ארון הברית היה תיבה קדושה שבנו בני ישראל על־פי מצוותו ותכנונו של אלוהים.‏ הוא שמר על ”‏העדות”‏,‏ כלומר עשרת הדיברות שנכתבו על שני לוחות אבן (‏שמות כ״ה:‏8–10,‏ 16;‏ ל״א:‏18‏)‏.‏

•   בנייה.‏ מידותיו של הארון היו:‏ אמתיים וחצי אורך,‏ אמה וחצי רוחב ואמה וחצי גובה (‏111*‏67*‏67 ס״מ)‏.‏ הוא היה עשוי מעץ שיטה,‏ היה מצופה זהב מבפנים ומבחוץ ושפתו הייתה מעוטרת.‏ מכסהו,‏ שכונה כפורת והיה עשוי זהב טהור,‏ כלל שני כרובים מזהב,‏ אחד מכל צד.‏ הם ניצבו זה מול זה כשפניהם לכפורת וכנפיהם פרושות כלפי מעלה וסוככות על הכפורת.‏ לארון חוברו ארבע טבעות זהב יצוק מעל רגליו.‏ קורות העשויות עץ שיטה מצופה זהב הושחלו דרך הטבעות ושימשו לנשיאת הארון (‏שמות כ״ה:‏10–21;‏ ל״ז:‏6–9‏)‏.‏

•   מיקום.‏ ארון הברית הונח תחילה בקודש הקודשים שבמשכן,‏ אוהל נייד אשר שימש לעבודת אלוהים ונבנה באותה תקופה שבה נבנה הארון.‏ קודש הקודשים הוסתר מעיני הכוהנים ויתר העם (‏שמות מ׳:‏3,‏ 21‏)‏.‏ רק הכוהן הגדול יכול היה להיכנס לקודש הקודשים ולראות את הארון — אחת לשנה ביום הכיפורים (‏ויקרא ט״ז:‏2;‏ עברים ט׳:‏7‏)‏.‏ מאוחר יותר הועבר ארון הברית לקודש הקודשים שבמקדש שלמה (‏מלכים א׳.‏ ו׳:‏14,‏ 19‏)‏.‏

•   מטרה.‏ הארון היה מעין ארכיון לחפצים קדושים שנועדו להזכיר לבני ישראל את הברית,‏ או ההסכם,‏ שכרת אתם אלוהים בהר סיני.‏ הוא גם מילא תפקיד מרכזי בטקס יום הכיפורים (‏ויקרא ט״ז:‏3,‏ 13–17‏)‏.‏

•   תכולה.‏ לוחות הברית שעליהם נכתבו עשרת הדיברות הם החפצים הראשונים שהונחו בארון (‏שמות מ׳:‏20‏)‏.‏ מאוחר יותר נוספו להם כד זהב שהכיל מָן ”‏ומטה אהרון שפרח”‏ (‏עברים ט׳:‏4;‏ שמות ט״ז:‏33,‏ 34;‏ במדבר י״ז:‏10‏)‏.‏ נראה כי הכד והמטה הוצאו בשלב מסוים מהארון,‏ כיוון שהם לא נכללו בו כאשר הועבר לבית המקדש (‏מלכים א׳.‏ ח׳:‏9‏)‏.‏

•   הובלה.‏ הארון הועבר ממקום למקום על־ידי הלוויים,‏ אשר נשאו אותו על כתפיהם באמצעות מוטות עצי השיטים (‏במדבר ז׳:‏9;‏ דברי הימים א׳.‏ ט״ו:‏15‏)‏.‏ המוטות נותרו מחוברים לארון בכל עת,‏ כך שהלוויים לעולם לא היו צריכים לגעת בארון (‏שמות כ״ה:‏12–16‏)‏.‏ ”‏פרוכת המסך”‏ שהפרידה בין הקודש לקודש הקודשים שימשה לכיסוי ארון הברית בעת העברתו (‏במדבר ד׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏ a

•   סמליות.‏ הארון נקשר לנוכחות אלוהים.‏ למשל,‏ הענן שהופיע מעל ארון הברית בקודש הקודשים ומעל מחנה ישראל היווה סמל לנוכחותו ולברכתו של יהוה (‏ויקרא ט״ז:‏2;‏ במדבר י׳:‏33–36‏)‏.‏ כמו כן,‏ במקרא נאמר שיהוה ”‏יושב [‏מעל]‏ הכרובים”‏,‏ בהתייחס לשני הכרובים שעל כפורת הארון (‏שמואל א׳.‏ ד׳:‏4;‏ תהלים פ׳:‏1‏)‏.‏ לפיכך כרובים אלה היו ”‏תבנית [‏סמל]‏ המרכבה”‏ של יהוה (‏דברי הימים א׳.‏ כ״ח:‏18‏)‏.‏ בגלל הסמליות שהייתה לארון,‏ יכול היה דוד המלך לכתוב שיהוה ’‏יושב בציון’‏ לאחר שהועבר לשם הארון (‏תהלים ט׳:‏11‏)‏.‏

•   תארים.‏ המקרא משתמש במגוון מונחים כדי לתאר תיבה קדושה זו,‏ בין היתר ”‏ארון העדות”‏,‏ ”‏ארון הברית”‏,‏ ”‏ארון יהוה”‏ ו”‏ארון עוזך [‏של יהוה]‏”‏ (‏במדבר ז׳:‏89;‏ יהושע ג׳:‏6,‏ 13;‏ דברי הימים ב׳.‏ ו׳:‏41‏)‏.‏

   כאמור,‏ מכסה הארון נקרא ”‏הכפורת”‏,‏ היינו מכסה הכפרה (‏דברי הימים א׳.‏ כ״ח:‏11‏)‏.‏ שם זה מצביע על התפקיד הייחודי של הכפורת ביום הכיפורים,‏ כאשר הכוהן הגדול היה מתיז את דם הקורבנות כלפי הכפורת ולפניה.‏ טקס זה שביצע הכוהן הגדול אפשר כפרת חטאים ”‏בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל”‏ (‏ויקרא ט״ז:‏14–17‏)‏.‏

האם ארון הברית קיים כיום?‏

 אין שום עדות לכך.‏ המקרא מלמד שכבר לא היה צורך בארון כיוון שהברית שסימל הוחלפה ב”‏ברית חדשה”‏,‏ המבוססת על קורבנו של ישוע (‏ירמיהו ל״א:‏31–33;‏ עברים ח׳:‏13;‏ י״ב:‏24‏)‏.‏ המקרא ניבא שתבוא עת שבה ארון הברית לא יהיה עוד,‏ וזאת מבלי שיחסר למשרתי אלוהים (‏ירמיהו ג׳:‏16‏)‏.‏

 בחזון שניתן לשליח יוחנן אחרי שנכרתה הברית החדשה,‏ נראה ארון הברית בשמיים (‏ההתגלות י״א:‏15,‏ 19‏)‏.‏ ארון סמלי זה מייצג את נוכחות אלוהים ואת ברכתו על הברית החדשה.‏

האם ארון הברית שימש כמעין קמע?‏

 לא.‏ החזקת ארון הברית לא הבטיחה הצלחה.‏ לדוגמה,‏ ארון הברית היה במחנה ישראל כאשר נלחמו בקרב על העיר עי,‏ אך הם נחלו תבוסה עקב חוסר נאמנותו של אחד מהם (‏יהושע ז׳:‏1–6‏)‏.‏ כעבור שנים,‏ הם הפסידו בקרב מול הפלשתים למרות שלקחו עמם את ארון הברית לשדה הקרב.‏ מפלה זו נבעה מרשעותם של הכוהנים חופני ופנחס (‏שמואל א׳.‏ ב׳:‏12;‏ ד׳:‏1–11‏)‏.‏ בקרב זה שבו הפלשתים את ארון הברית,‏ אך אלוהים הנחית עליהם מכות עד אשר השיבו אותו לישראל (‏שמואל א׳.‏ ה׳:‏11 עד ו׳:‏5‏)‏.‏