‏”‏יברכך יהוה וישמרך.‏ יאיר יהוה פניו אליך,‏ ויגלה טובו כלפיך.‏ יישא יהוה פניו אליך וייתן לך שלום”‏ (‏במדבר ו׳:‏24–26‏,‏ תרגום עולם חדש‏)‏.‏

 ‏”‏יברכך יהוה וישמרך.‏ יאר יהוה את פניו אליך,‏ ויחונך.‏ יישא יהוה את פניו אליך וישם לך שלום”‏ (‏במדבר ו׳:‏24–26,‏ נוסח המסורה)‏.‏

 פסוקים אלה ידועים גם כ”‏ברכת הכוהנים”‏ או ”‏ברכת אהרון”‏,‏ הכוהן הגדול הראשון של עם ישראל (‏שמות כ״ח:‏1‏)‏.‏ אלוהים עצמו קבע את נוסח הברכה (‏במדבר ו׳:‏22,‏ 23‏)‏.‏ לפני שהציג את ברכת הכוהנים,‏ הוא ציווה על משה:‏ ”‏אמור לאהרון ולבניו,‏ ’‏כך תברכו את בני ישראל’‏”‏,‏ והכוהנים הנאמנים אכן קיימו את מצוותו.‏ ברכה זו נועדה גם לפאר את שם אלוהים,‏ יהוה,‏ a כפי שנאמר בבמדבר ו׳:‏27‏:‏ ”‏עליהם לשים את שמי על בני ישראל כדי שאברך אותם”‏.‏

 ‏”‏יברכך יהוה וישמרך”‏.‏ ברכתו של יהוה באה לידי ביטוי בהגנה,‏ בהדרכה ובהצלחה שהוא מעניק למשרתיו (‏משלי י׳:‏22‏)‏.‏ מעניין לציין שהברכה כולה מנוסחת בלשון יחיד,‏ מה שמצביע על כך שאלוהים רצה לא רק לברך את העם ככלל,‏ אלא גם כל אחד מבני ישראל כפרט.‏

 ‏”‏יאר יהוה את פניו אליך,‏ ויחונך”‏.‏ מילים אלו הן למעשה בקשה שהאדם ייחשב רצוי בעיני אלוהים.‏ b הביטוי ’‏להאיר פנים’‏ מצייר תמונה של שמחה ושל חיוך המביע שביעות רצון.‏ כיצד יהוה מאיר פניו,‏ או כביכול מחייך,‏ אל עובדיו?‏ הוא מוכן לחון אותם,‏ כלומר לנהוג בהם בטוב לב,‏ ולגלות כלפיהם חמלה ורחמים (‏ישעיהו ל׳:‏18‏)‏.‏

 ‏”‏יישא יהוה c את פניו אליך וישם לך שלום”‏.‏ באיזה מובן יהוה ’‏נושא פניו’‏ אל משרתיו?‏ הוא מפנה אליהם את תשומת ליבו ומעניק להם שלום.‏ המילה ”‏שלום”‏ אינה מתארת רק היעדר מלחמה.‏ כפי שמעיד שורש המילה (‏שלם)‏,‏ מדובר גם במצב פיזי ורוחני תקין שאינו לוקה בחסר בשום היבט.‏

 כדי ליהנות מברכה זו,‏ היה על בני ישראל לשמוע בקול יהוה (‏ויקרא כ״ו:‏3–6,‏ 9‏)‏.‏ בתקופות שהם היו נאמנים לו,‏ כמו בימי המלך שלמה והמלך חזקיהו,‏ יהוה קיים את חלקו בהבטחה והרעיף עליהם שפע ברכות (‏מלכים א׳.‏ ד׳:‏20,‏ 25;‏ דברי הימים ב׳.‏ ל״א:‏9,‏ 10‏)‏.‏

 כולנו יכולים לבקש דברים דומים מאלוהים כשאנחנו מתפללים למען אחינו לאמונה או אומרים להם דברי עידוד (‏תסלוניקים א׳.‏ ה׳:‏11,‏ 25‏)‏.‏ יהוה אלוהים לא השתנה מאז,‏ והוא עדיין חפץ לברך את עובדיו הנאמנים ולהגן עליהם.‏ לכן משרתי אלוהים האמיתיים בימינו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שיהוה מאיר להם את פניו.‏

 בעשרת הפרקים הראשונים של ספר במדבר מתועדות ההנחיות שמסר אלוהים לבני ישראל בתקופה שחנו בקרבת הר סיני,‏ בדרכם אל הארץ המובטחת.‏ במהלך תקופה זו,‏ שארכה כשנה,‏ הפך יהוה את בני ישראל לאומה מאורגנת והעניק להם קובץ חוקים — את ברית התורה.‏

 זה היה הרקע לברכה שציווה יהוה על אהרון ובניו לברך את העם (‏במדבר ו׳:‏22,‏ 23‏)‏.‏ מאז ואילך אהרון וצאצאיו,‏ שנבחרו לשמש ככוהנים,‏ בירכו את העם על־פי הנוסח המתועד בבמדבר ו׳:‏24–26‏.‏ לימים התפתח בקרב הכוהנים המנהג לומר את הברכה הזו מדי יום בתום הקרבת הקורבנות בבית המקדש.‏

 צפה בסקירה קצרה של ספר במדבר.‏