ברוּק היא עדת־יהוה שמתגוררת בארצות הברית.‏ במהלך מגפת קוביד-19 היא בישרה לאחרים באמצעות כתיבת מכתבים.‏ למעשה,‏ ברוק כתבה מכתבים רבים מדי שבוע.‏ אבל אחרי שנה וחצי היא הרגישה מיואשת.‏ עד לאותו זמן רק אדם אחד ענה לה,‏ וגם זה רק כדי לבקש ממנה לא לכתוב לו עוד לעולם.‏ היא תהתה אם המאמצים שלה באמת הועילו למישהו.‏

 בהמשך קים,‏ אחותה לאמונה שעובדת בבנק,‏ סיפרה לברוק על שיחה שהייתה לה עם לקוח.‏ הוא סיפר לקים על מכתב בכתב יד שקיבל מאחת מעדי־יהוה.‏ התברר שהוא דיבר על אחד המכתבים של ברוק!‏ לאחר שבוע אותו לקוח חזר לבנק.‏ הוא המשיך לשוחח עם קים ושאל אם הוא יכול לנכוח באסיפות שלנו,‏ שנערכו אז באמצעות ועידות וידיאו.‏

 זמן קצר לאחר מכן דיוויד,‏ עד־יהוה נוסף,‏ סיפר לברוק על עמית לעבודה שקיבל גם הוא את אחד ממכתביה.‏ אותו עמית לעבודה התרשם מאוד מכך שהמכתב נכתב ביד,‏ ואמר:‏ ”‏הלוואי שיותר אנשים היו מתעניינים ככה באופן אישי באחרים”‏.‏ דיוויד ניצל את ההזדמנות כדי להסביר לו עוד על המקרא והציע לתת לו ספרות.‏ האיש הסכים בשמחה.‏

 עדי־יהוה מבינים שהם לא תמיד יהיו מודעים לכך שהזרעים שזרעו בשירות באמת נבטו (‏קהלת י״א:‏5,‏ 6‏)‏.‏ למרות זאת,‏ החוויות האלה עזרו לברוק להבין שהמאמצים שלה בשירות אכן שווים (‏קורינתים א׳.‏ ג׳:‏6‏)‏.‏