עבור לתוכן

מה אומר המקרא לגבי אהבה עצמית?‏

מה אומר המקרא לגבי אהבה עצמית?‏

תשובת המקרא

 על־פי המקרא,‏ הולם ואף הכרחי לאהוב את עצמנו במידה סבירה.‏ אהבה זו מניעה אותנו לדאוג לעצמנו,‏ לכבד את עצמנו ולפתח תחושת ערך עצמי (‏מתי י׳:‏31‏)‏.‏ המקרא אינו מעודד אנוכיות,‏ אלא מציב את האהבה העצמית במקום הראוי לה.‏

את מי עלינו לאהוב יותר מכול?‏

  1.   אהבה לאלוהים צריכה לקבל את המקום הראשון בליבנו.‏ המקרא מלמד שהמצווה הגדולה ביותר היא:‏ ”‏ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך”‏ (‏מרקוס י״ב:‏28–30;‏ דברים ו׳:‏5‏)‏.‏

  2.   המצווה השנייה במעלה היא:‏ ”‏ואהבת לרעך כמוך”‏ (‏מרקוס י״ב:‏31;‏ ויקרא י״ט:‏18‏)‏.‏

  3.   אף שהמקרא אינו מצווה עלינו מפורשות לאהוב את עצמנו,‏ מן המצווה ”‏ואהבת לרעך כמוך”‏ עולה שראוי ואף מועיל לפתח מידה סבירה של אהבה עצמית וכבוד עצמי.‏

את מי אהב ישוע יותר מכול?‏

 ישוע הראה כיצד לאזן בין אהבה לאלוהים,‏ לרֵע ולעצמנו,‏ והוא הורה לתלמידיו לחקות את דוגמתו (‏יוחנן י״ג:‏34,‏ 35‏)‏.‏

  1.   הוא אהב את יהוה אלוהים יותר מכול והתמסר לעשיית רצונו.‏ ”‏עושה אני כפי שציווה עליי האב,‏ וכך יֵדע העולם שאני אוהב את האב”‏,‏ הוא אמר (‏יוחנן י״ד:‏31‏)‏.‏

  2.   ישוע אהב את הזולת.‏ הוא דאג לצורכי אחרים ואפילו היה מוכן להקריב את חייו למענם (‏מתי כ׳:‏28‏)‏.‏

  3.   הייתה לו אהבה מאוזנת כלפי עצמו.‏ הוא פינה זמן למנוחה,‏ לאכילה ולבילוי מהנה בחברת תלמידיו ובחברת אחרים שרצו ללמוד מפיו (‏מרקוס ו׳:‏31,‏ 32;‏ לוקס ה׳:‏29;‏ יוחנן ב׳:‏1,‏ 2;‏ י״ב:‏2‏)‏.‏

אם תיתן עדיפות לאהבת הזולת על פני אהבתך לעצמך,‏ האם זה יגרע מאושרך או מכבודך העצמי?‏

 לא,‏ מכיוון שנבראנו בצלם אלוהים,‏ אשר תכונתו השלטת היא אהבה לא־אנוכית (‏בראשית א׳:‏27;‏ יוחנן א׳.‏ ד׳:‏8‏)‏.‏ מכאן שנועדנו לאהוב אחרים.‏ אומנם יש מקום לאהבה עצמית,‏ אך אנו זוכים לאושר הגדול ביותר כשאנו אוהבים את אלוהים מעל הכול ומתמקדים בעשיית הטוב לזולת.‏ כפי שנאמר במקרא,‏ ”‏גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל”‏ (‏מעשי השליחים כ׳:‏35‏)‏.‏

 כיום לא מעט אנשים טוענים שעלינו להציב את עצמנו במקום הראשון כדי להיות מאושרים.‏ הם דוגלים במשפט ”‏ואהבת את עצמך”‏ במקום ”‏ואהבת את רעך”‏.‏ אולם ממחקרים עדכניים עולה שהמתכון לבריאות טובה יותר ולאושר רב יותר הוא העצה הנבונה שבמקרא:‏ ”‏איש איש ידאג תמיד לא לטובתו האישית אלא לטובת רעהו”‏ (‏קורינתים א׳.‏ י׳:‏24‏)‏.‏