מהו חטא?
תשובת המקרא
חטא הוא כל מעשה, רגש או מחשבה המנוגדים לאמות המידה של אלוהים. הוא כולל הפרה של חוקי אלוהים על־ידי עשיית הרע בעיניו (יוחנן א׳. ג׳:4; ה׳:17). במקרא גם אי־עשייה נחשבת לחטא, כלומר אי־עשיית הטוב (יעקב ד׳:17).
משמעות המילה חטא בשפות המקוריות שבהן נכתב המקרא היא ”להחטיא את המטרה”. לדוגמה, היו בעם ישראל הקדום חיילים שהיו מיומנים כל כך בהטלת אבני קלע שהם ’לא החטיאו’ (שופטים כ׳:16). לפיכך לחטוא זה להחמיץ את המטרה ולא לעמוד באמות המידה המושלמות של אלוהים.
בתור הבורא יש לאלוהים הזכות לקבוע אמות מידה עבור בני האדם (ההתגלות ד׳:11). עלינו לתת דין וחשבון על מעשינו לפני אלוהים (רומים י״ד:12).
האם אפשרי כלל לא לחטוא?
לא. במקרא נאמר ש”הכול חטאו ואין הם מגיעים לרמת כבודו של אלוהים” (רומים ג׳:23; מלכים א׳. ח׳:46; קהלת ז׳:20; יוחנן א׳. א׳:8). איך הגענו למצב הזה?
אדם וחוה, הזוג האנושי הראשון, היו בהתחלה נטולי חטא. הסיבה לכך היא שהם נבראו מושלמים — בצלם אלוהים (בראשית א׳:27). אך הם איבדו את השלמות בשל אי־ציותם לאלוהים (בראשית ג׳:5, 6, 17–19). כשנולדו ילדיהם הם הורישו להם את החטא והאי־שלמות (רומים ה׳:12). דוד המלך אמר: ”בעוון חוללתי [נולדתי]” (תהלים נ״א:5).
האם יש חטאים חמורים יותר מאחרים?
כן. למשל, המקרא אומר שאנשי סדום הקדומה היו ’רעים וחטאים מאוד’ ושחטאתם הייתה ”כבדה מאוד” (בראשית י״ג:13; י״ח:20). תן דעתך לשלושה גורמים הקובעים את כובד החטא.
חומרת המעשה. המקרא מזהיר אותנו מפני חטאים חמורים כגון זנות, עבודת אלילים, גניבה, שכרות, סחטנות, רצח ועיסוק בספיריטיזם (קורינתים א׳. ו׳:9–11; ההתגלות כ״א:8). המקרא מראה שיש הבדל בין מעשים אלה לבין חטאים שנעשו בשגגה ללא מחשבה תחילה, לדוגמה, דיבור או מעשים הפוגעים באחרים (משלי י״ב:18; אפסים ד׳:31, 32). עם זאת, המקרא מציין שאל לנו להמעיט בחומרת אף חטא, מאחר שחטאים כאלה עלולים להוביל להפרה חמורה יותר של חוקי אלוהים (מתי ה׳:27, 28).
המניע. יש חטאים המתבצעים בשל אי־ידיעת דרישותיו של אלוהים (מעשי השליחים י״ז:30; טימותיאוס א׳. א׳:13). המקרא אומנם אינו מצדיק חטאים כאלה, אך הוא מבדיל ביניהם לבין חטאים המהווים הפרה בזדון של חוקי אלוהים (במדבר ט״ו:30, 31). חטאים המתבצעים בזדון נובעים מתוך ’לב רע’ (ירמיהו ט״ז:12).
התדירות. המקרא גם עושה הבחנה בין חטא חד־פעמי לבין חטא המתבצע דרך קבע במשך תקופה ארוכה (יוחנן א׳. ג׳:4–8). מי ש’מתהלכים בחטא בזדון’, גם לאחר שלמדו כיצד לעשות את הטוב והישר, יישפטו בחומרה על־ידי אלוהים (עברים י׳:26, 27).
מי שביצעו חטא חמור עלולים לחוש שהם מוצפים ברגשות אשמה בשל כובד חטאם. לדוגמה, דוד המלך כתב: ”עוונותיי עברו ראשי, כמשא כבד יכבדו ממני” (תהלים ל״ח:4). עם זאת, המקרא מנחם אותנו במילים הבאות: ”יעזוב רשע דרכו, ואיש אוון מחשבותיו; וישוב אל יהוה, וירחמהו, ואל אלוהינו, כי ירבה לסלוח” (ישעיהו נ״ה:7).
אולי יעניין אותך גם
תשובות לשאלות מקראיות
האם המקרא יכול להקל על מי שמתייסרים בגלל רגשי אשמה?
רגשי אשמה מוגזמים עלולים לשתק אותך, אבל יש שלושה צעדים שיכולים לעזור לך להמשיך הלאה.
תשובות לשאלות מקראיות
מה היה ”החטא הקדמון”?
אדם וחוה המרו את פי אלוהים והורישו את מצבם החוטא, שניתן לדמותו למום גנטי, לכל צאצאיהם.
