איוב 1:1-22
א אִישׁ הָיָה בְּאֶרֶץ עוּץ, אִיּוֹב* שְׁמוֹ.+ וְהָאִישׁ הַהוּא הָיָה תָּם* וְיָשָׁר,+ וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרַע.+
2 וְנוֹלְדוּ לוֹ שִׁבְעָה בָּנִים וְשָׁלוֹשׁ בָּנוֹת.
3 וּמִקְנֵהוּ הָיָה שִׁבְעַת אֲלָפִים כְּבָשִׂים, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים גְּמַלִּים, אֶלֶף בָּקָר* וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אֲתוֹנוֹת, וַעֲבָדִים רַבִּים מְאוֹד, וְהָאִישׁ הַהוּא הָיָה הַגָּדוֹל מִכָּל בְּנֵי הַמִּזְרָח.
4 כָּל אֶחָד מִבָּנָיו נָהַג לַעֲרֹךְ מִשְׁתֶּה בְּבֵיתוֹ, אִישׁ אִישׁ בְּיוֹמוֹ.* וְהֵם הָיוּ מַזְמִינִים אֶת שְׁלוֹשׁ אַחְיוֹתֵיהֶם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת עִמָּם.
5 בְּסִיּוּם סֶבֶב יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה נָהַג אִיּוֹב לִשְׁלֹחַ וְלִקְרֹא לָהֶם כְּדֵי לְקַדְּשָׁם. וְהוּא הָיָה מַשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וּמַעֲלֶה עוֹלוֹת+ עֲבוּר כָּל אֶחָד מֵהֶם. כִּי אִיּוֹב אָמַר: ”אוּלַי חָטְאוּ בָּנַי וְקִלְּלוּ אֶת אֱלֹהִים בִּלְבָבָם”. כָּכָה עָשָׂה אִיּוֹב תָּמִיד.+
6 וְהִגִּיעַ הַיּוֹם שֶׁבּוֹ נִכְנְסוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים*+ לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי יְהֹוָה,+ וְגַם הַשָּׂטָן+ נִכְנַס בֵּינֵיהֶם.+
7 וִיהֹוָה אָמַר אֶל הַשָּׂטָן: ”מֵאַיִן בָּאתָ?” הֵשִׁיב הַשָּׂטָן לִיהֹוָה: ”מִשִּׁיטוּט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלְּכוּת בָּהּ”.+
8 אָמַר יְהֹוָה אֶל הַשָּׂטָן: ”הַאִם שַׂמְתָּ לִבְּךָ לְעַבְדִּי אִיּוֹב? אֵין כָּמוֹהוּ בָּאָרֶץ; אִישׁ תָּם* וְיָשָׁר,+ יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרַע”.
9 הֵשִׁיב הַשָּׂטָן לִיהֹוָה וְאָמַר: ”הַאִם לְחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב אֶת אֱלֹהִים?+
10 הַאִם לֹא שַׂמְתָּ מְשׂוּכַת* הֲגָנָה סְבִיבוֹ+ וּסְבִיב בֵּיתוֹ וּסְבִיב כָּל אֲשֶׁר לוֹ? אֶת מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ,+ וּמִקְנֵהוּ פָּרַץ בָּאָרֶץ.
11 אוּלָם שְׁלַח נָא אֶת יָדְךָ וְהַכֵּה אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ, וְהוּא לְלֹא סָפֵק יְקַלֶּלְךָ אֶל מוּל פָּנֶיךָ”.
12 אָמַר יְהֹוָה אֶל הַשָּׂטָן: ”הִנֵּה כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיָדְךָ.* רַק אֵלָיו אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ!” וְאָז יָצָא הַשָּׂטָן מִלִּפְנֵי יְהֹוָה.*+
13 וּבַיּוֹם שֶׁבּוֹ הָיוּ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים יַיִן בְּבֵית אֲחִיהֶם הַבְּכוֹר,+
14 בָּא אֶל אִיּוֹב שָׁלִיחַ וְאָמַר: ”הַבָּקָר הָיוּ חוֹרְשִׁים וְהָאֲתוֹנוֹת רָעוּ לְיָדָם,
15 וְאָז תָּקְפוּ בְּנֵי שְׁבָא וְלָקְחוּ אוֹתָם, וְאֶת הַמְּשָׁרְתִים הָרְגוּ בַּחֶרֶב. וְנִמְלַטְתִּי רַק אֲנִי לְבַדִּי לְסַפֵּר לְךָ”.
16 בְּעוֹדוֹ מְדַבֵּר, בָּא אַחֵר וְאָמַר: ”אֵשׁ אֱלֹהִים* נָפְלָה מִן הַשָּׁמַיִם וּבָעֲרָה בְּקֶרֶב הַצֹּאן וְהַמְּשָׁרְתִים וְאָכְלָה אוֹתָם! וְנִמְלַטְתִּי רַק אֲנִי לְבַדִּי לְסַפֵּר לְךָ”.
17 בְּעוֹדוֹ מְדַבֵּר, בָּא אַחֵר וְאָמַר: ”הַכַּשְׂדִּים+ הִתְחַלְּקוּ לִשְׁלוֹשָׁה גְּדוּדִים וּפָשְׁטוּ עַל הַגְּמַלִּים וְלָקְחוּ אוֹתָם, וְאֶת הַמְּשָׁרְתִים הָרְגוּ בַּחֶרֶב. וְנִמְלַטְתִּי רַק אֲנִי לְבַדִּי לְסַפֵּר לְךָ”.
18 בְּעוֹדוֹ מְדַבֵּר, בָּא אַחֵר וְאָמַר: ”בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ הָיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים יַיִן בְּבֵית אֲחִיהֶם הַבְּכוֹר.
19 וְהִנֵּה בָּאָה רוּחַ גְּדוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר וְהִכְּתָה אֶת אַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת, וְהוּא נָפַל עַל הַצְּעִירִים וְהֵם נֶהֶרְגוּ. וְנִמְלַטְתִּי רַק אֲנִי לְבַדִּי לְסַפֵּר לְךָ”.
20 וְאִיּוֹב קָם וְקָרַע אֶת בִּגְדּוֹ וְגָזַז אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ; וְהוּא נָפַל אַרְצָה וְהִשְׁתַּחֲוָה
21 וְאָמַר:
”עֵירֹם יָצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי,וְעֵירֹם אָשׁוּב לְשָׁם.+
יְהֹוָה נָתַן,+ וִיהֹוָה לָקַח.
יְהִי שֵׁם יְהֹוָה מְבֹרָךְ”.
22 בְּכָל זֹאת לֹא חָטָא אִיּוֹב וְלֹא הֶאֱשִׁים אֶת אֱלֹהִים בְּדָבָר רַע.*
הערות שוליים
^ ייתכן שפירושו ”מושא לאיבה; מושא לעוינות”.
^ או ”ללא דופי; בעל תומה; יושרה”.
^ נה״מ, ”חמש מאות צמד בקר”.
^ או ”בביתו של כל אחד מהם בתורו”.
^ צירוף המתייחס למלאכים, בניו השמימיים של אלוהים.
^ או ”ללא דופי; בעל תומה; יושרה”.
^ ”משוכה”: גדר חיה.
^ או ”בשליטתך”.
^ נה״מ, ”מעם פני יהוה”.
^ או אולי ”ברק”.
^ או ”לא ייחס לאלוהים דבר בלתי הולם; חסר טעם”. נה״מ, ”תִּפְלָה”.
