מהי השקפתם של עדי־יהוה באשר להלוויות?
אנו מבססים את השקפותינו ואת מנהגינו באשר להלוויות על מה שהמקרא מלמד:
טבעי להתאבל על מותו של אדם יקר. תלמידיו של ישוע התאבלו על מות יקיריהם (יוחנן י״א:33–35, 38; מעשי השליחים ח׳:2; ט׳:39). באופן דומה, אין אנו רואים בהלוויות או במותו של אדם סיבה להילולה (קהלת ג׳:1, 4; ז׳:1–4). להיפך, זה זמן להפגין אמפתיה (רומים י״ב:15).
המתים חסרי תודעה. ללא תלות ברקע האתני או התרבותי שלנו, אנו נמנעים ממנהגים ומסורות המבוססים על האמונה לפיה המתים בעלי תודעה ויכולים להשפיע על החיים — אמונה המנוגדת לכתוב במקרא (קהלת ט׳:5, 6, 10). מנהגים אלה כוללים למשל את השמירה, טקסי אזכרה או עלייה לקבר, קריאת קדיש או תפילות למען המת, פנייה למת או בקשת מחילה ממנו והדלקת נרות נשמה. אנו נמנעים מכל המסורות והמנהגים הללו מתוך ציות לצו המקראי: ”על כן צאו מתוכם... ובטמא חדלו לגעת” (קורינתים ב׳. ו׳:17).
יש תקווה למתים. המקרא מלמד שתהיה תחיית מתים ושתבוא העת שבה המוות לא יהיה עוד (מעשי השליחים כ״ד:15; ההתגלות כ״א:4). תקווה זו עוזרת לנו להימנע ממנהגי אבלות מוגזמים, כפי שהיה נכון גם עבור המשיחיים הקדומים (תסלוניקים א׳. ד׳:13).
המקרא מעודד צניעות (משלי י״א:2). איננו סבורים שטקסי לוויה צריכים להוות אמתלה ל”התפארות בנכסים” או במעמד החברתי או הכלכלי של האדם (יוחנן א׳. ב׳:16). איננו עורכים הלוויות מפוארות שנועדו בעיקר לבידור ואיננו משקיעים יתר על המידה בארונות קבורה יוקרתיים, מצבות מהודרות או לבוש מוחצן שמטרתם להרשים אחרים.
איננו מנסים לכפות על אחרים את השקפותינו באשר להלוויות. בהיבט זה אנו פועלים לפי העיקרון האומר: ”כל אחד מאתנו ייתן דין וחשבון על עצמו לפני אלוהים” (רומים י״ד:12). אבל אם ניתנת לנו ההזדמנות, אנו בהחלט מנסים להסביר את אמונתנו ”בענווה ובכבוד עמוק” (פטרוס א׳. ג׳:15).
כיצד נראית הלוויה של עד־יהוה?
מיקום: אם המשפחה תחליט לערוך הלוויה, ניתן יהיה לקיימה בכל מקום שהמשפחה תבחר, למשל באולם מלכות, בבית פרטי, בקרמטוריום או לצד הקבר.
טקס: ניתן נאום כדי לנחם את האבלים, אשר מסביר את מה שהמקרא מלמד בנוגע למוות ולתקוות התחייה (יוחנן י״א:25; רומים ה׳:12; פטרוס ב׳. ג׳:13). לרוב, הנואם יזכיר את תכונותיו הטובות של המנוח וידגיש לקחים מעודדים מהנאמנות שגילה (שמואל ב׳. א׳:17–27).
ניתן גם לשיר שיר המבוסס על המקרא (קולוסים ג׳:16). הטקס ננעל בתפילה מנחמת (פיליפים ד׳:6, 7).
תשלום או איסוף תרומות: איננו גובים תשלום עבור אף שירות דת, כולל הלוויות, ואין איסוף תרומות באסיפותינו (מתי י׳:8).
נוכחות: מי שאינם עדי־יהוה מוזמנים לנכוח בהלוויות הנערכות באולמי המלכות שלנו. בדומה לשאר האסיפות שלנו, טקסים אלה פתוחים לקהל הרחב.
האם עדי־יהוה נוכחים בהלוויות שמקיימות דתות אחרות?
זוהי החלטה אישית שעל כל עד־יהוה לקבל בהתבסס על מצפונו המודרך על־פי המקרא (טימותיאוס א׳. א׳:19). בכל אופן, איננו משתתפים בטקסים דתיים שלדעתנו סותרים את הכתוב במקרא (קורינתים ב׳. ו׳:14–17).
