הושע 2‏:1‏-23

  • עונשה של ישראל הלא נאמנה ‏(‏1–13‏)‏

  • יהוה מוכן לקבל את ישראל בחזרה כאשתו ‏(‏14–23‏)‏

    • ‏”‏תקראי לי אישי”‏ ‏(‏16‏)‏

ב  ‏”‏אִמְרוּ לַאֲחֵיכֶם,‏ ’‏עַמִּי!‏’‏*+ וּלְאַחְיוֹתֵיכֶם,‏ ’‏רֻחֲמָה!‏’‏*+   הַאֲשִׁימוּ אֶת אִמְּכֶם;‏ הַאֲשִׁימוּ אוֹתָהּ,‏כִּי הִיא אֵינָהּ אִשְׁתִּי+ וְאָנוֹכִי אֵינִי בַּעֲלָהּ.‏* עָלֶיהָ לְהָסִיר אֶת זְנוּנֶיהָ* מֵעָלֶיהָוְאֶת נִאוּפֶיהָ מִבֵּין שָׁדֶיהָ,‏   פֶּן אַפְשִׁיטֶהָ וְאֶעֱשֶׂה אוֹתָהּ עֵירֻמָּה וְאַצִּיגֶהָ כִּבְיוֹם הִוָּלְדָהּ,‏וְאֶעֱשֶׂה אוֹתָהּ כְּמִדְבָּרוְאֶהֱפֹךְ אוֹתָהּ לְאֶרֶץ צְחִיחָהוְאָמִית אוֹתָהּ בַּצָּמָא.‏   וְעַל בָּנֶיהָ לֹא אֲרַחֵם,‏כִּי בְּנֵי זְנוּנִים* הֵם.‏   כִּי זָנְתָה* אִמָּם.‏+ זוֹ אֲשֶׁר הָרְתָה אוֹתָם הִתְנַהֲגָה בְּצוּרָה מְבִישָׁה,‏+ כִּי אָמְרָה,‏‏’‏אֵלֵךְ אַחֲרֵי מְאַהֲבַי מְלֵאֵי הַתְּשׁוּקָה,‏+נוֹתְנֵי לַחְמִי וּמֵימַי,‏צַמְרִי וּפִשְׁתָּנִי,‏ שַׁמְנִי וּמַשְׁקְאוֹתַי’‏.‏   לָכֵן אֶחְסֹם אֶת דַּרְכֵּךְ בִּמְשׂוּכַת* קוֹצִים;‏וְאָקִים גֶּדֶר אֶבֶן נֶגְדָּהּ,‏וְהִיא לֹא תּוּכַל לִמְצֹא אֶת נְתִיבוֹתֶיהָ.‏   הִיא תִּרְדֹּף אַחַר מְאַהֲבֶיהָ מְלֵאֵי הַתְּשׁוּקָה,‏ אַךְ לֹא תַּשִּׂיגֵם;‏+הִיא תְּחַפְּשֵׂם,‏ אַךְ לֹא תִּמְצָאֵם.‏ וְאָז הִיא תֹּאמַר,‏ ’‏אָשׁוּב לִי אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן,‏+כִּי טוֹב הָיָה לִי אָז מֵעַתָּה’‏.‏+   וְהִיא לֹא הִכִּירָה בְּכָךְ שֶׁאֲנִי נָתַתִּי לָהּ אֶת הַדָּגָן,‏+ אֶת הַיַּיִן הֶחָדָשׁ וְאֶת הַשֶּׁמֶן,‏וַאֲנִי נָתַתִּי לָהּ כֶּסֶף בְּשֶׁפַעוְזָהָב,‏ אֲשֶׁר הֵם הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶם לַבַּעַל.‏+   ‏’‏לָכֵן אָשׁוּב,‏ וְאֶקַּח אֶת דְּגָנִי בְּעִתּוֹוְאֶת יֵינִי הֶחָדָשׁ בְּמוֹעֲדוֹ,‏+וְאֶחְטֹף אֶת צַמְרִי וְאֶת פִּשְׁתָּנִי אֲשֶׁר נוֹעֲדוּ לְכִסּוּי עֶרְוָתָהּ.‏ 10  כָּעֵת אֶחְשֹׂף אֶת מְבוּשֶׁיהָ לְעֵינֵי מְאַהֲבֶיהָ מְלֵאֵי הַתְּשׁוּקָה,‏וְאִישׁ לֹא יַצִּיל אוֹתָהּ מִיָּדִי.‏+ 11  אַשְׁבִּית אֶת כָּל שִׂמְחָתָהּ,‏אֶת חַגֶּיהָ,‏ אֶת רָאשֵׁי חֳדָשֶׁיהָ,‏+ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ וְאֶת כָּל מוֹעֲדֶיהָ.‏ 12  וְאֶהֱרֹס אֶת גְּפָנֶיהָ וְאֶת עֲצֵי תְּאֵנָתָהּ,‏ אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם אָמְרָה:‏ ‏”‏אֵלֶּה שְׂכָרִי,‏ אֲשֶׁר נָתְנוּ לִי מְאַהֲבַי מְלֵאֵי הַתְּשׁוּקָה”‏;‏אֶהֱפֹךְ אוֹתָם לְיַעַר,‏וְחַיּוֹת הַשָּׂדֶה יֹאכְלוּ אוֹתָם.‏ 13  אֶדְרֹשׁ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן מִמֶּנָּה עַל הַיָּמִים שֶׁבָּהֶם הִקְטִירָה לְצַלְמֵי הַבְּעָלִים,‏+כַּאֲשֶׁר הִתְקַשְּׁטָה בְּטַבְּעוֹתֶיהָ וּבְתַכְשִׁיטֶיהָ וְרָדְפָה אַחַר מְאַהֲבֶיהָ מְלֵאֵי הַתְּשׁוּקָה,‏וְאוֹתִי שָׁכְחָה’‏,‏+ מַכְרִיז יְהֹוָה.‏ 14  ‏’‏לָכֵן אֲשַׁכְנֵעַ אוֹתָהּ,‏אוֹלִיךְ אוֹתָהּ אֶל הַמִּדְבָּרוַאֲדַבֵּר עַל לִבָּהּ.‏ 15  אָשִׁיב לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִן הָעֵת הַהִיא וָהָלְאָה,‏+וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר+ כְּפֶתַח לְתִקְוָה;‏הִיא תַּעֲנֶה שָׁם כְּבִימֵי נְעוּרֶיהָ,‏כִּבְיוֹם עֲלוֹתָהּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם.‏+ 16  וּבַיּוֹם הַהוּא’‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה,‏‏’‏תִּקְרְאִי לִי אִישִׁי,‏ וְלֹא תִּקְרְאִי לִי עוֹד בַּעֲלִי’‏.‏* 17  ‏’‏אָסִיר אֶת שְׁמוֹת צַלְמֵי הַבַּעַל מִפִּיהָ,‏+וְהֵם לֹא יִזָּכְרוּ עוֹד בִּשְׁמָם.‏+ 18  וְאֶכְרֹת לָהֶם בְּרִית בַּיּוֹם הַהוּא עִם חַיּוֹת הַשָּׂדֶה+וְעִם עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם וְעִם רִמְשֵׂי הָאֲדָמָה;‏+וְאָסִיר מִן הָאָרֶץ קֶשֶׁת וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה,‏+וְאֶגְרֹם לָהֶם לִשְׁכַּב* בְּבִטְחָה.‏+ 19  וְאֶתְאָרֵס לָךְ לְעוֹלָם;‏וְאֶתְאָרֵס לָךְ בְּצֶדֶק* וּבְמִשְׁפָּט,‏בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים.‏+ 20  אֶתְאָרֵס לָךְ בְּנֶאֱמָנוּת,‏וְאָכֵן תַּכִּירִי אֶת יְהֹוָה’‏.‏+ 21  ‏’‏בַּיּוֹם הַהוּא אֶעֱנֶה’‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה,‏‏’‏אֶעֱנֶה לַשָּׁמַיִם,‏וְהֵם יַעֲנוּ לָאָרֶץ;‏+ 22  וְהָאָרֶץ תַּעֲנֶה לַדָּגָן וְלַיַּיִן הֶחָדָשׁ וְלַשֶּׁמֶן;‏וְהֵם יַעֲנוּ לְיִזְרְעֶאל.‏*+ 23  אֶזְרַע לִי אוֹתָהּ כְּזֶרַע בָּאָרֶץ,‏+וַאֲרַחֵם עַל זוֹ אֲשֶׁר לֹא רֻחֲמָה;‏*וְאֹמַר לְאֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא עַמִּי הֵם:‏* ”‏עַמִּי אַתֶּם”‏,‏+וְהֵם יֹאמְרוּ:‏ ”‏אַתָּה אֱלֹהַי”‏’‏”‏.‏+

הערות שוליים

ראה הוש א׳:‏6‏.‏
ראה הוש א׳:‏9‏.‏
נה״מ,‏ ”‏אִישָׁהּ”‏,‏ האיש שלה.‏
או ”‏פריצותה;‏ הפקרותה”‏.‏
או ”‏פריצות;‏ הפקרות”‏.‏
או ”‏נהגה בפריצות (‏בהפקרות)‏”‏.‏
או ”‏בגדר”‏.‏
מלשון האל בעל.‏
או ”‏ואתן להם לחיות”‏.‏
או ”‏בצדקה”‏.‏
פירושו ”‏האל יזרע”‏.‏
ראה הוש א׳:‏6‏.‏
ראה הוש א׳:‏9‏.‏