עבור לתוכן

מה כוונת המושג ”‏עין תחת עין”‏?‏

מה כוונת המושג ”‏עין תחת עין”‏?‏

תשובת המקרא

 המושג ”‏עין תחת עין”‏ נכלל בתורה שנתן אלוהים לבני ישראל ביד משה,‏ והוא גם צוטט בפי ישוע בדרשת ההר (‏שמות כ״א:‏24,‏ 25;‏ דברים י״ט:‏21;‏ מתי ה׳:‏38‏)‏.‏ כוונת הכלל הייתה שהעונש צריך להתאים לפשע.‏ a

 הכלל חל על מצבים שבהם אדם פגע במכוון ברעהו.‏ בהקשר לפושע שפעל במזיד ציינה תורת משה:‏ ”‏שבר תחת שבר,‏ עין תחת עין,‏ שן תחת שן.‏ כאשר ייתן מום באדם כן יינתן בו”‏ (‏ויקרא כ״ד:‏20‏)‏.‏

 מה הייתה מטרת הכלל ”‏עין תחת עין”‏?‏

 הכלל ”‏עין תחת עין”‏ לא נתן סמכות או הרשאה ליחידים לקחת את החוק לידיים,‏ אלא הוא סייע לשופטים הממונים לקבוע עונשים מתאימים – לא מחמירים מדי ולא קלים מדי.‏

 הוא גם שימש כגורם הרתעה לכל מי שחשבו או זממו לפגוע במזיד באחרים.‏ בתורה נאמר שמי שהיו עדים להליך המשפטי הצודק שקבע אלוהים ”‏ישמעו ויירָאו,‏ ולא יוסיפו לעשות עוד כדבר הרע הזה בקרבך”‏ (‏דברים י״ט:‏20‏)‏.‏

 האם הכלל ”‏עין תחת עין”‏ חל על המשיחיים?‏

 לא.‏ המשיחיים אינם כפופים לכלל זה,‏ המהווה חלק מתורת משה,‏ מפני שמותו של ישוע כקורבן שם קץ לתורה (‏רומים י׳:‏4‏)‏.‏

 אולם הכלל מלמד אותנו על אופן חשיבתו של אלוהים.‏ לדוגמה,‏ הוא מראה שאלוהים מייחס ערך רב לצדק (‏תהלים פ״ט:‏14‏)‏.‏ הוא גם חושף את עקרונות הצדק שלו,‏ שלפיהם יש להעניש את עושי הרע אך ורק במידה הראויה (‏ירמיהו ל׳:‏11‏)‏.‏

 תפיסות מוטעות לגבי המושג ”‏עין תחת עין”‏

 תפיסה מוטעית:‏ כלל זה מחמיר מדי.‏

 עובדה:‏ כלל זה לא היווה בסיס להטלת עונשים מחמירים ואכזריים.‏ כדי לאכוף את הכלל כיאות,‏ היה על השופטים הכשירים להטיל עונש רק לאחר שבדקו את נסיבות הפשע ואת מידת הכוונה של מבצע העבירה (‏שמות כ״א:‏28–30;‏ במדבר ל״ה:‏22–25‏)‏.‏ לפיכך הכלל היווה גורם מרסן כנגד ענישה קיצונית.‏

 תפיסה מוטעית:‏ כלל זה הצית מעגל נקמה אינסופי.‏

 עובדה:‏ בתורת משה נאמר:‏ ”‏לא תיקום [‏תנקום]‏ ולא תיטור את בני עמך”‏ (‏ויקרא י״ט:‏18‏)‏.‏ התורה לא קידמה נקמה אישית,‏ אלא עודדה את העם לבטוח באלוהים ובמערכת המשפטית שהוא כונן לתיקון העוולות (‏דברים ל״ב:‏35‏)‏.‏

a עיקרון משפטי זה (‏בלטינית:‏ lex talionis)‏ מצוי גם במערכות משפטיות של עמים קדומים אחרים.‏