דגי מנטה ריי ניזונים מפלנקטון,‏ אותו הם ”‏תופסים”‏ יחד עם המים תוך כדי שחייה.‏ תערובת הפלנקטון־מים פוגעת במסננות של המנטה,‏ מה שגורם לפלנקטון לקפץ היישר אל לוע הדג ולהיבלע,‏ ואילו המים ממשיכים הלאה אל תוך המסננות ונשטפים החוצה אל הים דרך הזימים.‏ אולם למרבה ההפתעה דג המנטה מסוגל לסנן מהמים יצורי פלנקטון קטנים בהרבה מפתחי הסינון שלו.‏ לדברי אד יונג,‏ כתב מדע,‏ זהו ”‏הישג מרשים שנחשב לבלתי אפשרי”‏.‏

 נקודות למחשבה:‏ מערכת הסינון של דג המנטה ריי נראית כמו חמש קשתות הדומות למסרקים דו־צדדיים.‏ חלק משיני המסרקים נוטות קדימה וחלקן אחורה.‏ השיניים מפרידות את המים וגורמות לחלק מהם לזרום מעליהן ולחלק ביניהן,‏ מה שיוצר מערבולות זעירות.‏

 כאשר יצורי פלנקטון או חלקיקי מזון אחרים פוגעים בקצה השיניים הם נהדפים אל הזרם המהיר,‏ מגיעים בסופו של דבר ללוע הדג ונבלעים.‏ אפילו פלנקטון זעיר,‏ הקטן מן מהמרווחים שבין השיניים,‏ מגיע בהצלחה לבית הבליעה ואינו מסונן החוצה הודות למערבולות המים,‏ המאיצות את תנועת המזון וגורמות לו לחזור אל הזרם.‏ כך יכול המנטה ללכוד חלקיקי מזון זעירים,‏ שלולא מערכת הסינון הזו היו עוברים בין מרווחי השיניים ושבים לים.‏

 בנוסף,‏ מערכת הסינון־הזנה של דגי המנטה אינה נסתמת והיא בעלת יכולת ניקוי עצמי,‏ ואין זה משנה כמה מהר הם שוחים או מה רמת ריכוז הפלנקטון במים.‏

 חוקרים שואפים להעתיק עקרונות ממנגנון הסינון של דגי המנטה ריי וליישם אותם בעיצוב סננים לטיהור מי שופכין ולהסרת חלקיקי מיקרופלסטיק מזיקים.‏

 מה דעתך?‏ האם מערכת הסינון המנטה ריי התפתחה בתהליך אבולוציוני?‏ או האם היא מהווה הוכחה לקיומו של מתכנן תבוני?‏