַלְתִּי,‏ וְהֵם בָּאוּ.‏+   מִכֵּיוָן שֶׁיָּדַעְתִּי כַּמָּה עַקְשָׁן אַתָּה‏— שֶׁעָרְפְּךָ גִּיד בַּרְזֶל וּמִצְחֲךָ נְחֹשֶׁת+ —‏   אָמַרְתִּי לְךָ לִפְנֵי זְמַן רַב.‏ לִפְנֵי בּוֹא הַדָּבָר,‏ הִשְׁמַעְתִּיו לְךָ,‏פֶּן תֹּאמַר,‏ ’‏הָאֱלִיל שֶׁלִּי עָשָׂה זֹאת;‏הַפֶּסֶל וְצֶלֶם הַמַּתֶּכֶת* שֶׁלִּי צִוּוּ זֹאת’‏.‏   שָׁמַעְתָּ וְרָאִיתָ אֶת כָּל זֹאת.‏ הַאִם לֹא תַּכְרִיזוּ עַל כָּךְ?‏+ מֵעַתָּה אֲנִי מַשְׁמִיעַ לְךָ דְּבָרִים חֲדָשִׁים,‏+סוֹדוֹת נְצוּרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם.‏   רַק כָּעֵת הֵם נִבְרָאִים,‏ וְלֹא מִזְּמַן,‏דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא שְׁמַעְתֶּם לִפְנֵי הַיּוֹם,‏פֶּן תֹּאמַר,‏ ’‏הִנֵּה הֵם כְּבָר יְדוּעִים לִי’‏.‏   לֹא,‏ לֹא שָׁמַעְתָּ,‏+ לֹא יָדַעְתָּ,‏וּבֶעָבָר לֹא נִפְתְּחוּ אָזְנֶיךָ.‏ כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה בּוֹגְדָנִי עַד מְאוֹד,‏+וּפוֹשֵׁעַ* נִקְרֵאתָ מִלֵּדָה.‏+   אַךְ לְמַעַן שְׁמִי אֲרַסֵּן אֶת כַּעֲסִי;‏+לְמַעַן תְּהִלָּתִי אֲרַסֵּן אֶת עַצְמִי כְּלַפֶּיךָ,‏וְלֹא אַכְרִית אוֹתְךָ.‏+ 10  הִנֵּה צָרַפְתִּי אוֹתְךָ,‏ אַךְ לֹא כְּכֶסֶף.‏+ בָּחַנְתִּי* אוֹתְךָ בְּכוּר הַסֵּבֶל.‏+ 11  לְמַעֲנִי,‏ לְמַעֲנִי אֶפְעַל,‏+כִּי אֵיךְ אוּכַל לְהַרְשׁוֹת שֶׁאֲחֻלַּל?‏+ אֶת כְּבוֹדִי אֵינִי נוֹתֵן לְאַחֵר.‏* 12  הַקְשֵׁב לִי,‏ יַעֲקֹב,‏ וְיִשְׂרָאֵל,‏ אֲשֶׁר לוֹ קָרָאתִי.‏ אֲנִי אוֹתוֹ אֶחָד.‏+ אֲנִי הָרִאשׁוֹן;‏ אֲנִי גַּם הָאַחֲרוֹן.‏+ 13  יָדִי שֶׁלִּי הִנִּיחָה אֶת יְסוֹד הָאָרֶץ,‏+וִימִינִי פָּרְשָׂה אֶת הַשָּׁמַיִם.‏+ בְּקָרְאִי אֲלֵיהֶם,‏ עוֹמְדִים הֵם יַחְדָּו.‏ 14  הִקָּבְצוּ כֻּלְּכֶם וְהַקְשִׁיבוּ.‏ מִי בָּהֶם הוֹדִיעַ עַל דְּבָרִים אֵלֶּה?‏ יְהֹוָה אָהַב אוֹתוֹ.‏+ הוּא יַעֲשֶׂה אֶת חֶפְצוֹ נֶגֶד בָּבֶל,‏+וּזְרוֹעוֹ תָּבוֹא נֶגֶד הַכַּשְׂדִּים.‏+ 15  אֲנִי,‏ אֲנִי דִּבַּרְתִּי,‏ וַאֲנִי קָרָאתִי לוֹ.‏+ הֵבֵאתִי אוֹתוֹ,‏ וְדַרְכּוֹ תַּצְלִיחַ.‏+ 16  קִרְבוּ אֵלַי וְשִׁמְעוּ זֹאת.‏ מִן הַהַתְחָלָה לֹא דִּבַּרְתִּי בַּסֵּתֶר.‏+ מִן הָעֵת שֶׁקָּרָה הַדָּבָר הָיִיתִי שָׁם”‏.‏ וְכָעֵת אֲדֹנָי יְהֹוָה שְׁלָחַנִי,‏ וְרוּחוֹ.‏* 17  כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה,‏ גּוֹאַלְךָ,‏ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל:‏+ ‏”‏אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ,‏מְלַמֶּדְךָ לְתוֹעַלְתְּךָ,‏*+מַדְרִיכְךָ בַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ עָלֶיךָ לָלֶכֶת.‏+ 18  אִם רַק תַּקְשִׁיב לְמִצְווֹתַי,‏+ יִהְיֶה כְּנָהָר שְׁלוֹמְךָ+וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם!‏+ 19  זַרְעֲךָ* יִהְיֶה רַב כַּחוֹלוְצֶאֱצָאֶיךָ כְּגַרְגִּירָיו.‏+ שְׁמָם לֹא יִכָּרֵת וְלֹא יִשָּׁמֵד מִלְּפָנַי”‏.‏ 20  צְאוּ מִבָּבֶל!‏+ בִּרְחוּ מִן הַכַּשְׂדִּים!‏ הוֹדִיעוּ זֹאת בִּתְרוּעַת שִׂמְחָה!‏ הַכְרִיזוּ זֹאת!‏+ הַשְׁמִיעוּ זֹאת עַד קְצוֹת הָאָרֶץ.‏+ אִמְרוּ:‏ ”‏גָּאַל יְהֹוָה אֶת עַבְדּוֹ יַעֲקֹב.‏+ 21  הֵם לֹא צָמְאוּ כַּאֲשֶׁר הוֹלִיכָם בִּמְקוֹמוֹת חֲרֵבִים.‏+ הוּא גָּרַם לְמַיִם לִזְרֹם מִן הַצּוּר עֲבוּרָם;‏בִּקֵּעַ צוּר וְגָרַם לְמַיִם לִפְרֹץ הַחוּצָה”‏.‏+ 22  ‏”‏אֵין שָׁלוֹם”‏,‏ אוֹמֵר יְהֹוָה,‏ ”‏לָרְשָׁעִים”‏.‏+

הערות שוליים

או אולי ”‏ואשר נולדו מיהודה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏הראשונות”‏.‏
או ”‏והצלם היצוק”‏.‏
או ”‏וחוטא”‏.‏
או ”‏ניסיתי”‏.‏ או אולי ”‏בחרתי”‏.‏
או ”‏את כבודי איני חולק עם אחר”‏.‏
או ”‏יחד עם רוחו”‏.‏
או ”‏לטובתך”‏.‏
או ”‏צאצאיך”‏.‏