נושא השער
הגירה — חלומות ומציאות
בחיפוש אחר חיים טובים יותר
ג׳ורג׳ היה מיואש. לא עלה בידו לספק די אוכל למשפחתו. באותו זמן חלו כמה מהשכנים ונראה היה שחלקם גוועים ברעב. אולם כמה מאות קילומטרים דרומית משם שכנה מדינה עשירה יותר. ’אני אעבור לשם, אמצא עבודה ואז בני משפחתי יוכלו להצטרף אליי’, הוא חשב.
פטרישה חלמה גם היא על חיים חדשים בארץ אחרת. היא הייתה מובטלת, ולא היו פתוחות בפניה הזדמנויות רבות. היא החליטה לנסוע מניגריה לאלג׳יריה ומשם לספרד. היא לא הייתה מודעת לקשיים הכרוכים בחציית מדבר הסהרה. ”הייתי בהיריון”, היא מספרת, ”והייתי נחושה בדעתי להעניק לתינוק שלי חיים טובים יותר”.
רייצ׳ל רצתה להתחיל חיים חדשים באירופה. היא איבדה את עבודתה בפיליפינים, וקרובי משפחתה אמרו לה שבחוץ לארץ ניתן למצוא עבודות משק בית בשפע. לכן היא לוותה כסף לכרטיס הטיסה, נפרדה לשלום מבעלה ומבתה והבטיחה להם: ”אנחנו לא ניפרד להרבה זמן”.
על־פי הערכות, למעלה מ־200 מיליון איש, בדומה לג׳ורג׳, פטרישה ורייצ׳ל, עברו בעשרות השנים האחרונות למדינות אחרות. אומנם חלקם נמלטו בשל מלחמות, אסונות טבע או רדיפות, אך הרוב עברו מסיבות כלכליות. באילו בעיות נתקלים המהגרים בארצם החדשה? האם כולם משיגים את החיים שעליהם חלמו? מה עובר על הילדים כאשר הורה עוזב את הבית כדי לחפש הכנסה טובה יותר? הנך מוזמן לקרוא את התשובות לשאלות אלו.
קשיי הדרך וקשיי ההסתגלות
פעמים רבות הקושי הראשון במעבר לארץ אחרת הוא המסע עצמו. ג׳ורג׳, שהוזכר במאמר הראשון, נסע מאות קילומטרים כשמעט מזון ברשותו. ”המסע היה סיוט”, הוא נזכר. מהגרים רבים אפילו אינם זוכים להגיע ליעדם.
המטרה של פטרישה הייתה להגיע לספרד. היא חצתה את מדבר הסהרה על גבי משאית פתוחה. ”הנסיעה מניגריה לאלג׳יריה ערכה שבוע במשאית שלתוכה נדחסו 25 אנשים. בדרך ראינו גופות רבות ואנשים ששוטטו במדבר בציפייה למותם. מסתבר שחלק מנהגי המשאיות נוטשים באכזריות נוסעים במהלך הנסיעה”.
רייצ׳ל, בשונה מג׳ורג׳ ופטרישה, טסה לאירופה, שם חיכתה לה עבודה בתור עוזרת בית. אבל היא לא העלתה על דעתה עד כמה תתגעגע לבתה בת השנתיים. ”בכל פעם שראיתי אימא מטפלת בילדהּ הקטן, התמלאתי מועקה”, היא נזכרת.
ג׳ורג׳ התקשה להסתגל לחיים במדינה החדשה. חלפו חודשים עד שהתאפשר לו לשלוח כסף הביתה. ”לילות רבים בכיתי מבדידות ותסכול”, הוא מודה.
לאחר מספר חודשים באלג׳יריה הגיעה פטרישה לגבול מרוקו. היא מספרת: ”שם ילדתי את בתי. היה עליי להסתתר מפני סוחרי נשים שחוטפים מהגרות ומאלצים אותן לעסוק בזנות. לבסוף השגתי מספיק כסף להפלגה המסוכנת לספרד. הספינה הייתה רעועה ולא הייתה בנויה להכיל מספר כה רב של נוסעים. נאלצנו לרוקן מים מהספינה בעזרת הנעליים שלנו. כאשר עגנו בספרד לא היה לי כוח לרדת לחוף”.
כמובן, מי שמתכננים להגר לארץ אחרת צריכים לקחת בחשבון דברים נוספים מלבד הסיכונים העלולים להיות כרוכים במסע. עליהם לתת דעתם גם למכשולי השפה והתרבות שאולי צפויים להם במדינה החדשה, וכן לעלויות ולהליכים החוקיים הסבוכים הכרוכים בניסיון להתאזרח או לקבל מעמד של תושבי קבע. מי שאינם מצליחים להשיג מעמד חוקי מתקשים בדרך כלל להשיג עבודה טובה, דיור הולם, השכלה או טיפול רפואי. ייתכן שהם גם יתקשו לקבל רישיון נהיגה או לפתוח חשבון בנק. ולמרבה הצער, פעמים רבות מהגרים חסרי מסמכים מנוצלים ומשמשים ככוח עבודה זול.
גורם נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא הכסף עצמו. האם הוא באמת יכול לספק ביטחון? המקרא מייעץ את העצה הנבונה הבאה: ”אל תיגע [תתייגע] להעשיר. מבינתך חדל. התעיף עיניך בו, ואיננו? כי עשׂה יעשה לו כנפיים כנשר [ו]יעוף השמיים” (משלי כ״ג:4, 5). זכור שאת הדברים שאנו צריכים יותר מכול — אהבה, ביטחון רגשי ומשפחה מלוכדת — לא ניתן לקנות בכסף. עד כמה זה עצוב כשהורים מניחים לתשוקתם לכסף להתעלות על אהבתם זה לזה או על ’חיבתם הטבעית’ לילדיהם (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–3).
כבני אדם יש לנו גם צרכים רוחניים (מתי ה׳:3). לכן הורים אחראיים עושים ככל יכולתם על מנת למלא את האחריות שהטיל עליהם אלוהים, והיא ללמד את ילדיהם עליו, על מטרותיו ועל אמות המידה שלו (אפסים ו׳:4).
משפחה מאוחדת חשובה יותר מכסף
סיפוריהם של המהגרים אומנם שונים זה מזה, אבל לרבים מהם יש מכנה משותף, כפי שניתן לראות מחוויותיהם של ג׳ורג׳, רייצ׳ל ופטרישה שהוזכרו במאמרים הקודמים. כאשר אחד ההורים עוזב או כאשר הבעל עוזב את אשתו או ההיפך, זה פוגע במשפחה, ועלולות לחלוף שנים עד שהמשפחה מתאחדת מחדש. משפחתו של ג׳ורג׳, למשל, התאחדה רק אחרי למעלה מארבע שנים.
רייצ׳ל טסה לבסוף לפיליפינים כדי לקחת את בתה לאחר פרידה של כמעט חמש שנים. פטרישה הגיעה לספרד כשהיא נושאת את בתה התינוקת בזרועותיה. ”היא המשפחה היחידה שיש לי, ולכן אני מנסה לטפל בה היטב”, אומרת פטרישה.
מהגרים רבים נשארים במדינה שאליה היגרו חרף בדידות, קשיים כלכליים ופרידה ארוכה ממשפחתם. הם השקיעו כל כך הרבה במעבר, ולכן כאשר דברים לא מסתדרים, רק למעטים יש האומץ לעזוב הכול מאחור ולחזור הביתה, שם הם עלולים לספוג לעג והשפלה.
אחד האנשים שאזר אומץ לעשות זאת היה אלן מהפיליפינים. אומנם הוא מצא עבודה טובה בספרד, אך חזר הביתה כעבור 18 חודשים. ”לא יכולתי לשאת את הגעגועים לאשתי ולבתי הקטנה”, הוא אומר. ”החלטתי שלעולם לא אעבוד שוב בארץ אחרת אלא אם כן נוכל להגר כמשפחה. וזה מה שעשינו בסופו של דבר. משפחה הרבה יותר חשובה מכסף”.
כפי שהתחוור לפטרישה, יש דבר נוסף החשוב יותר מכסף. פטרישה הגיעה לספרד כשברשותה עותק של ”הברית החדשה”. ”הספר הזה נתפס בעיניי כקמע”, היא אומרת. ”יום אחד פגשתי אישה שהייתה אחת מעדי־יהוה. בעבר לא רציתי לשוחח עם עדי־יהוה. שאלתי אותה שאלות רבות בניסיון להוכיח לה שאמונתה מוטעית. אבל בניגוד למה שחשבתי, היא הייתה מסוגלת להגן על אמונתה והיא השיבה על שאלותיי ישירות מתוך המקרא”.
הדברים שפטרישה למדה עזרו לה להבין שאושר מתמשך ותקווה ממשית לעתיד אינם תלויים במקום שבו אתה גר או בכסף שיש לך, אלא נובעים מרכישת ידע מעמיק על אלוהים ועל מטרתו עבורנו (יוחנן י״ז:3). בין היתר למדה פטרישה שלאלוהי האמת יש שם — יהוה (תהלים פ״ג:19). היא גם קראה במקרא שבקרוב ישים אלוהים קץ לכל העוני, וזאת באמצעות מלכותו שבראשה עומד ישוע המשיח (דניאל ז׳:13, 14). ישוע ”יציל אביון מְשווע, ועני ואין עוזר לו. מתוך [מדיכוי] ומחמס [אלימות] יגאל נפשם” (תהלים ע״ב:12, 14).
אתה מוזמן להקדיש מעט מזמנך על מנת ללמוד עוד על המקרא. ספר זה, שבו מצויה חוכמה מאת אלוהים, יכול לעזור לך להציב סדרי עדיפויות נכונים, להחליט החלטות נבונות ולהתמודד עם כל קושי ובעיה מבלי לאבד תקווה ושמחה (משלי ב׳:6–9, 20, 21).
