כן,‏ במובן זה שהוא משנה את גישתו כשאנשים משנים את התנהגותם.‏ לדוגמה,‏ כשאלוהים הכריז את משפטיו על עם ישראל הקדום,‏ הוא אמר:‏ ”‏אולי ישמעו וישובו,‏ איש מדרכו הרעה,‏ וניחמתי אל הרעה אשר אנוכי חושב לעשות להם מפני רוע מעלליהם”‏ (‏ירמיהו כ״ו:‏3‏)‏.‏

 תרגומי מקרא רבים מתרגמים את המילה ”‏ניחמתי”‏ כ”‏אתחרט”‏,‏ ניסוח שיכול לתת את הרושם שאלוהים עשה טעות.‏ אולם אחת המשמעויות של המילה ’‏ניחם’‏ במקרא היא ”‏שינה את דעתו או חזר בו מכוונתו”‏.‏ חוקר אחד כתב:‏ ”‏שינוי בהתנהגות האדם מוביל לשינוי בגזר הדין שחרץ אלוהים”‏.‏

 כמובן,‏ העובדה שאלוהים יכול לשנות את דעתו אין משמעה שהוא חייב לעשות זאת.‏ תן דעתך למספר דוגמאות במקרא שבהן אלוהים לא שינה את דעתו:‏

•   אלוהים לא נתן לבלק לגרום לו לשנות את דעתו ולקלל את עם ישראל (‏במדבר כ״ג:‏18–20‏)‏.‏

•   כאשר שאול המלך סטה לחלוטין מדרך הישר,‏ אלוהים לא חזר בו מהחלטתו לדחות אותו כמלך (‏שמואל א׳.‏ ט״ו:‏28,‏ 29‏)‏.‏

•   אלוהים יגשים את הבטחתו להפוך את בנו לכוהן לעולם.‏ הוא לא ישנה את דעתו (‏תהלים ק״י:‏4‏)‏.‏

 נכון,‏ במקרא כתוב שאלוהים אמר:‏ ”‏אני יהוה;‏ לא שניתי”‏,‏ כלומר אינני משתנה (‏מלאכי ג׳:‏6‏)‏.‏ בדומה לכך,‏ נאמר במקרא שאלוהים ”‏אינו מתחלף או משתנה כצללים הנעים”‏ (‏יעקב א׳:‏17‏)‏.‏ אולם פסוקים אלה אינם סותרים פסוקים אחרים המצביעים על כך שאלוהים משנה את דעתו.‏ אלוהים אינו משתנה במובן זה שאישיותו ואמות המידה שלו לגבי אהבה וצדק לעולם אינן משתנות (‏דברים ל״ב:‏4;‏ יוחנן א׳.‏ ד׳:‏8‏)‏.‏ עם זאת,‏ הוא יכול לתת הנחיות שונות במקרים שונים.‏ לדוגמה,‏ כאשר יצא דוד המלך להילחם בשני קרבות,‏ שנערכו בזה אחר זה,‏ בכל אחד מהמקרים נתן לו אלוהים הנחיה אחרת.‏ שתי האסטרטגיות נחלו הצלחה (‏שמואל ב׳.‏ ה׳:‏18–25‏)‏.‏

 לא,‏ אך הוא חש צער על כך שרוב האנשים דוחים אותו או מתעלמים מקיומו.‏ בהתייחסו לתקופה שקדמה למבול נאמר במקרא:‏ ”‏ויינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ,‏ ויתעצב אל לבו”‏ (‏בראשית ו׳:‏6‏)‏.‏ גם בפסוק הזה משמעות המילה ’‏ניחם’‏ היא ”‏שינה את דעתו”‏.‏ אלוהים שינה את דעתו לגבי רוב בני האדם שחיו לפני המבול מפני שהם השחיתו את דרכיהם (‏בראשית ו׳:‏5,‏ 11‏)‏.‏ חרף העובדה שהוא נעצב אל לבו מכך שאותם אנשים בחרו בדרך הרעה,‏ הוא לא שינה את דעתו לגבי האנושות בכללותה.‏ למעשה,‏ הוא הושיע את נוח ומשפחתו מהמבול,‏ וכך שימר את המין האנושי (‏בראשית ח׳:‏21;‏ פטרוס ב׳.‏ ב׳:‏5,‏ 9‏)‏.‏