המקרא אינו מזכיר את ליל כל הקדושים,‏ הנחוג במקומות רבים בעולם ב־31 באוקטובר.‏ למעשה,‏ שורשיו הקדומים של החג ומנהגיו מנוגדים למקרא.‏

במאמר זה:‏

•  ההיסטוריה והמנהגים של ליל כל הקדושים

•  האם יש חשיבות לשורשי החג?‏

•  מקור שם החג

•   החג Samhain:‏ שורשי ליל כל הקדושים נעוצים בחג Samhain (‏נהגה:‏ ”‏סָווין”‏)‏,‏ ”‏חג פגאני עתיק שנחגג על־ידי הקלטים לפני יותר מ־000,‏2 שנה”‏,‏ נאמר באנציקלופדיית וורלד בוק.‏ ”‏הקלטים האמינו שבזמן חג הסווין יכולים המתים להתהלך בין החיים,‏ ושבתקופה הזו יכלו החיים לפגוש את המתים”‏ (‏ראה ”‏ מקור שם החג‏”‏)‏.‏

•   תחפושות,‏ ממתקים ו”‏תעלול או ממתק”‏:‏ לפי ספר עיון אחד,‏ חלק מהקלטים נהגו ללבוש תחפושות מזוויעות כדי לתעתע ברוחות המשוטטות,‏ כך שהן יחשבו שגם הם רוחות ויעזבו אותם לנפשם.‏ אחרים ניסו לפייס את הרוחות באמצעות ממתקים.‏ a

   באירופה של ימי הביניים אימצה הכנסייה הקתולית מנהגים פגאניים מקומיים,‏ ועודדה את חבריה לעבור מבית לבית כשהם מחופשים ולבקש מתנות קטנות.‏

•   רוחות רפאים,‏ ערפדים,‏ אנשי זאב,‏ מכשפות וזומבים:‏ דמויות אלו נתפסות מאז ומעולם ככאלה הקשורות לעולם הרוחות הרעות.‏ הספר Halloween Trivia מגדיר את היצורים האלה כ”‏מפלצות על־טבעיות”‏ ומציין ש”‏קיים קשר בלתי נפרד ביניהן לבין המוות,‏ המתים או הפחד מפני המוות”‏.‏

•   מנורת דלעת (‏”‏ג׳ק־או־לנטרן”‏)‏:‏ בבריטניה של ימי הביניים ”‏עברו המאמינים מבית לבית וביקשו מזון בתמורה לתפילה בעד המתים”‏.‏ הם נשאו ”‏מנורות לפת שרוּקנו מתוכנן,‏ והנר שבהן היה סמל לנפש הכלואה בכור המצרף”‏ (‏Halloween—From Pagan Ritual to Party Night)‏. מקורות אחרים טוענים שמטרת המנורות הייתה להרחיק רוחות רעות.‏ באמריקה הצפונית במאה ה־19 חדלו להשתמש בלפת והחלו להשתמש בדלעת,‏ מכיוון שהיא גדלה שם בשפע והיה קל יותר לרוקן ולגלף אותה.‏

 כן.‏ אף שרבים רואים בליל כל הקדושים חג מהנה ולא מזיק,‏ המנהגים הקשורים בו עומדים בניגוד גמור למקרא.‏ מקורות החג נעוצים באמונות כוזבות לגבי המתים,‏ הרוחות הרעות והשדים.‏

 עיין בפסוקים הבאים וחשוב מהי השקפתו של אלוהים על חג ליל כל הקדושים:‏

•   ”‏לא יימצא בך.‏.‏.‏ איש הנועץ בבעל אוב [‏אדם היוצר קשר עם רוחות המתים]‏ .‏.‏.‏ או אדם השואל את פי המתים”‏ (‏דברים י״ח:‏10–12‏)‏.‏

   משמעות:‏ אלוהים אוסר כל ניסיון לתקשר עם המתים,‏ ואין זה משנה אם האדם מאמין ברוחות המתים או עושה זאת רק לשם שעשוע.‏

•   ”‏המתים אינם יודעים מאומה”‏ (‏קהלת ט׳:‏5‏)‏.‏

   משמעות:‏ היות שהמתים אינם מודעים לדבר,‏ אין הם מסוגלים ליצור קשר עם החיים.‏

•   ”‏[‏אל]‏ תהיו שותפים לשדים.‏ אינכם יכולים לשתות מכוס יהוה ומכוס השדים”‏ (‏קורינתים א׳.‏ י׳:‏20,‏ 21‏)‏.‏

   משמעות:‏ כל מי ששואפים להיות רצויים בעיני אלוהים חייבים להימנע מכל קשר עם השדים.‏

•   ”‏[‏עִמדו]‏ איתן נגד מזימותיו הערמומיות של השטן;‏ כי יש לנו מאבק.‏.‏.‏ עם הכוחות הרוחניים המרושעים”‏ (‏אפסים ו׳:‏11,‏ 12‏)‏.‏

   משמעות:‏ משרתי אלוהים צריכים להתנגד לרוחות המרושעות,‏ ולא כביכול לחגוג יחד איתן.‏