מריה לוסיה מברזיל סובלת מתסמונת אשר,‏ הפרעה גנטית אשר לרוב גורמת ליקוי שמיעה או חירשות ואיבוד ראייה הדרגתי.‏ היא נולדה חירשת ולמדה שפת סימנים בילדותה.‏ בערך בגיל 30 היא החלה לאבד את ראייתה.‏ אך למרות מגבלותיה הרבות,‏ מריה לוסיה לא מרחיקה את עצמה מאחרים.‏ כיום היא בת יותר מ־70 וחיה חיים מאושרים ומלאי משמעות.‏

 מריה לוסיה פגשה את עדי־יהוה ב־1977,‏ לפני שראייתה החלה להידרדר.‏ היא מספרת:‏ ”‏יום אחד נתקלתי באדריאנו,‏ בן כיתתי לשעבר.‏ הוא סיפר לי שלא מזמן הוא הפך לעד־יהוה ושיתף אותי בהבטחתו של אלוהים להפוך את כדור הארץ לגן עדן שבו כולם ייהנו מבריאות מושלמת.‏ דבריו הותירו בי רושם עמוק והסכמתי ללמוד את המקרא.‏ זמן קצר לאחר מכן התחלתי להגיע לקהילה בריו דה ז׳נרו,‏ שבה חלק מתוכנית האסיפות תורגמה לשפת סימנים.‏ בעזרת יהוה התקדמתי מבחינה רוחנית ונטבלתי ביולי 1978”‏.‏

 כעבור זמן מה עברה מריה לוסיה לקהילה שבה אף אחד לא ידע שפת סימנים.‏ בהתחלה זה היה קשה מאוד,‏ משום שהיא לא יכלה להבין את החומר המוגש באסיפות.‏ אך בהמשך הדרך שתי אחיות נחלצו לעזרתה.‏ הן ישבו לידה במהלך האסיפות ורשמו לה בקצרה את הנאמר.‏ מריה לוסיה אומרת:‏ ”‏כשהייתי מגיעה הביתה,‏ הייתי קוראת שוב ושוב את הרשימות כדי להפנים את כל המידע.‏ עם הזמן אותן אחיות למדו שפת סימנים והפכו למתורגמניות שלי”‏.‏

 בסופו של דבר ראייתה של מריה לוסיה הידרדרה עד כדי כך שהיא כבר לא יכלה לראות את הסימנים של המתורגמניות שלה.‏ לכן היא החלה להשתמש בשפת סימנים במגע.‏ היא מסבירה:‏ ”‏אני מניחה את ידיי על ידיה של האחות שמתרגמת לי.‏ כך אני יכולה להבין את הסימנים שהיא עושה”‏.‏

 מריה לוסיה אסירת תודה לאחיות שמתרגמות למענה.‏ ”‏הן מתנה יקרה מיהוה”‏,‏ היא אומרת.‏ ”‏בעזרתן אני יכולה להבין את מה שנאמר באסיפות ובכינוסים ולהפיק תועלת מהחומר”‏.‏

 מריה לוסיה גם פעילה מאוד בשירות.‏ היא מבשרת לחירשים בעזרת שפת סימנים במגע,‏ ורבים מהם מעריכים מאוד את המאמצים שהיא משקיעה כדי לחלוק איתם את הבשורה הטובה.‏ במהלך מגפת קוביד-19 היא גם כתבה לחירשים מכתבים רבים מספור בעזרתו של אחיה,‏ ז׳וזה אנטוניו,‏ שגם הוא חירש־עיוור.‏ a

 איך היא עושה זאת?‏ ”‏אני משתמשת בתבנית פלסטיק שעוזרת לי לכתוב ישר ולדעת היכן מתחילה ומסתיימת כל שורה.‏ כך אני יכולה לכתוב פסקאות מסודרות”‏,‏ היא אומרת.‏ ”‏לז׳וזה אנטוניו יש זיכרון נהדר.‏ הוא עוזר לי לחשוב על נושאים ופסוקים שאני יכולה לכלול במכתבים שלי.‏ אני גם מנסה להתנסח בצורה שתהיה ברורה לחירשים,‏ כי לא כל החירשים שולטים בקריאה”‏.‏

 למרבה הצער,‏ מריה לוסיה כבר איבדה לחלוטין את מאור עיניה,‏ ולמרות זאת היא ממשיכה להיות פעילה ונמרצת.‏ קרולינה,‏ אחת המתורגמניות שלה,‏ אומרת:‏ ”‏מריה לוסיה מבצעת בכוחות עצמה את כל עבודות הבית,‏ וביתה תמיד נקי ומסודר.‏ היא גם אוהבת לבשל ולהכין ארוחות לחבריה”‏.‏

 ג׳פרסון,‏ אחד מזקני הקהילה בקהילתה של מריה לוסיה,‏ מוסיף:‏ ”‏למריה לוסיה יש אהבה עמוקה ליהוה ולזולת.‏ היא תמיד שמחה להושיט עזרה לאחרים.‏ אין בה שמץ של אנוכיות”‏ (‏פיליפים ב׳:‏4‏)‏.‏