מה אומר המקרא לגבי אהבה עצמית?
תשובת המקרא
על־פי המקרא, הולם ואף הכרחי לאהוב את עצמנו במידה סבירה. אהבה זו מניעה אותנו לדאוג לעצמנו, לכבד את עצמנו ולפתח תחושת ערך עצמי (מתי י׳:31). המקרא אינו מעודד אנוכיות, אלא מציב את האהבה העצמית במקום הראוי לה.
את מי עלינו לאהוב יותר מכול?
אהבה לאלוהים צריכה לקבל את המקום הראשון בליבנו. המקרא מלמד שהמצווה הגדולה ביותר היא: ”ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך” (מרקוס י״ב:28–30; דברים ו׳:5).
המצווה השנייה במעלה היא: ”ואהבת לרעך כמוך” (מרקוס י״ב:31; ויקרא י״ט:18).
אף שהמקרא אינו מצווה עלינו מפורשות לאהוב את עצמנו, מן המצווה ”ואהבת לרעך כמוך” עולה שראוי ואף מועיל לפתח מידה סבירה של אהבה עצמית וכבוד עצמי.
את מי אהב ישוע יותר מכול?
ישוע הראה כיצד לאזן בין אהבה לאלוהים, לרֵע ולעצמנו, והוא הורה לתלמידיו לחקות את דוגמתו (יוחנן י״ג:34, 35).
הוא אהב את יהוה אלוהים יותר מכול והתמסר לעשיית רצונו. ”עושה אני כפי שציווה עליי האב, וכך יֵדע העולם שאני אוהב את האב”, הוא אמר (יוחנן י״ד:31).
ישוע אהב את הזולת. הוא דאג לצורכי אחרים ואפילו היה מוכן להקריב את חייו למענם (מתי כ׳:28).
הייתה לו אהבה מאוזנת כלפי עצמו. הוא פינה זמן למנוחה, לאכילה ולבילוי מהנה בחברת תלמידיו ובחברת אחרים שרצו ללמוד מפיו (מרקוס ו׳:31, 32; לוקס ה׳:29; יוחנן ב׳:1, 2; י״ב:2).
אם תיתן עדיפות לאהבת הזולת על פני אהבתך לעצמך, האם זה יגרע מאושרך או מכבודך העצמי?
לא, מכיוון שנבראנו בצלם אלוהים, אשר תכונתו השלטת היא אהבה לא־אנוכית (בראשית א׳:27; יוחנן א׳. ד׳:8). מכאן שנועדנו לאהוב אחרים. אומנם יש מקום לאהבה עצמית, אך אנו זוכים לאושר הגדול ביותר כשאנו אוהבים את אלוהים מעל הכול ומתמקדים בעשיית הטוב לזולת. כפי שנאמר במקרא, ”גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל” (מעשי השליחים כ׳:35).
כיום לא מעט אנשים טוענים שעלינו להציב את עצמנו במקום הראשון כדי להיות מאושרים. הם דוגלים במשפט ”ואהבת את עצמך” במקום ”ואהבת את רעך”. אולם ממחקרים עדכניים עולה שהמתכון לבריאות טובה יותר ולאושר רב יותר הוא העצה הנבונה שבמקרא: ”איש איש ידאג תמיד לא לטובתו האישית אלא לטובת רעהו” (קורינתים א׳. י׳:24).