עבור לתוכן

ביאור פסוקים מקראיים

עברים ד׳:‏12 — ”‏דבר אלוהים חי ורב־עוצמה”‏

עברים ד׳:‏12 — ”‏דבר אלוהים חי ורב־עוצמה”‏

‏”‏כי דבר אלוהים חי ורב־עוצמה,‏ וחד הוא מכל חרב פיפיות וחודר עד כדי כך שהוא מפריד בין נפש לרוח ובין מפרקים למח העצם,‏ ובכוחו להבחין במחשבות הלב וכוונותיו”‏ (‏עברים ד׳:‏12‏,‏ תרגום עולם חדש‏)‏.‏

‏”‏שהרי דבר האלוהים חי ופועל,‏ וחד הוא מחרב פיפיות וחודר עד להבדיל בין נפש לרוח ובין פרקים למח העצמות,‏ ובוחן מחשבות הלב וכוונותיו”‏ (‏עברים ד׳:‏12,‏ תרגום החברה לכתבי הקודש‏)‏.‏

כוונת הפסוק

דברו של אלוהים,‏ המקרא,‏ מכיל את המסר של אלוהים עבור האנושות ובכוחו לחשוף את מחשבותינו הכמוסות ומניעינו האמיתיים.‏ בכוחו של המסר המקראי אף לעזור לפרט להפוך לאדם טוב יותר.‏

‏”‏דבר אלוהים חי”‏.‏ הביטוי ”‏דבר אלוהים”‏ מתייחס להבטחותיו של אלוהים ולמטרתו המוצהרת אשר מתועדות במקרא.‏ a היבט מרכזי במטרה זו הוא שבני אדם הרוצים לציית לאלוהים יחיו לנצח על כדור הארץ בשלום ואחדות אמיתיים (‏בראשית א׳:‏28;‏ תהלים ל״ז:‏29;‏ ההתגלות כ״א:‏3,‏ 4‏)‏.‏

באיזה מובן דבר אלוהים,‏ כלומר מטרתו המוצהרת,‏ הינו ”‏חי”‏?‏ ראשית,‏ למקרא יש השפעה רבת עוצמה על לב האנשים שמקבלים את הכתוב בו,‏ והוא יכול להעניק להם תקווה ומשמעות בחיים (‏דברים ל׳:‏14;‏ ל״ב:‏47‏)‏.‏ שנית,‏ דבר אלוהים ”‏חי”‏ משום שאלוהים פועל ללא הרף להגשמת הבטחותיו (‏יוחנן ה׳:‏17‏)‏.‏ בשונה מבני אדם,‏ אלוהים לא מבטיח משהו ואז שוכח את הבטחתו,‏ או מגלה שהוא אינו יכול לקיים אותה (‏במדבר כ״ג:‏19‏)‏.‏ דברו לעולם ’‏לא ישוב אליו ריקם’‏ (‏ישעיהו נ״ה:‏10,‏ 11‏)‏.‏

‏”‏דבר אלוהים.‏.‏.‏ רב־עוצמה”‏.‏ את התיאור ”‏רב־עוצמה”‏ ניתן גם לתרגם כ”‏פעיל”‏ או ”‏מגשים את כל מה שהוא נועד להגשים”‏.‏ במילים אחרות,‏ כל מה שיהוה b אלוהים אומר או מבטיח יתגשם בוודאות (‏תהלים קל״ה:‏6;‏ ישעיהו מ״ו:‏10‏)‏.‏ למעשה,‏ הוא מסוגל להגשים את הבטחותיו בדרכים שעולות על כל דמיון (‏אפסים ג׳:‏20‏)‏.‏ c

בנוסף,‏ דבר אלוהים ”‏רב־עוצמה”‏ במובן זה שהוא יכול לשנות לטובה את חייהם ואת אישיותם של מי שמכירים בערכו.‏ עקרונותיו של אלוהים הופכים להיות חלק בלתי נפרד מאותם אנשים והדרכתו מעצבת את חשיבתם,‏ מטרותיהם ואורח חייהם (‏רומים י״ב:‏2;‏ אפסים ד׳:‏24‏)‏.‏ במובן זה,‏ ’‏דבר אלוהים פועל’‏ במי שמאמינים שמקורו אכן באלוהים (‏תסלוניקים א׳.‏ ב׳:‏13‏)‏.‏

‏”‏דבר אלוהים.‏.‏.‏ חד הוא מכל חרב פיפיות”‏.‏ דבר אלוהים חד מכל חרב מעשה ידי אדם בשל יכולתו לחדור עמוק ללב,‏ כלומר אל האדם הפנימי.‏ כפי שהמשך הפסוק מראה,‏ שום תורת אנוש אינה יכולה להגיע לנבכי ליבו של האדם כמו שדבר אלוהים יכול.‏

‏”‏דבר אלוהים.‏.‏.‏ חודר עד כדי כך שהוא מפריד בין נפש לרוח ובין מפרקים למח העצם”‏.‏ במקרא,‏ המילה ”‏נפש”‏ יכולה לתאר אדם כפי שהוא נראה כלפי חוץ,‏ ואילו המילה ”‏רוח”‏ מתייחסת למי שהוא באמת מבפנים (‏גלטים ו׳:‏18‏)‏.‏ דבר אלוהים מסוגל,‏ במובן סמלי,‏ לחדור עד ”‏מח העצם”‏,‏ כלומר עד לרגשותינו ולמחשבותינו הכמוסים ביותר.‏ כאשר אנחנו נחשפים לאדם הפנימי שבנו,‏ למה שאף אדם אינו יכול לראות,‏ אז אמרותיו של יהוה יכולות להניע אותנו לחולל באישיותנו שינויים חיוביים.‏ כל זה מסב שמחה גם לבוראנו וגם לנו.‏

‏”‏בכוחו [‏של דבר אלוהים]‏ להבחין במחשבות הלב וכוונותיו”‏.‏ תגובתו של הפרט לכתוב במקרא יכולה לחשוף את מחשבותיו ואת כוונותיו האמיתיות,‏ אשר משפיעות על התנהגותו ומעשיו.‏ לדוגמה,‏ אם אדם כלשהו מקבל את דבר אלוהים ועורך את השינויים הנחוצים בחייו,‏ הדבר מראה שהוא כן ועניו,‏ ושהוא רוצה לשמח את בוראו.‏ לעומת זאת,‏ אם הוא ינסה למצוא במקרא פגמים,‏ הדבר עשוי לחשוף בו תכונות שליליות,‏ כמו אנוכיות וגאווה שאינה במקומה.‏ אותו אדם אולי מנסה להצדיק בכך מעשים שאלוהים שונא (‏ירמיהו י״ז:‏9;‏ רומים א׳:‏24–27‏)‏.‏

ספר עיון אחד מציין שדבר אלוהים ”‏יכול לגעת בעמקי ליבו של האדם”‏.‏ אין אף היבט בפנימיותו של האדם שנסתר מעיני אלוהים ושדברו אינו יכול לחשוף.‏ בעברים ד׳:‏13 נאמר ש”‏הכול חשוף וגלוי לעיני מי שלפניו עלינו לתת דין וחשבון”‏.‏

הקשר הפסוק

את האיגרת הזו כתב השליח פאולוס בהשראת אלוהים בערך בשנת 61 לספירה אל המשיחיים היהודים בירושלים וביהודה.‏

בפרקים ג׳ ו־ד׳ פאולוס מדבר על בני ישראל ומדגיש שדוגמתם השלילית משמשת כאזהרה לכל המשיחיים (‏עברים ג׳:‏8–12;‏ ד׳:‏11‏)‏.‏ יהוה הבטיח להושיע את בני ישראל מעבדות ולהביא אותם אל ארץ שבה יוכלו ’‏לשבת לבטח’‏ (‏דברים י״ב:‏9,‏ 10‏)‏.‏ אך אותו דור שיצא ממצרים הביע שוב ושוב חוסר אמון בהבטחותיו של אלוהים והפר את מצוותיו פעם אחר פעם.‏ כתוצאה מכך,‏ ’‏הם לא נכנסו אל מנוחתו’‏ של אלוהים ומנעו מעצמם את ידידותו הקרובה.‏ כל הדור המרדן ההוא מת במדבר.‏ אומנם צאצאיהם ירשו את הארץ המובטחת,‏ אך גם הם לרוב לא צייתו לאלוהים.‏ בסופו של דבר,‏ בני ישראל שילמו על כך מחיר כבד (‏נחמיה ט׳:‏29,‏ 30;‏ תהלים צ״ה:‏9–11;‏ לוקס י״ג:‏34,‏ 35‏)‏.‏

פאולוס מפציר בנו ללמוד מדוגמתם השלילית של בני ישראל הלא־נאמנים,‏ ובשונה מהם לעשות כל מה שאנו יכולים כדי להיכנס אל מנוחתו של אלוהים — לציית לדברו ולהאמין בלב שלם בכל הבטחותיו (‏עברים ד׳:‏1–3,‏ 11‏)‏.‏

צפה בסקירה קצרה של ספר עברים.‏

a הביטוי ”‏דבר אלוהים”‏ בעברים ד׳:‏12 אינו מתייחס אך ורק למקרא.‏ עם זאת,‏ מאחר שאלוהים דאג שהבטחותיו יתועדו בכתבי־הקודש,‏ ניתן לייחס את הביטוי שבפסוק גם למקרא כולו.‏

b יהוה הוא שמו הפרטי של אלוהים (‏תהלים פ״ג:‏18‏)‏.‏ ראה המאמר ”‏מיהו יהוה?‏‏”‏