עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

לך בעקבות אמונתם | טימותיאוס

‏”ילדי האהוב והנאמן באדון”‏

‏”ילדי האהוב והנאמן באדון”‏

טימותיאוס פסע בדרך שהוליכה אותו הרחק מביתו כשהוא מלא ציפייה לקראת הבאות. הוא הלך בעקבות שותפיו למסע לאורך השדות שהכיר היטב. אט אט נעלמה מהאופק העיר ליסטרה, ששכנה על פסגת גבעה נמוכה באזור העמק. חיוך עלה על פניו כשחשב כיצד אמו וסבתו קרנו מגאווה וכבשו את דמעותיהן בעת עזיבתו. האם כדאי להסתובב אליהן ולנופף להן לשלום רק עוד פעם אחת?‏

מפעם לפעם הביט השליח פאולוס בטימותיאוס וחייך אליו חיוך מעודד. הוא ידע שטימותיאוס עדיין צריך לגבור על ביישנותו, אך הוא היה מרוצה מהרוח הנלהבת שגילה הבחור הצעיר. טימותיאוס היה אולי בשנות העשרה המאוחרות לחייו או בשנות העשרים המוקדמות. הוא רחש לפאולוס כבוד עמוק וחיבה רבה. טימותיאוס הצטרף אל השליח הנמרץ והנאמן למסע שלבסוף הוביל אותו מאות קילומטרים הרחק מביתו. הם יצאו למסעות ברגל ובים והתמודדו עם אינספור סכנות. טימותיאוס לא ידע אם אי פעם ישוב לביתו.‏

מה גרם לטימותיאוס הצעיר לבחור באורח חיים כזה? לאילו ברכות זכה בעקבות הקרבותיו? מה נוכל ללמוד מאמונתו?‏

‏”מינקותך”‏

נחזור כעת שנתיים שלוש אחורה. סביר להניח שליסטרה הייתה עיר הולדתו של טימותיאוס. הייתה זו עיר כפרית קטנה בעמק מבודד ושופע מים. ייתכן שתושבי המקום הבינו יוונית, אך הם דיברו בשפה המקומית, ליקאונית. יום אחד העיר השקטה נהייתה כמרקחה. שני מבשרים, השליח פאולוס ושותפו למסע בר־נבא, הגיעו מאיקוניון, עיר גדולה יותר ששכנה בקרבת מקום. בזמן שבישרו במקום ציבורי הבחין פאולוס באדם נכה בעל אמונה חזקה. לכן הוא חולל נס וריפא אותו! (‏מעשי השליחים י”ד:5–10‏).‏

רבים מתושבי ליסטרה האמינו באגדות מקומיות על אלים שלבשו בימים עברו גוף אדם והגיעו לאזורם, ולכן הם הסיקו שפאולוס הוא האל הרמס, ובר־נבא הוא זאוס. שני משרתי אלוהים ענווים אלה בקושי הצליחו למנוע מהם להקריב להם קורבנות (‏מעשי השליחים י”ד:11–18‏).‏

אך היו בין תושבי ליסטרה שלא חשבו שאלים מיתולוגיים באו לבקרם. הם הבינו שמדובר באנשים בשר ודם שהביאו להם מסר נפלא. לדוגמה, אבניקה, יהודייה שהייתה נשואה לאדם יווני * לא־מאמין, ולואיס אמה הקשיבו בשקיקה ובהנאה לדבריהם של פאולוס ובר־נבא. סוף סוף הן שמעו את הבשורה שכל יהודי נאמן נכסף לשמוע — המשיח כבר הגיע והגשים את הנבואות הרבות שנכתבו עליו בתנ”ך.‏

תאר לעצמך כיצד השפיע ביקורו של פאולוס על טימותיאוס. טימותיאוס למד ’מינקותו’ להוקיר את כתבי־הקודש (‏טימותיאוס ב’. ג’:15‏). בדומה לאמו ולסבתו, הוא הבין שפאולוס ובר־נבא לימדו את האמת על המשיח. כמו כן, חשוב לרגע על האיש הנכה שריפא פאולוס. סביר להניח שעוד מילדותו ראה טימותיאוס את האיש יושב ברחובות ליסטרה. כעת טימותיאוס ראה אותו הולך בפעם הראשונה! אין פלא שאבניקה ולואיס חבקו את הדת המשיחית, וכך עשה גם טימותיאוס. סבים והורים בימינו יכולים ללמוד רבות מדוגמתן של לואיס ואבניקה. האם תוכלו להיות מקור של השפעה טובה עבור הצעירים?‏

‏”דרך צרות רבות”‏

מי שאימצו את הדת המשיחית בליסטרה שמחו ללמוד על התקווה הפתוחה בפני תלמידי המשיח. אך הם גם הבינו שצפויים להם קשיים כמשיחיים. קנאים יהודים מאיקוניון ואנטיוכיה נכנסו לעיר והסיתו את תושביה ההפכפכים נגד פאולוס ובר־נבא. תוך זמן קצר תקף המון אלים את פאולוס ורגם אותו באבנים. הוא ספג פגיעות רבות ולבסוף נפל ארצה. ההמון גרר אותו אל מחוץ לעיר והותיר אותו למות שם (‏מעשי השליחים י”ד:19‏).‏

אולם התלמידים בליסטרה יצאו אל פאולוס והתקבצו סביבו. עד כמה הוקל להם כשלפתע ראו אותו מתנועע וקם על רגליו ואז צועד באומץ חזרה אל תוך העיר. למחרת הוא ובר־נבא עזבו את ליסטרה והלכו לכיוון דרבי כדי לבשר באזור. לאחר שעשו תלמידים גם שם, שבו באומץ לליסטרה חרף הסכנות. מדוע? הכתוב מוסר שהם ”חיזקו את נפשם של התלמידים ועודדו אותם לדבוק באמונה”. תאר לעצמך את טימותיאוס הצעיר מאזין לפאולוס ולבר־נבא בעיניים פקוחות לרווחה בשעה שהם מסבירים למשיחיים שהקרבותיהם הנוכחיות מתגמדות בהשוואה לתקוותם הנפלאה לעתיד. הם אמרו: ”דרך צרות רבות עלינו להיכנס למלכות אלוהים” (‏מעשי השליחים י”ד:20–22‏).‏

דבריו של השליח פאולוס חדרו עמוקות ללבו של טימותיאוס

טימותיאוס ראה כיצד פאולוס חי את חייו בהתאם למילים הללו ומתמודד באומץ עם צרות כדי לבשר לאחרים את הבשורה הטובה. לכן הוא ידע שאם ילך בעקבותיו של פאולוס, תושבי ליסטרה יתנגדו לו, ואפילו אביו עלול להתנגד לו. אך טימותיאוס לא היה מוכן לתת ללחצים הללו להשפיע על החלטותיו לגבי שירות אלוהים. כיום צעירים רבים נמצאים במצב דומה לזה של טימותיאוס. הם נוהגים בחוכמה ובוחרים להם חברים בעלי אמונה איתנה היכולים לעודד ולחזק אותם. כמו כן, הם אינם מניחים להתנגדות לעצור בעדם מלשרת את אלוהי האמת!‏

‏”האחים... דיברו עליו טובות”‏

כאמור, הביקור הבא של פאולוס בליסטרה היה כנראה בחלוף שנתיים או שלוש. נסה לדמיין את ההתרגשות ששררה בביתו של טימותיאוס כשהגיע פאולוס, והפעם יחד עם סילא. היה זה ודאי מאורע משמח גם עבור פאולוס. הוא ראה במו עיניו כיצד צמחו זרעי האמת שזרע בליסטרה. לואיס ובתה אבניקה הפכו למשיחיות נאמנות בעלות אמונה ”בלתי צבועה”, שהייתה כה יקרה בעיני פאולוס (‏טימותיאוס ב’. א’:5‏). ומה לגבי טימותיאוס הצעיר?‏

פאולוס שם לב שמאז הביקור הקודם הפך טימותיאוס לבחור בוגר להפליא. האחים ”דיברו עליו טובות”, לא רק בליסטרה אלא גם באיקוניון, ששכנה כ־30 קילומטר צפונית־מזרחית לליסטרה (‏מעשי השליחים ט”ז:2‏). כיצד הוא רכש לעצמו מוניטין כזה?‏

‏”הכתבים הקדושים” שלימדו אותו אמו וסבתו ’מינקותו’ הכילו עצות נבונות ומעשיות עבור צעירים (‏טימותיאוס ב’. ג’:15‏). למשל, אחת העצות הללו היא: ”זכור את בוראיך בימי בחורותיך” (‏קהלת י”ב:1‏). המילים הללו קיבלו משמעות עמוקה יותר לאחר שחבק טימותיאוס את האמונה המשיחית. הוא הבין שהדרך הטובה ביותר עבורו לזכור את בוראו היא לבשר את הבשורה הטובה על בן אלוהים, ישוע. בהדרגה הצליח טימותיאוס לגבור על ביישנותו, שאולי הקשתה עליו להתקדם, ולמד לבשר באומץ את הבשורה הטובה על ישוע המשיח.‏

הגברים האחראים בקהילה הבחינו בהתקדמותו של טימותיאוס. אין ספק שנגע ללבם לראות כיצד טימותיאוס הצעיר מחזק ומעודד את כל הסובבים אותו. אך חשוב מכך, יהוה הבחין בהתקדמותו. אלוהים דאג שינובאו עליו נבואות — אולי באשר לסוג השירות שיבצע ביום מן הימים למען קהילות רבות. כשביקר פאולוס בליסטרה, הוא חשב לעצמו שטימותיאוס יכול להיות שותף יעיל במסעות ההטפה שלו. האחים בליסטרה הסכימו אתו. הם סמכו ידיהם על טימותיאוס, פעולה שהצביעה על כך שהוא התמנה לתפקיד מיוחד במסגרת שירות יהוה אלוהים (‏טימותיאוס א’. א’:18; ד’:14‏).‏

אין ספק שטימותיאוס התמלא יראה וענווה לנוכח האמון הרב שנתנו בו והאחריות הכבדה שהוטלה עליו. הוא היה מוכן לצאת לדרך.‏ * אולם כיצד הגיב אביו הלא־מאמין כשנודע לו שבנו הוזמן לצאת למסעות הטפה? קרוב לוודאי שהוא הועיד לבנו עתיד שונה לגמרי. ומה לגבי אמו וסבתו של טימותיאוס? האם הן קרנו מגאווה ובד בבד ניסו להסתיר את חששותיהן לגבי ביטחונו? אם כן, אין זה אלא טבעי.‏

הכתוב אינו מספק את התשובות לשאלות הללו, אך הוא מוסר שטימותיאוס יצא למסע. בבוקר המתואר בתחילת המאמר הוא החל בחיי נדודים עם השליח פאולוס. הוא הותיר את ליסטרה מאחור. כל פסיעה בדרכי האבן ובשדות הרחיקה אותו מביתו והובילה אותו אל הלא־נודע. לאחר יום הליכה ארוך הגיעו שלושת הגברים אל איקוניון. שם ראה טימותיאוס כיצד פאולוס וסילא מוסרים למאמינים את ההנחיות האחרונות מהגוף המנהל בירושלים ומחזקים את אמונתם (‏מעשי השליחים ט”ז:4, 5‏). אך הייתה זו רק ההתחלה.‏

לאחר שביקרו את הקהילות באזור גלטיה, עזבו המבשרים את הדרכים הרומיות הרחבות והסלולות וגמאו מאות קילומטרים לאורך הרמות הנרחבות של פריגיה לכיוון צפון ולאחר מכן מערב. הם תמיד נשמעו להכוונתה של רוח קודשו של אלוהים. כתוצאה מכך הם הגיעו לטרואס, עלו על אונייה והפליגו למקדוניה (‏מעשי השליחים ט”ז:6–12‏). פאולוס כבר הספיק להיווכח שטימותיאוס הוא כלי יעיל בשירות אלוהים. לכן הוא יכול היה להשאיר אותו עם סילא בבראה (‏מעשי השליחים י”ז:14‏). הוא אפילו שלח את טימותיאוס הצעיר לבדו לתסלוניקי. בהגיעו לשם פעל טימותיאוס על־פי מה שלמד בשקיקה מדוגמתם של עמיתיו וחיזק את אמונתם של המשיחיים הנאמנים בעיר (‏תסלוניקים א’. ג’:1–3‏).‏

מאוחר יותר כתב פאולוס את הדברים הבאים על טימותיאוס: ”אין לי מישהו אחר הדומה לו באופיו, אשר ידאג בלב שלם לענייניכם” (‏פיליפים ב’:20‏). לא ניתן לרכוש שם כזה באופן מקרי. טימותיאוס זכה לשם הזה תודות לעמלו הרב, לשירות שביצע בענווה ולעמידתו האיתנה תחת קשיים. איזו דוגמה מעולה לצעירים בימינו! לעולם אל תשכח שהמוניטין שלך תלוי במידה רבה בך. בתור צעיר, יש לך הזדמנות נפלאה לעשות לעצמך שם טוב על־ידי כך שתציב את יהוה אלוהים במקום הראשון בחייך ותנהג באחרים בכבוד ובטוב לב.‏

‏”עשה כל מאמץ לבוא אליי”‏

בגיל צעיר בחר טימותיאוס באורח חיים המוקדש לשירות המשיחי

במשך תקופה של 14 שנה בערך שירת טימותיאוס זמן ניכר לצד ידידו השליח פאולוס. הוא חווה עם פאולוס לא מעט סכנות, אך גם לא מעט חוויות משמחות (‏קורינתים ב’. י”א:24–27‏). בשלב מסוים טימותיאוס אף נכלא בשל אמונתו (‏עברים י”ג:23‏). בדומה לפאולוס, הוא רחש אהבה עמוקה לאחיו ואחיותיו לאמונה וגילה כלפיהם דאגה רבה. לכן פאולוס כתב לו שהוא זוכר את דמעותיו (‏טימותיאוס ב’. א’:4‏). טימותיאוס, כמו גם פאולוס, למד ’לבכות עם הבוכים’ ולהזדהות עם רגשותיהם. תודות לכך הוא יכול היה לעודדם ולנחמם בצורה טובה יותר (‏רומים י”ב:15‏). מי ייתן וכולנו נלמד לעשות כן!‏

אין פלא אפוא שעם הזמן הפך טימותיאוס למשגיח משיחי למופת. פאולוס הפקיד בידיו לא רק את האחריות לבקר את הקהילות כדי לחזק ולעודד אותן, אלא גם את הסמכות למנות גברים הכשירים לשרת כזקני־קהילה וכמשרתים עוזרים (‏טימותיאוס א’. ה’:22‏).‏

פאולוס רחש חיבה עמוקה לטימותיאוס והעניק לו הדרכה יעילה ועצות אבהיות. הוא עודד אותו לטפח את מתנותיו הרוחניות ולהמשיך לצמוח ולהתקדם (‏טימותיאוס א’. ד’:15, 16‏). מאחר שטימותיאוס היה צעיר, ואולי קצת חסר ביטחון, פאולוס הדגיש בפניו שאל לו לתת לכך לעצור בעדו מלנקוט עמדה נחושה למען הטוב והישר (‏טימותיאוס א’. א’:3; ד’:6, 7,‏ 11, 12‏). פאולוס גם ייעץ לו כיצד להתמודד עם מחלותיו התכופות, קרוב לוודאי בעיות חוזרות ונשנות בקיבה (‏טימותיאוס א’. ה’:23‏).‏

כאשר הבין פאולוס שמותו קרוב, ככל הנראה מוות בהוצאה להורג, הוא שלח לטימותיאוס איגרת אחרונה שנכתבה בהשראת אלוהים. הוא רשם בה את המילים המרגשות הבאות: ”עשה כל מאמץ לבוא אליי במהרה” (‏טימותיאוס ב’. ד’:9‏). פאולוס אהב את טימותיאוס מעומק לבו; הוא כינה אותו ”ילדי האהוב והנאמן באדון” (‏קורינתים א’. ד’:17‏). אין פלא אפוא שהוא רצה שחברו יהיה לצדו בימיו האחרונים. ראוי שכל אחד מאתנו ישאל את עצמו: ’האם אחרים רוצים בחברתי בשעה שהם מתמודדים עם מצוקות ורואים בי מקור נחמה?’‏

האם טימותיאוס הצליח להגיע לפאולוס בזמן? איננו יודעים. אולם מה שידוע לנו הוא שטימותיאוס תמיד עשה כל שביכולתו כדי לנחם ולעודד את פאולוס ועוד רבים אחרים. אורח חייו של טימותיאוס עלה בקנה אחד עם שמו, שמשמעותו ”מכבד אלוהים”. אמונתו מהווה דוגמה ומופת עבור כולנו, צעירים ומבוגרים כאחד.‏

^ ס' 9 ראה המדור ”‏הידעת?‏‏” בהוצאה זו.‏

^ ס' 20 לבקשת פאולוס, טימותיאוס אפילו היה מוכן להימול — לא מפני שהייתה זו דרישה עבור המשיחיים, אלא מפני שפאולוס ידע שהם עומדים לבשר ליהודים ולא רצה לתת להם עילה להתנגד לנוכחותו של טימותיאוס, שאביו היה נוכרי (‏מעשי השליחים ט”ז:3‏).‏