‏”‏לעולם אל תהיו מודאגים.‏.‏.‏ מיום המחר,‏ כי למחר דאגות משלו.‏ כל יום וצרותיו שלו”‏ (‏מתי ו׳:‏34‏,‏ תרגום עולם חדש‏)‏.‏

 ‏”‏אל תדאגו ליום מחר,‏ כי המחר ידאג לעצמו;‏ די לו ליום צרתו”‏ (‏מתי ו׳:‏34,‏ החברה לכתבי הקודש‏)‏.‏

 ישוע אמר את המילים האלה כדי ללמד את שומעיו שאין צורך להיות מודאגים יתר על המידה מבעיות העתיד.‏ הוא הסביר שמוטב להתמודד עם בעיות החיים כל יום בנפרד.‏

 ישוע לא התכוון שאיננו צריכים לחשוב על יום המחר או לתכנן תוכניות לעתיד (‏משלי כ״א:‏5‏)‏.‏ מטרתו הייתה לעזור לנו לא להיות מודאגים יותר מדי לגבי מה שרק אולי יקרה מחר.‏ דאגות כאלה עלולות לגזול מאיתנו את שמחתנו ולהסיח את דעתנו מהדברים שעלינו לבצע היום.‏ דאגות לגבי בעיות המחר לא פותרות את הבעיות,‏ ולעיתים קרובות הדברים שחששנו מהם לא קורים,‏ ואם הם כן קורים,‏ הם לא גרועים כפי שדמיינו.‏

 המילים האלה הן חלק מדרשת ההר של ישוע,‏ המתועדת במתי פרקים ה׳ עד ז׳‏‏.‏ ישוע הסביר שדאגות מופרזות לא יכולות לשפר או להאריך את החיים (‏מתי ו׳:‏27‏)‏.‏ כמו כן,‏ הוא אמר שאם אלוהים יהיה במקום הראשון בחיינו,‏ לא תהיה לנו סיבה להיות יותר מדי מודאגים לגבי יום המחר.‏ הרי אלוהים דואג לצמחים ולבעלי החיים,‏ ולכן הוא גם ידאג למשרתיו (‏מתי ו׳:‏25,‏ 26,‏ 28–33‏)‏.‏