בשנת 1949 היגר אבי מגרמניה לאוסטרליה כדי לחפש עבודה בתעשיות הכרייה וייצור האנרגיה.‏ הוא התיישב באזור כפרי במדינת ויקטוריה.‏ שם נישא לאמי,‏ ובשנת 1953 נולדתי.‏

כעבור מספר שנים החלה אמי ללמוד את המקרא בסיועם של עדי־יהוה,‏ ולכן אמיתות המקרא מהוות חלק מזיכרונותיי המוקדמים ביותר.‏ אך אבי לא היה מוכן לקבל אף דת.‏ הוא הפך לאדם אלים ומאיים ואמי פחדה ממנו מאוד.‏ היא המשיכה ללמוד את המקרא בחשאי והחלה לאהוב את מה שהוא מלמד.‏ כשאבי לא היה בבית,‏ היא שיתפה אותי ואת אחותי במה שלמדה.‏ היא סיפרה לנו על גן העדן העתידי עלי אדמות ואמרה לנו שנוכל להיות מאושרים אם ננהג על־פי אמות המידה המקראיות (‏תהלים ל״ז:‏10,‏ 29;‏ ישעיהו מ״ח:‏17‏)‏.‏

כשהייתי בן 18 הרגשתי שאני חייב לעזוב את הבית בשל התנהגותו האלימה של אבי.‏ אף שהאמנתי בדברים שלימדה אותי אמי מהמקרא,‏ לא הערכתי את חשיבותו,‏ ולכן לא יישמתי את עצותיו בחיי.‏ התחלתי לעבוד בתור חשמלאי במכרות פחם.‏ בגיל 20 התחתנתי.‏ לאחר שלוש שנים נולדה בתנו הראשונה,‏ ושקלתי מחדש מה הם הדברים החשובים בחיי.‏ ידעתי שהמקרא יכול לעזור למשפחתנו,‏ ולכן התחלתי ללמוד את המקרא עם אחד מעדי־יהוה.‏ אך אשתי התנגדה מאוד לעדי־יהוה.‏ כשנכחתי באחת מאסיפותיהם,‏ היא הציבה בפניי אולטימטום — להפסיק ללמוד את המקרא או לעזוב את המשפחה.‏ נכנעתי בחוסר אונים לדרישותיה וניתקתי את הקשר עם עדי־יהוה.‏ מאוחר יותר התחרטתי על שלא פעלתי בדרך שידעתי שהיא הנכונה.‏

יום אחד חשפו אותי עמיתיי לעבודה לפורנוגרפיה.‏ זה היה מסקרן ומבחיל בו־זמנית,‏ ונותרתי מוצף רגשות אשמה.‏ זכרתי את מה שלמדתי מהמקרא,‏ ובכנות האמנתי שאלוהים יעניש אותי.‏ אך ככל שנחשפתי יותר לתמונות גסות כך השתנתה גישתי לפורנוגרפיה,‏ ועם הזמן התמכרתי אליה.‏

במשך 20 השנים הבאות התרחקתי יותר ויותר מאמות המידה שאמי ניסתה להטמיע בי.‏ התנהגותי שיקפה את מה שהחדרתי  למוחי.‏ דיברתי בוולגאריות והיה לי חוש הומור גס.‏ פיתחתי השקפה מעוותת לגבי מין.‏ אף שעדיין חייתי עם אשתי,‏ הייתי בקשר עם נשים אחרות.‏ יום אחד הבטתי במראה וחשבתי לעצמי,‏ ’‏אני לא אוהב אותך’‏.‏ ההערכה העצמית שלי הפכה לתיעוב עצמי.‏

נישואיי הסתיימו וחיי התפרקו לרסיסים.‏ לאחר מכן התפללתי ליהוה מכל לבי,‏ וחזרתי ללמוד את המקרא לאחר הפסקה של שני עשורים.‏ בתקופה ההיא אבי כבר נפטר ואמי נטבלה כאחת מעדי־יהוה.‏

תהום עצומה הפרידה בין אורח חיי ובין אמות המידה הנעלות של המקרא.‏ אך הפעם הייתי נחוש להשיג את השלווה הפנימית המובטחת במקרא.‏ החלטתי לנקות את הפה המלוכלך שלי ולשפר את המזג שלי.‏ בנוסף,‏ החלטתי לנטוש את סגנון חיי הלא־מוסרי,‏ להפסיק להמר,‏ להפסיק להפריז בשתייה ולא לגנוב יותר מהמעסיק שלי.‏

עמיתיי לעבודה לא יכלו להבין למה רציתי לעשות את השינויים הקיצוניים האלה.‏ במשך שלוש שנים הם כל הזמן לחצו עליי לחזור לסורי.‏ אם הייתה לי מעידה קטנה,‏ למשל,‏ אם התפרצתי לרגע בזעם או אם פלטתי מילה גסה,‏ הם היו צועקים בשמחה:‏ ”‏אהה!‏ ג׳ו הישן חזר”‏.‏ עד כמה פגעו בי מילים אלה!‏ לא אחת חשתי שאני כישלון.‏

מקום עבודתי היה רווי בפורנוגרפיה,‏ גם אלקטרונית וגם מודפסת.‏ עמיתיי לעבודה נהגו להפיץ דרך המחשב תמונות בוטות,‏ כמו שאני הייתי עושה בעבר.‏ ניסיתי להתגבר על ההתמכרות שלי,‏ אך נראה היה שהם היו נחושים להכשיל אותי בכל הזדמנות.‏ פניתי למי שנתן לי שיעורי מקרא וביקשתי ממנו תמיכה ועידוד.‏ הוא הקשיב לי בסבלנות כששפכתי את לבי.‏ באמצעות פסוקים ספציפיים מהמקרא הוא הראה לי כיצד אוכל להתעמת עם ההתמכרות שלי ועודד אותי להתפלל ליהוה ללא הרף ולבקש את עזרתו (‏תהלים קי״ט:‏37‏)‏.‏

יום אחד ארגנתי ישיבה עם הצוות שלי בעבודה.‏ כשכולם הגיעו,‏ ביקשתי שיביאו בירה לשניים מהם שהיו אלכוהוליסטים בגמילה.‏ הקבוצה צעקה במחאה:‏ ”‏אסור לך לעשות את זה!‏ האנשים האלה נלחמים בהתמכרות!‏”‏ השבתי להם:‏ ”‏נכון,‏ וגם אני”‏.‏ מאותו יום ואילך הם הבינו את המאבק שלי בהתמכרות לפורנוגרפיה וחדלו ללחוץ עליי לחזור לדרכיי הישנות.‏

עם הזמן ובתמיכתו הרבה של יהוה הצלחתי להתגבר על ההתמכרות שלי לפורנוגרפיה.‏ בשנת 1999 נטבלתי כאחד מעדי־יהוה,‏ ואני אסיר תודה על כך שקיבלתי הזדמנות שנייה לחיות חיים הגונים ושמחים.‏

כעת אני מבין מדוע יהוה שונא את הדברים שאהבתי במשך תקופה כה ארוכה.‏ בתור אב אוהב הוא רצה להגן עליי מהנזק שגורמת הפורנוגרפיה.‏ עד כמה נכונות המילים במשלי ג׳:‏5,‏ 6‏!‏ שם נאמר:‏ ”‏בטח אל יהוה בכל לבך ואל בינתך אל תישען.‏ בכל דרכיך דעהו,‏ והוא יישר אורחותיך”‏.‏ עקרונות המקרא לא רק מהווים הגנה,‏ אלא הם גם ערובה להצלחה (‏תהלים א׳:‏1–3‏)‏.‏

בעבר נגעלתי מעצמי,‏ אך כיום יש לי כבוד עצמי ושלווה פנימית.‏ חיי נקיים ואני מרגיש שיהוה סלח לי ושהוא תומך בי.‏ בשנת 2000 נישאתי לקרולין,‏ עדת־יהוה מקסימה שאוהבת את יהוה כמוני.‏ ביתנו הוא חוף מבטחים.‏ אנחנו באמת מרגישים שנפלה בחלקנו הזכות להיות חלק מאגודת אחים בינלאומית טהורה ואוהבת.‏