מאילו סיבות ניתן לבטוח במקרא
4. דיוק מדעי
המדע עבר עד כה כברת דרך עצומה, ותיאוריות ישנות פינו מקומן לתיאוריות חדשות. מה שנתפס בעבר כעובדה, נחשב כיום למיתוס, ולא אחת יוצאים נוסחים מתוקנים של ספרי לימוד מדעיים.
המקרא אינו ספר לימוד מדעי. אולם בכל הנוגע לנושאים מדעיים, ראוי המקרא לתשומת לב לא רק בגלל מה שהוא אומר, אלא גם בגלל מה שאין הוא אומר.
חף מתפיסות בלתי מדעיות.
בימי קדם היו אמונות מוטעות שנחשבו בעיני רבים כאמת לאמיתה. בעבר האמינו שהארץ שטוחה ונתמכת על־ידי חומרים או עצמים מוחשיים. הרבה לפני שהמדע למד על התפשטותן ומניעתן של מחלות, השתמשו הרופאים בשיטות שבמקרה הטוב היו לא־יעילות, ובמקרה הגרוע קטלניות. אבל אף לא פעם אחת, בלמעלה מ־100,1 פרקיו, אין המקרא תומך בשום דעה בלתי מדעית או בטיפולים מזיקים.
אמירות מדויקות מבחינה מדעית.
לפני כ־500,3 שנה ציין המקרא שהארץ תלויה ”על בלימה” (איוב כ״ו:7). במאה השמינית לפה״ס דיבר ישעיהו מפורשות על ”חוג [עיגול] הארץ” (ישעיהו מ׳:22). ארץ כדורית תלויה בחלל ריק ללא כל אמצעי תמיכה גשמי או גלוי לעין — האין תיאור זה נשמע עכשווי להפליא?
תורת משה, שנכתבה בערך ב־1500 לפה״ס, הכילה חוקים מפורטים הנוגעים לבידוד חולים, לטיפול בגופות מתים ולסילוק פסולת (ויקרא י״ג:1–5; במדבר י״ט:1–13; דברים כ״ג:14, 15).
בעזרת טלסקופים רבי־עוצמה הגיעו המדענים למסקנה שליקום הייתה ”לידה” פתאומית. לא כל המדענים אוהבים את המסקנה העולה מכך. פרופסור אחד כתב: ”יקום שהייתה לו התחלה נראה כתובע סיבה ראשונה; שהרי מי יכול להעלות בדעתו תוצאה כזו ללא סיבה מספקת?” אך עוד הרבה לפני המצאת הטלסקופים נאמר בפשטות בפסוק הראשון בתנ״ך: ”בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ” (בראשית א׳:1).
המקרא הקדים בהרבה את זמנו ואמר שהארץ עגולה ותלויה ”על בלימה”
על אף היותו ספר עתיק יומין הנוגע בנושאים רבים, אין המקרא מכיל אי־דיוקים מדעיים. האם ספר כזה אינו ראוי לכל הפחות לתשומת לבנו? *
^ ס׳ 9 לדוגמאות נוספות בנוגע לדיוקו המדעי של המקרא, ראה עמודים 18–21 בחוברת ספר לכל אדם, שיצאה לאור מטעם עדי־יהוה.