בבל הגדולה,‏ המתוארת בספר ההתגלות,‏ היא הגוף הקולקטיבי העולמי של דתות הכזב,‏ אשר אינן רצויות בעיני אלוהים a (‏ההתגלות י״ד:‏8;‏ י״ז:‏5;‏ י״ח:‏21‏)‏.‏ אף שהדתות הללו שונות זו מזו במובנים רבים,‏ בדרך זו או אחרת כולן מרחיקות אנשים מעבודת האל האמיתי,‏ יהוה (‏דברים ד׳:‏35‏)‏.‏

מפתחות לזיהוי בבל הגדולה

1.   בבל הגדולה היא סמל.‏ המקרא מתאר אותה כ”‏אישה”‏ ו’‏זונה גדולה’‏,‏ אשר שמה הוא ”‏סוד מסתורי:‏ ’‏בבל הגדולה’‏”‏ (‏ההתגלות י״ז:‏1,‏ 3,‏ 5‏)‏.‏ ספר ההתגלות מוצג ”‏באותות”‏,‏ או סמלים,‏ ולכן הגיוני להסיק שבבל הגדולה היא סמל ולא אישה ממשית (‏ההתגלות א׳:‏1‏)‏.‏ בנוסף,‏ היא ”‏יושבת על מים רבים”‏,‏ המסמלים ”‏עמים,‏ המונים,‏ אומות ולשונות”‏ (‏ההתגלות י״ז:‏1,‏ 15‏)‏.‏ אישה ממשית אינה מסוגלת לעשות זאת.‏

2.   בבל הגדולה מסמלת ישות כלל־עולמית.‏ היא מכונה ”‏העיר הגדולה המולכת על מלכי הארץ”‏ (‏ההתגלות י״ז:‏18‏)‏.‏ מכאן שמדובר בישות בעלת היקף והשפעה חובקי עולם.‏

3.   בבל הגדולה היא ישות דתית ולא גוף פוליטי או מסחרי.‏ בבל הקדומה הייתה עיר מאוד דתית והייתה ידועה בלחשיה וב’‏כישופיה’‏ (‏ישעיהו מ״ז:‏1,‏ 12,‏ 13;‏ ירמיהו נ׳:‏1,‏ 2,‏ 38‏)‏.‏ למעשה,‏ היא הייתה מרכז לדת כזב המתנגדת לאל האמיתי,‏ יהוה (‏בראשית י׳:‏8,‏ 9;‏ י״א:‏2–4,‏ 8‏)‏.‏ שליטי בבל רוממו את עצמם ביהירות מעל יהוה ועבודתו (‏ישעיהו י״ד:‏4,‏ 13,‏ 14;‏ דניאל ה׳:‏2–4,‏ 23‏)‏.‏ בדומה לכך,‏ בבל הגדולה ידועה ב’‏כישופיה’‏.‏ לכן ניתן לזהותה כארגון דתי (‏ההתגלות י״ח:‏23‏)‏.‏

    בבל הגדולה אינה יכולה להיות גוף פוליטי,‏ מפני ש”‏מלכי הארץ”‏ מתאבלים על השמדתה (‏ההתגלות י״ז:‏1,‏ 2;‏ י״ח:‏9‏)‏.‏ והיא גם אינה מעצמה מסחרית,‏ שכן המקרא מבדיל בינה לבין ”‏סוחרי הארץ”‏ (‏ההתגלות י״ח:‏11,‏ 15‏)‏.‏

4.   התיאור של בבל הגדולה משתלב עם מאפייני דתות הכזב.‏ במקום ללמד אנשים איך להתקרב לאל האמיתי,‏ יהוה,‏ דתות הכזב למעשה גורמות להם לסגוד לאלים אחרים.‏ המקרא מכנה זאת ’‏זנות’‏,‏ זנות רוחנית (‏ויקרא כ׳:‏6;‏ שמות ל״ד:‏15,‏ 16‏)‏.‏ אמונות כגון השילוש והישארות הנפש ומנהגים כמו השימוש בפסלים וצלמים לשם פולחן מקורם בבבל הקדומה,‏ והם עדיין מאפיינים את דתות הכזב.‏ דתות אלה גם משלבות בפולחנן אהבה לעולם.‏ המקרא מכנה חוסר נאמנות כזה כניאוף רוחני (‏יעקב ד׳:‏4‏)‏.‏

    עושרן של דתות הכזב והתפארותן בנכסיהן תואמים לתמונה שהמקרא מצייר לגבי בבל הגדולה,‏ אשר ”‏לבושה ארגמן ושני ומקושטת בזהב ובאבנים יקרות ובפנינים”‏ (‏ההתגלות י״ז:‏4‏)‏.‏ בבל הגדולה היא המקור ל”‏תועבות הארץ”‏,‏ כלומר,‏ לתורות ולמעשים הממיטים חרפה על אלוהים (‏ההתגלות י״ז:‏5‏)‏.‏ מי שמשתייכים לדתות הכזב הם ’‏העמים, ההמונים, האומות והלשונות’‏ שתומכים בבבל הגדולה (‏ההתגלות י״ז:‏15‏)‏.‏

 בבל הגדולה אחראית למותם של ”‏כל מי שנטבחו עלי אדמות”‏ (‏ההתגלות י״ח:‏24‏)‏.‏ לאורך ההיסטוריה דתות הכזב לא רק עוררו מלחמות וליבו מעשי טרור,‏ אלא גם לא לימדו אנשים את האמת על יהוה,‏ אלוהי האהבה (‏יוחנן א׳.‏ ד׳:‏8‏)‏.‏ מחדל זה גרם לשפיכות דמים רבה.‏ לכן לא לחינם נקראים מי שרוצים להשביע את רצון אלוהים ’‏לצאת ממנה’‏,‏ להיבדל מדתות הכזב (‏ההתגלות י״ח:‏4;‏ קורינתים ב׳.‏ ו׳:‏14–17‏)‏.‏