על מה אתה חושב כשאתה שומע את המילים ”הקץ קרוב”? האם אתה חושב על אסטרואיד שפוגע בכדור הארץ ומוחק את המין האנושי? או האם אתה מדמיין אסון אקולוגי או מלחמת עולם שלישית? תרחישים אלה מעוררים תגובות שונות — מצד אחד חשש ופחד, ומצד שני סקפטיות ואף לגלוג.‏

המקרא מציין חד וחלק: ’הקץ יבוא’ (‏מתי כ”ד:14‏). מאורע זה נקרא גם ”מלחמת היום הגדול של האלוהים” ו”הר מגידון” (‏ההתגלות ט”ז:14,‏ 16‏). קיים בלבול רב בנושא, והתפתחו שלל תפיסות דתיות משונות וקודרות. אולם המקרא מספק מידע ברור בנוגע לקץ — הוא מבהיר אילו תפיסות נכונות ואילו לא. דבר־אלוהים גם מסייע לנו לדעת בבירור אם הקץ אכן קרוב. וחשוב מכול, הוא מלמד אותנו מה עלינו לעשות כדי להינצל. אך תחילה נפריך כמה תפיסות מוטעות, נבין מה כוונת המונח ”הקץ” ונלמד מהי האמת לגביו על־פי המקרא.‏

1. הקץ אינו השמדה של כדור הארץ באש וגופרית.‏

   המקרא מציין: ”[אלוהים] יסד ארץ על מכוניה; בל תימוט עולם ועד” (‏תהלים ק”ד:5‏). פסוק זה ופסוקים אחרים נוסכים בנו את הביטחון שאלוהים לעולם לא ישמיד את כדור הארץ או יניח לאיש להחריבו (‏קהלת א’:4;‏ ישעיהו מ”ה:18‏).‏

2. הקץ אינו מאורע אקראי ובלתי מתוכנן.‏

   על־פי המקרא, אלוהים קבע מועד מוגדר לביאת הקץ. הכתוב מציין: ”את היום ההוא או את השעה ההיא אין איש יודע, גם לא המלאכים בשמיים וגם לא הבן, אלא האב. שימו לב והיו ערניים, כי אינכם יודעים מתי תבוא העת ההיא” (‏מרקוס י”ג:32, 33‏). מילים אלה מראות שאלוהים (”האב”) קבע את המועד המדויק שבו הוא יביא את הקץ.‏

3. הקץ לא יתרחש כתוצאה מפעולות האדם או מפגיעת עצמים מהחלל.‏

   מה יסמן את פרוץ הקץ? בספר ההתגלות י”ט:11 נאמר: ”ראיתי את השמיים פתוחים, והנה סוס לבן והיושב עליו נקרא נאמן ואמיתי”. פסוק 19 מציין: ”ראיתי את חיית הפרא ואת מלכי הארץ וצבאותיהם נאספים להילחם ביושב על הסוס ובצבאו” (‏ההתגלות י”ט:11–21‏). אומנם הפסוקים מנוסחים בלשון סמלית, אך ניתן להסיק מהם שאלוהים ישלח צבא של יצורים רוחניים כדי למגר את אויביו.‏

1. הקץ לממשלות האדם הכושלות.‏

   המקרא מבטיח שאלוהים יקים ”מלכות [ממשלה] שלא תחרב לעולם. מלכות זו לא תעבור לעם אחר. היא תפורר את כל המלכויות האלה ותשים  להן קץ והיא תקום לעולם” (‏דניאל ב’:44‏). כפי שהוסבר בנקודה 3, בבוא הקץ יושמדו ”מלכי הארץ וצבאותיהם” שייאספו כדי ”להילחם ביושב על הסוס ובצבאו” (‏ההתגלות י”ט:19‏).‏

2. הקץ למלחמות, לאלימות ולאי־צדק.‏

   אלוהים ’ישבית מלחמות עד קצה הארץ’ (‏תהלים מ”ו:10‏). ”ישרים ישכנו ארץ, ותמימים ייוותרו בה. ורשעים מארץ ייכרתו; ובוגדים יסחו [ייעקרו] ממנה” (‏משלי ב’:21, 22‏). ”הנני עושה הכול חדש” (‏ההתגלות כ”א:4, 5‏).‏

3. הקץ לדתות שלא עשו את רצון אלוהים ואכזבו את בני האדם.‏

   ‏”הנביאים ניבאו בשקר; והכוהנים יִרדו [נהגו ברודנות] ... ומה תעשו לאחריתה?”, כלומר מה תעשו כשיבוא הקץ? (‏ירמיהו ה’:31‏) ”רבים יאמרו לי ביום ההוא: ’אדוננו, אדוננו, האם לא ניבאנו בשמך וגירשנו שדים בשמך ועשינו גבורות רבות בשמך?’ אך אז אודיע להם: מעולם לא הכרתי אתכם! סורו ממני, עושי רשע!” (‏מתי ז’:21–23‏).‏

4. הקץ לעושי הרע ותומכיהם.‏

   ישוע המשיח אמר: ”זהו הבסיס למשפט: האור בא אל העולם; אך בני האדם אהבו את החושך ולא את האור, שכן מעשיהם היו רעים” (‏יוחנן ג’:19‏). המקרא מספר על השמדה כלל־עולמית שאירעה בימיו של נוח הצדיק. ’העולם דאז הושמד כאשר הוצף במים. אך על־ידי אותו הדבר שמורים השמיים והארץ הנוכחיים לאש, ואצורים הם עד ליום דינם והשמדתם של הרשעים’ (‏פטרוס ב’. ג’:5–7‏).‏

שים לב ש’יום הדין וההשמדה’ הקרב ובא מושווה להשמדת ”העולם” בימי נוח. איזה עולם הושמד באותם ימים? לא היה זה כדור הארץ, אלא היו אלה ”הרשעים”, אויבי אלוהים, שהושמדו. בדומה לכך, ב’יום הדין’ שיביא אלוהים בקרוב, הוא ימחה את מי שבחרו להיות אויביו. אך משרתי אלוהים הנאמנים ייוותרו בחיים, כפי שהיה במקרה של נוח ומשפחתו (‏מתי כ”ד:37–42‏).‏

תאר לעצמך עד כמה נפלא יהיה עולמנו לאחר שיבטל אלוהים את כל ההשפעות הרעות! אין ספק שמה שהמקרא מלמד בנוגע לקץ הוא בשורה טובה ולא מרה. עם זאת, אולי אתה תוהה: ’האם המקרא אומר מתי יבוא הקץ? האם הוא באמת קרוב? איך אוכל להינצל?’‏