הפסח הוא חג יהודי הנחגג לזכר שחרור בני ישראל ביד אלוהים מעבדות במצרים ב־1513 לפה״ס.‏ אלוהים ציווה על בני ישראל לציין מאורע חשוב זה מדי שנה בי”‏ד בחודש אביב,‏ שמאוחר יותר נקרא ניסן (‏שמות י״ב:‏42;‏ ויקרא כ״ג:‏5‏)‏.‏

מה משמעות שם החג?‏

 המילה ”‏פסח”‏ נוגעת למאורע שבו הציל אלוהים את בני ישראל מהמכה שהביאה למותם של כל בכורי מצרים (‏שמות י״ב:‏27;‏ י״ג:‏15‏)‏.‏ לפני שהביא אלוהים מכה אדירה זו,‏ הוא הורה לבני ישראל לשחוט שה או גדי ולהזות את דמו על מזוזות ביתם ועל המשקוף (‏שמות י״ב:‏21,‏ 22‏)‏.‏ המטרה הייתה שאלוהים יראה אות זה ’‏ויפסח’‏ על בתיהם וכך יינצלו בכוריהם (‏שמות י״ב:‏7,‏ 13‏)‏.‏

כיצד חגגו את חג הפסח בימי המקרא?‏

 אלוהים סיפק לבני ישראל הנחיות איך לחגוג את הפסח הראשון.‏ a להלן חלק ממאפייני החג המוזכרים במקרא.‏

•   קורבן:‏ בי’‏ באביב (‏ניסן)‏ בחרה כל משפחה שה (‏או גדי)‏ בן שנה,‏ ובי”‏ד היא שחטה אותו.‏ בפסח הראשון התיזו היהודים מדם החיה על שתי המזוזות ועל משקוף הדלת,‏ צלו אותה בשלמותה ואכלו אותה (‏שמות י״ב:‏3–9‏)‏.‏

•   סעודה:‏ בנוסף לשה (‏או גדי)‏ אכלו בני ישראל מצות ומרורים (‏ירק מר)‏ כחלק מסעודת הפסח (‏שמות י״ב:‏8‏)‏.‏

•   החג:‏ בני ישראל חגגו את חג המצות במשך שבעה ימים לאחר הפסח,‏ ובמהלכם הם לא אכלו חמץ (‏שמות י״ב:‏17–20;‏ דברי הימים ב׳.‏ ל׳:‏21‏)‏.‏

•   חינוך:‏ ההורים ניצלו את חג הפסח כהזדמנות ללמד את ילדיהם על יהוה אלוהים (‏שמות י״ב:‏25–27‏)‏.‏

•   עלייה לרגל:‏ בשלב מאוחר יותר עלו בני ישראל לירושלים כדי לחגוג את הפסח (‏דברים ט״ז:‏5–7;‏ לוקס ב׳:‏41‏)‏.‏

•   מנהגים אחרים:‏ בימיו של ישוע כלל חג הפסח שתיית יין ושירת שירים (‏מתי כ״ו:‏19,‏ 30;‏ לוקס כ״ב:‏15–18‏)‏.‏

תפיסות מוטעות לגבי חג הפסח

 תפיסה מוטעית:‏ המשיחיים צריכים לחגוג את חג הפסח.‏

 עובדה:‏ לאחר שחגג ישוע את חג הפסח בי”‏ד בניסן 33 לספירה,‏ הוא כונן טקס חדש:‏ סעודת האדון (‏לוקס כ״ב:‏19,‏ 20;‏ קורינתים א׳.‏ י״א:‏20‏)‏.‏ סעודה זו החליפה את חג הפסח,‏ מכיוון שהיא משמרת את זכר קורבנו של ”‏המשיח,‏ שה הפסח”‏ (‏קורינתים א׳.‏ ה׳:‏7‏)‏.‏ קורבן הכופר של ישוע נעלה מקורבן הפסח מאחר שהוא משחרר את כל בני האדם מעבדות לחטא ולמוות (‏מתי כ׳:‏28;‏ עברים ט׳:‏15‏)‏.‏