עבור לתוכן

ביאור פסוקים מקראיים

פטרוס א׳.‏ ה׳:‏6,‏ 7 — ”‏השפילו את עצמכם תחת ידו החזקה של אלוהים.‏.‏.‏ והשליכו עליו את כל דאגותיכם”‏

פטרוס א׳.‏ ה׳:‏6,‏ 7 — ”‏השפילו את עצמכם תחת ידו החזקה של אלוהים.‏.‏.‏ והשליכו עליו את כל דאגותיכם”‏

‏”‏לכן השפילו את עצמכם תחת ידו החזקה של אלוהים,‏ למען ירומם אתכם בבוא העת,‏ והשליכו עליו את כל דאגותיכם,‏ כי הוא דואג לכם”‏ (‏פטרוס א׳.‏ ה׳:‏6,‏ 7‏,‏ תרגום עולם חדש‏)‏.‏

‏”‏השפילו עצמכם תחת יד אלוהים החזקה,‏ למען ירומם אתכם בעיתו.‏ השליכו עליו כל יהבכם,‏ כי הוא דואג לכם”‏ (‏פטרוס א׳.‏ ה׳:‏6,‏ 7,‏ תרגום החברה לכתבי הקודש‏)‏.‏

כוונת הפסוקים

השליח פטרוס חיזק את אחיו המשיחיים במילים האלו והזכיר להם שהם יכולים להתפלל לאלוהים על כל בעיותיהם ודאגותיהם בביטחון מלא שישמע אותם.‏ אלוהים מטה אוזנו לענווים וגומל להם ביד רחבה.‏

‏”‏השפילו את עצמכם תחת ידו החזקה של אלוהים”‏.‏ לא אחת יד אלוהים מסמלת במקרא את כוחו של אלוהים ואת יכולתו להציל את משרתיו ולהגן עליהם (‏שמות ג׳:‏19;‏ דברים כ״ו:‏8;‏ עזרא ח׳:‏22‏)‏.‏ ’‏להשפיל את עצמנו תחת יד אלוהים’‏ משמעו לסמוך עליו לגמרי,‏ תוך הכרה במגבלותינו ובאוזלת ידנו להתגבר על קשיים מסוימים בכוחות עצמנו (‏משלי ג׳:‏5,‏ 6;‏ פיליפים ד׳:‏13‏)‏.‏ אנו בטוחים שאלוהים יפעל למעננו בזמן הנכון ובדרך הטובה ביותר (‏ישעיהו מ״א:‏10‏)‏.‏

‏”‏למען ירומם אתכם בבוא העת”‏.‏ מי שנאבקים בקשיים ממושכים באורך רוח יכולים להיות בטוחים שבבוא העת אלוהים ”‏ירומם”‏ אותם,‏ כלומר יגמול להם.‏ הוא לא ירשה למשרתיו הנאמנים להיאבק בקשיים עד אין־קץ או לסבול למעלה מיכולתם (‏קורינתים א׳.‏ י׳:‏13‏)‏.‏ להיפך,‏ אם יתמידו בעשיית הטוב,‏ אלוהים ללא ספק יגמול להם ”‏בבוא העת”‏ (‏גלטים ו׳:‏9‏)‏.‏

‏”‏השליכו עליו את כל דאגותיכם,‏ כי הוא דואג לכם”‏.‏ כשאנחנו מתפללים לאלוהים בענווה,‏ אנחנו בעצם משליכים עליו את דאגותינו ומותירים אותן בידיו.‏ ספר עיון אחד מציין:‏ ”‏הפועל להשליך משמעו להטיל משהו הרחק מאיתנו תוך השקעת מאמץ.‏ מדובר בפעולה מכוונת”‏.‏ לאחר שמשיחי משליך את דאגותיו על אלוהים,‏ עוצמתן פוחתת והוא מתמלא תחושת שלווה שהמקרא מכנה ”‏שלום אלוהים”‏ (‏פיליפים ד׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ המשיחי יכול להיות סמוך ובטוח שאלוהים רוצה לעזור לו ושהוא אכן ישתמש בכוחו האינסופי למענו (‏תהלים ל״ז:‏5;‏ נ״ה:‏22‏)‏.‏

הקשר הפסוקים

פרק ה׳ הוא הפרק האחרון באיגרת הראשונה שכתב השליח פטרוס אל המשיחיים (‏פטרוס א׳.‏ א׳:‏1‏)‏.‏ המשיחיים בתקופתו,‏ ממש כמו בימינו,‏ התנסו בקשיים שונים שהעמידו את אמונתם במבחן ועוררו בהם דאגה וחרדה (‏פטרוס א׳.‏ א׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ פטרוס,‏ אשר היה מודע לכך,‏ כתב את האיגרת הזו בין 62–64 לספירה כדי לעודד את אחיו (‏פטרוס א׳.‏ ה׳:‏12‏)‏.‏

פטרוס חותם את איגרתו בתזכורת מעודדת עבור כל אחיו הנתונים בקשיים בשל אמונתם.‏ אם ימשיכו להישען על אלוהים בענווה,‏ אין שום ספק שהוא יעזור להם לעמוד איתן (‏פטרוס א׳.‏ ה׳:‏5–10‏)‏.‏ דבריו של פטרוס יכולים להיות מקור עידוד גם עבור המשיחיים בימינו בשעת רדיפות.‏

צפה בסקירה קצרה של פטרוס א׳.‏