המילה היוונית שתורגמה ל”‏מרכבה”‏ בתרגום עולם חדש יכולה לתאר סוגים שונים של כלי תחבורה (‏מה״ש ח׳:‏28,‏ 29,‏ 38‏)‏.‏ ככל הנראה,‏ המרכבה שבה רכב הסריס הייתה גדולה יותר ממרכבת מרוץ או מרכבת קרב.‏ שים לב לכמה ראיות המובילות אותנו למסקנה זו.‏

הסריס האתיופי היה שר בכיר שיצא למסע ארוך.‏ הוא מתואר כ”‏איש רם דרג בחצר קנדק מלכת אתיופיה,‏ אשר היה מופקד על כל אוצרותיה”‏ (‏מה״ש ח׳:‏27‏)‏.‏ אתיופיה הקדומה התפרשה על שטח שכלל את סודן ודרום מצרים של ימינו.‏ אין ספק שהסריס נשא עימו ציוד רב והמסע היה ארוך.‏ לכן הוא נזקק לכלי רכב גדול,‏ אם כי ייתכן שהוא לא השתמש באותה מרכבה לאורך כל הדרך.‏ אחד מכלי התחבורה להובלת נוסעים במאה הראשונה לספירה היה כרכרה מחופה בת ארבעה גלגלים.‏ ”‏על כרכרות מהסוג הזה ניתן היה להעמיס יותר ציוד.‏ הן גם הקלו על הנסיעה ואפשרו לנוסע לעבור מרחק גדול יותר”‏,‏ נאמר בספר ביאורים לספר מעשי השליחים (‏Acts—An Exegetical Commentary)‏.‏

הסריס האתיופי קרא מגילה כשפיליפוס ניגש אליו.‏ המקרא מציין ש”‏פיליפוס רץ לצד המרכבה ושמע אותו קורא בקול מספר ישעיהו הנביא”‏ (‏מה״ש ח׳:‏30‏)‏.‏ מרכבות מסע לא היו בנויות לנסיעות מהירות.‏ בזכות הקצב האיטי של המרכבה,‏ הסריס יכול היה לקרוא את המגילה,‏ ופיליפוס הצליח להשיג אותה בריצה.‏

הסריס ”‏ביקש מפיליפוס לעלות ולשבת איתו”‏ (‏מה״ש ח׳:‏31‏)‏.‏ במרכבת מרוץ רגילה הרוכבים היו צריכים לעמוד,‏ ואילו בכרכרת מסע היה מספיק מקום כדי שהסריס ופיליפוס יוכלו לשבת.‏

לאור הפרטים שמספק המקרא והראיות ההיסטוריות,‏ נעשה שינוי באיור המתאר את מרכבתו של הסריס האתיופי.‏ הסריס אינו מתואר יותר כמי שיושב במרכבת מרוץ או מרכבת קרב,‏ אלא בכרכרת מסע.‏